לי אין דעה מגובשת בנידון אך זה מרגיש לי מגעיל. 

זה דבר פסול מהשורש ולא ראוי.

זה להסכים להכנס למצב מאוד בעייתי כי אם יהיה לך טוב

עם שניהם/ן אז סתם תחליט להפסיק עם האחד/ת כי השני/ה יותר טוב/ה

או שלא, אלא רק כי תצטרך להחליט? זו בעיה קשה.

דבר ראשון, אני אבהיר שאני אחתוך במקום, אם אדע שזאת שאני יוצא איתה יוצאת במקביל.

אבל לגבי הטענה שלך,

אם טוב לו יותר עם מישהי אחרת - אז מה הבעיה שיחתוך וימשיך עם זאת שיותר טוב לו איתה??

ר.

ולכן אמרתי, שייתכן שיהיה לו טוב עם שתיהן, ואז מה יעשה?

יפיל גורלות? זה סתם מסבך את העניינים, ללא כל תועלת.

מכיוון שמדובר יותר על רגש משכל,

ב-99.9% מהמקרים עם אחת יהיה לו יותר טוב.

בסבירות שאמרת

אבל הסיכוי הזה נמוך

או שאתה לא תמצא חן בעיניה או שהיא לא תמצא חן בעיניך והסיכוי לזה גבוה בהרבה מזה ששתיכם תהיו מרוצים

כאשר הוא מתעסק בהשוואה, כי לא מדובר במחשב שקונים אלא

באדם בעל נשמה, ודוקא מה שאפשר להתרשם ממנו יותר מכל בפגישות ראשונות,

הוא הצד החצוני ולא הפנימי, יוצא שהשפוט של אדם היוצא עם כמה הוא שפוט

הרבה יותר חצוני וחומרי מאשר אדם שבודק את הכל יחד וללא השוואות,

אני טוען שמי שלא יודה בכך הוא מרמה את עצמו.

אם בשבילך דייט ראשון זה כמו אצל החרדים אז נכון. אם לא אז אין לזה משמעות. אל תיקח אישית אבל כנראה אין לך ניסיון בדייטים זאת הסיבה שזה נראה לך קיצוני מידי.

כי זה לא שק תפוחי אדמה שהולכים לקנות

יש אינסוף משתנים ואינסוף היבטים בבת אחת ואם כן, 

איך אפשר לבדוק כמה יחד, נראה לי הזוי לחלוטין.

כמו שאתה מברר על בחורה רק כפול 3

כנראה ההבדל בנינו זה היחס לדייט הראשון. אתה לוקח אותו ברצינות רבה מידי (אינסוף משתנים והיבטים) סה"כ הכירות בסיסית, בדיקת כימיה בסיסית ולראות אם יש שפה משותפת. אם יש לך ניסיון רב אתה צריך לדעת שרובם המוחלט מסתיימים כי זה לא נראה חיצונית או עולמות שונים לגמרי לא על דברים ספציפים קטנים

ואתה יוצא מנקודת הנחה שבטוח הרוב לא יצליח,

זו שגיאה חמורה לדעתי.

הגבר הוקם על שהחליט ברוממות גודלו

שהוא נמצא במרכז העולם, ועל כן כל הנשים

לשרותו וייתכן ששתיהן מתאימות ויצטרך להכריע

כי אין מה לעשות ואי אפשר להמשיך עם שתיים

ויוצא שאחת מהן תצא בפחי נפש ותפנה לרבונו של עולם,

מה פשעי מה חטאתי, שכל כך עמלתי וללא סיבה אמיתית

הופסק הקשר,

סלח לי זה לא אישי נגדך, בעיני מי שעושה כזה דבר הוא 

טפוס אגוצנטרי, שדבר זה מאוד מאוד בעייתי כידוע מכתבי הרב קוק

זצ"ל וכידוע מהלב הפנימי הפועם בלבם של אחינו שלומי בית ישראל.

ואף אם תגיד הבחורה שהיא מסכימה, זו הסכמה תיאורטית, שאינה יכולה

להסתדר עם הלב הפנימי כאילו מישהו ירפא לה את הלב על הנעשה,

אלו פלפולי סרק של בחורי ישיבה במחילה מכבודו, בלי להתכוין אליך.

זה מבחינתי כמו שמישהו ישאל אותי מה אני חושב על יחסים פתוחים בין בני זוג נשואים לעומת בגידה. זה אמנם לא אותו דבר 100% אך זה נשען על אותם עקרונות.

בס"ד

בעוד ש"בגידה"- זה מצב בו ברור לכל הצדדים שמה שהולך כאן הוא לא מוסרי ולא ראוי,

ב "יחסים פתוחים" (מבחיל אותי לכתוב את המושג הזה בכלל) זה אידיאל...

אם בבגידה הקילקול לרוב הוא ביצר, ולעיתים גם ברגש,

ביחסים מהסוג הבזוי הנ"ל מגיע עד השכל. וכשהשכל מעוות- הקילקול הרבה יותר עמוק,

מאשר נפילה בעקבות "רוח שטות"

זה לענ"ד

ככה הם חוסכים זמן והתלבטויות בין הצעות..

הם פשוט יוצאים עם כולם, ואז לאחר מספר פגישות הם מתמקדים בקשר הכי טוב מבחינתם..

האם זה מוסרי? אולי..

מה אני אעשה כשיתברר לי שהבחורה שאני יוצא איתה עושה את זה? אני בו ברגע אגיד לה!!!

אם לוקח לבחורה יותר מיומיים להחזיר תשובה אני חותך אני לא אחכה לה. אני לא רואה עניין לצאת עם מישהי במקביל כי לבחורה לוקח זמן להחזיר תשובה.

המצפון הוא נפגש עם כמה רק נזק יצא ולא תועלת, זהו סימן ברור

ומובהק שאין זה רצון ה' אשר עוסק בזיווג זיווגים, ומה' אישה לאיש,

ועל כן ה' לא נמצא בספור הזה הוא, ואינו מסייע, אלא מאפשר לחטוא,

כפי שמאפשר לכל חוטא לחטוא, ובבוא הזמן תשלום העונש מוכן ומזומן.

את חרם דרבנו גרשום.

ואז ממילא יהיה מותר לצאת במקביל.
 

אבל רק לנו .
 

תסתדר איתה ואז תיקח את השניה

למעשה האדם.

ככתוב: מה' אישה לאיש.

זהו מבחן אמונה בה'.

שמחפשים אישה להתחתן, וזה שלב של "בדיקה ראשונית". ולא שלב שיש לו משמעות של מחוייבות. עוד אין משהו ביניהם. ההיפך מהסתכלות "רומנטית" שמנסה "להרגיש כאִילו" עם כל מי שיוצאים..

זה דבר שיש בו אמת בבסיסו. כמו שמקבלים כמה הצעות, אז גם מכירים. ומחליטים מי נראה שהכי מתאים.

אלא מה? שלמעשה, לפחות אחרי הפגישה-שתיים הראשונות, ולא-פעם גם אז, אנשים מנסים לעשות "סימולציה", כלומר: לחוש איך אוכל להרגיש עם זה/ו. לא רק "בודקים נתונים".  וכשיודעים שבמקביל יש עוד הצעה שבודקים, זה קשה להיות באמת ממוקד ב"כאילו זה-זה". לפחות באופן ההיכרות המקובל כיום. וגם, אם זה היה מקובל, אז הצד השני היה חש שהוא "בהשוואה", ולא היה "הוא" באמת.

כמובן, שכאשר כבר נוצר קשר כלשהו, ויודעים שהוא מוכוון מטרה, אז לכאורה יש בכך צד של הונאה. לא רק פורמלית, אלא גם רגשית. כי הרי השני משקיע את עצמו בכך, במחשבה שהנתון היחידי הוא כמה זה אכן מתבסס ביניהם, ולא "בהשוואה" לאחרים..

גם אם זה "בדיקה ראשונית" שלפי מה שהבנתי זה נקרא אצלך "פגישה ראשונה-שנייה" זה עדיין פסול מהשורש לפי דעתי וזה בגידה, יש לדעתי ציפייה כל שהיא הכי מינימלית שנפגשים רק עם אדם אחד ולא בודקים עוד הצעות במקביל,בטח ובטח שלא יוצאים במקביל. ציינת ועשית השוואה משונה לפי דעתי כמו ששומעים כמה הצעות במקביל- זה שונה מאוד כי אדם ששומע כמה הצעות במקביל הוא עושה חושבים עם עצמו והוא לא יצר קשר כל שהוא עם מי מהן.  

זו לדעתי הסברה.

מה שבטוח - זו לא "בגידה". ומי שמתייחסים אל בירור ראשוני האם יש אופציה להתחתן, כאילו זה קשר-דמוי-נישואין ששייך בו "בגידה", אז לכאורה זה בא ממידות טובות - אבל זה גורם ההיפך, שלא תהיה הבחנה חדה בין נישואין ללא. התוצאות המרות של ה"תרבות" הזו בעולם, ידועות.

אבל אכן, גם אני ציינתי שאני חושב שהציפיה של אנשים כיום, זה שלא קורה דבר כזה.

בחור שיוצא עם 2 בנות במקביל גם אם זה פגישה ראשונה?

במקום להטיל פצצה?

תכתוב תשובה עניינית 

והמוסר האלהי

אז תאורטית מה ההבדל בהסכמה בין יחסים פתוחים לבין לצאת עם 2 בני זוג במקביל "בהסכמה"? 

את עוזרת לקלקול להתפשט, פשוט הגיון, לא פילוסופיה

כאילו את מעוררת בי בחילה, חס וחלילה,

דברתי על כל הבטוי הזה והשיח הזה שמעורר בי בחילה

רק לשמוע בטויים מעין אלו, ואני לא רוצה לטמא לא את מחשבתי לא את 

דבורי ולא את מקלדתי ברעיונות מעין אלו, על כך מחיתי

וזה מה שלא אהבתי, לא נגדך אישית, סליחה אם נפגעת

זה פשוט גועל נפש ממדרגה ראשונה

מה שקראת יחסים פתוחים, בא לי להקיא

רק מלשמוע את המילים הללו.

והפעם תקשיבי טוב: לא השוותי בינה ובין היטלר בשום מצב,

אמרתי את זה כבר פעמיים, השוותי את העקרון, ועל כן אני לא רוצה

לתת הסבר לחוטא אא"כ אני מסביר למה הוא חוטא למרות ההסבר,

אני לא מדבר על הבחורה, הבחורה אכן אני יכול ללמד עליה זכות מכאן

עד להודעה חדשה אפילו אולי יותר ממה שאת יכולה לדמיין, אבל,

אני לא מדבר עליה, אני מדבר על המעשה בתור מעשה, על מי שעשה 

את זה זה סיפור שונה לחלוטין.

האישי של הבחורה התמימה המסכנה שלא בדיוק מעניינת

אותי כרגע, אני דברתי על העקרון, אני מסכים איתך שבפועל

כלפי אותה הבחורה עליה דבר פותח השרשור צריך מאוד

להזהר וייתכן מאוד שהיה בה את התמימות טפשות, מה שהופך

אותה לטועה טעות חמורה אך לא פושעת מדופלמת ועל כן יש לבדוק בזהירות

ולקחת את כל האופציות, יחד עם הבנת התחושה של הנבגד.

ואם היית אומרת שאני מגיב כגבר זה היה מחמיא לי

אבל יש לשאול- האם בדיקת ההתאמה היא "נקייה לחלוטין" כאשר יש פגישה עם 2 בני זוג במקביל?

להגדיר כך, זה עיוות של ההבדל בין נישואין ללא נישואין. וכמו שאמרתי, ה"רומנטיקה" הזו באה מתרבות זרה' והיא גורמת לטשטוש יחוד מושג הנישואין.

אלא שאכן, אם ברור שבחורה יוצאת רק על דעת שזה לא כך, יש בזה פגיעה באמון. פגיעה באמון זה גם דבר לא הגון..

אני קורא בגידה למצב כאשר במקום להישאר נאמן למישהי אחת בלבד, יש פגישה עם מישהי אחרת במקביל וזה כבר בגידה ופגיעה באמון. בנישואין זה כבר הרבה יותר חמור.

אלא על טשטוש בין היכרות לפני כן, שאין לה כל ערך עצמי מלבד בירור האם מתאים לנישואין - וכל ה"קשר" שיוצרים הצדקתו היא בבחינת סימולציה כלשהי לבדוק היתכנות בנישואין - לבין מחוייבות נישואין, שזו מציאות ממש.

וכשמכיר ראשונית, אינו אמור להיות "נאמן" לה. בוא בודק האם היא מתאימה למצב שבו יהיו קשורים באמת, ויצטרך אכן להיות "נאמן"..

לגבי פגיעה באמון, אכן אמרתי, שזה בהחלט יתכן.

כמו שאמרו

תלוי באיזה שלב של הקשר - לקראת נישואין וזוגיות

אני סיגלתי תנאי - לקראת נישואין וזוגיות

בעייתי מהשורש, מכל הבחינות.

מה שבטוח אלו שסתם יוצאים לא למטרה רצינית, אני בהחלט מבין אותם. 

ולהמשיך לעבוד על עצמך שזה עדיין למטרות רציניות בלבד, זה בולשיט סליחה על המילה.

לעומת זאת מי שיוצא בין קשר לקשר (כזה או אחר) לא יודעת אם זה סיפור.

אלא אם כן הוא עושה חשבון עתידי שיעני הוא לא נאמן לבת זוגתו כי הוא לא חיפש אותה ברצינות "ושרק בטעות" נפל על שידוכים לא מתאימים. אלא בכוונה תחילה התקשקש עם בנות.

אבל.....

מי אני שאשפוט.

להעביר את הזמן .

לעוד מטרות .. (: 

החילוניים כבר מגיעים\סוטים ליותר מזה: פוליאמוריאה - ריבוי אהבות

בס"ד

מה חוסר ביטחון עלול לעשות...

מפחיד אותי לחשוב מה היא עברה כדי שנפשה תתעות בצורה כזאת.

מקווה שהא אכן עבדה עלייך...

ולעצם העניין אפילו בהסכמה זה  שגוי, כי זה סתם מבלבל ומיותר.

כדי ליצור קשר - או לבדוק אם יש בסיס ליצירת קשר צריך פנאי נפשי...

רץ באינטרנט סיפור 

על סיני אחד או משהו כזה

שיצא עם 16!! במקביל.

עד ש...

הבחור נפצע באיזה תאונה.

והופ כולן באו לבקרו
 

ולפתע....

כמה חברות שכל אחת היתה בטוחה שהיחסים איתו היו רציניים ושעומדים להתחתן.

בעיקר מצד יראת העונש למנוע ממי שהוא שאולי יחשוב שזה טוב,

אולי מחשבה זו שהעלתי תגרום לו להמנע, וזו התועלת שרציתי להשיג.

אחר לגמרי ממה שהועלה בראשית השרשור.

מה שהוא דיבר שם, זה על אדם שבמקום לשמוע שתי הצעות במקביל ולהכריע ביניהן, הוא גם "מתרשם אישית".

אבל מציאות של קשרים שכבר נמשכים, וכל אחת חושבת שאיתה זה "רציני", זה מעולם אחד לחלוטין. זו ה"אהבה", שמה שיש בה היא אהבת-עצמו, והשימוש בזולת ככלי. "תרבות" הפוכה ממה שעמד ביסוד השאלה כאן, תרבות שאין בה הבנה שהנישואין זו המסגרת היחידה שיש בה קשר באמת.

אז חדשות מרעישות- ממש לא!

לעניינו של דבר- יש כאן 2 אופציות- או שאותה בחורה לא הבינה את העמדה של אותם סברות שההם רואים בזה לגיטימיות מסוימת לצאת עם 2 בני זוג במקביל, או שאותם דעות מובכים מלהביע את דעתם לאור הדעות שעולות כאן. 

מבחינתם, כי הם בלחץ להתחתן ואז היצר הרע ממציא את כל התירוצים 

הטובים ביותר בעולם למה זה בסדר,

אבל בתוך תוכם של כולם, הנשמה הפנימית, היצר הטוב ממש מתנגדים

לכך ולא רוצים באמת לרדת לשם, וההוכחה היא, שרוב אלו שעושים זאת

מתביישים לספר זאת ברבים ובוודאי לא ירצו שיתפרסם, הבושה מעידה על

היות הדבר חטא.

אינני מדבר על הצבור המכונה חילוני ששם לעתים לצערינו אין כללי מוסר 

ברורים וחדים בעניין זה בצורה כל כך ברורה ועל כן גם חושב האדם ומשכנע את

עצמו כמו כל עבירה שהאדם משכנע את עצמו שזה בסדר גמור ומותר.

כתבתי על מי שכותב שהוא לא רואה בזה דבר רע.

ותסביר לנפש עד כמה היא טועה לעשות דברים אלו.

הרי זה מקטני אמנה.

מי שקבל הצעה אחת, וצריך לבדוק עוד אחת,

יש לו בעיה באמונה שה' הוא המזווג זווגים

ולא ישלח לו שני זיווגים יחד.

להגיד לאדם מה הוא צריך לעשות להאמין ואפילו לחשוב!

אין כזה דבר שכל אחד עושה מה שהוא רוצה בכל תחום,

יש תחומים שכן ויש שלא, ובזה אני סבור שלא

אני באמת לא מאחל לך לעבור את זה, אבל זה היה אכזרי ברמות.

בחורה יצאה עם 2 בחורים במקביל- זה לא תמימות

מעניינת אותי, כל מקרה לגופו וצריך לבדוק את אינסוף הפרמטרים,

כדי לשפוט אדם, אני דברתי באופן עקרוני על מי שעושה כזה

דבר שלא איכפת לי מתמימותו כי בתמימותו הוא הרס עולם, השוני היחיד

יהיה בעוצמת הבעייתיות, אבל הדבר ברור כבעייתי גם שלא התכוין.

 אני יכול להגיד על כל דבר שזה תמימות "כי לא ראו בזה משהו רע"

השרשור לא כזה ישן מדובר על כמה חודשים. אמרתי את דעתי וככה אני חושב- היא חייבת טיפול

בנוגע למה שכתבת יש לי דעה- את לא חייבת להסכים אבל לכתוב שיש לי בעיה זה לרדת נמוך ואני לא יורד לשם.

אני חושב שהבחורה חולה.

וזה אינדיבידואלי. 

חוץ מהענין הלא מוסרי.

אם אחד אפשר להסתבך ולהתבלבל אז כשיוצאים עם 2 וואי וואיי וואאייי

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אקרא, תודה !

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

זה נכון ולא נכון זאת אומרת זאת הגישה בהחלט של חברים ולא עוד זרים, אבל לגבי השאלה האם ממשיכים זה די משתנה יצאתי עם מישהי שגם אחרי רביעי ביקשה שאשאל...

נכון, זה טיפ שמקדם משמעותית. אבל- כשיוצאים בגישה כזאת אז אם מחליטים להיפרד צריך לעשות את זה עוד יותר ברגישות כי זה הרבה פחות צפוי ויותר כואב. זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום. לי עשו את זה ואני חושבת שאם זו ההתנהגות עדיף כבר את הגישה הראשונה. 

אכן מבין את העניין אבל לדעתי אם יוצאים בגישה הראשונה של הולכים לראות איך זה.. 

פשוט הרבה פחות מתקדמים כך וכל הזמן חושבים האם מתאים או לא, 

 וכתוצאה מכך מסיימים את הקשר על דברים קטנים שלא נכון לסיים את הקשר בגללם.

מסכים שזה קצת בום כזה, אבל כך זה סיום קשר, תמיד זה לא נעים ולא כיף לצד השני.

אם אני אחשוב לעצמי שאני בודק וגם זה מה שאשדר לה שאנחנו מנסים כזה, הרבה פחות סיכוי שנתקדם, והקשר יסתיים על דברים לא מהותיים.

אשמח לשמוע עוד דעות בנושא.

כן, קשה. נכון. אבל עדיף להתאמץ מלדפדף אנשים.

אם מה שאתה אומר זה: "אנשים יפגעו בדרך אבל זה המחיר לקשרים טובים", אז לא בהכרח... קשר טוב צריך להיות קשר טוב מהתחלה ועד הסוף. הוא לא צריך להסתיים בלא נעים, הוא צריך להסתיים באיחולי הצלחה כנים אחד לשני. אם עשית הכל ואין ברירה אז אין ברירה, אבל למה לא מלכתחילה לנסות לא לפגוע?

לא סתם אצל גויים כשזוג נפרד שואלים "מי זרק את מי?" כי זאת ההרגשה, כאילו בדקת אם טוב לך ואם לא אתה זורק ומתקדם הלאה. אצל יהודים זה לא עובד ככה. גם אם לא מתאים למישהו הוא משתדל לשמור על הכבוד של הצד השני..

גם בכל ההתנהלות של הקשר- לא למרוח, להיות גלוי. זה ואהבת לרעך כמוך.

ברור שיש לסיים ברגישות ובצורה הכי הכי מכובדת שיש!!

ובאיחולי הצלחה אחד לשני! 

אני אומר שמנסים להיות חבר אחד של השני כמה שאפשר, 

ואם בסוף לאחד זה לא מתאים אז לסיים בצורה יפה ומכובדת. 

אלא שאינני מסכים עם מה שכתבת "זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום."

 אני אומר כן נתנהג כמו חברים ובע"ה אם יתאים נתחתן, ואם חלילה לא אז לסיים בצורה מכובדת ביותר!

מסכים להיות גלוי במידת מה, אבל אם אני מספר ומשדר לעצמי ולה שאני מתלבט וחוזר על זה מידי פעם לדעתי הקשר יורד המון, 

אכן מסכים צריך הרבה חכמה ורגש. 

מסכימה שלא להביא לקשר את כל ההתלבטויות והספקות ולהתמקד בזה... לא לזה היתה הכוונה.

כשאמרתי "בבום" התכוונתי לאיך שהפרידה נעשית. וגם זה משתנה בהתאם לאורך הקשר. 

טוב שמחה שהבהרת

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?

לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).

אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.

אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה