כי עדיין קצת מתביישים ולא מרגישים ממש בנח לדבר בטלפון. אז קודם מתכתבים, זה מאפשר לשקול ברוגע את המילים ולהתרגל בהדרגה לעובדה שמנסים להתחיל קשר, מחליפים אינפורמציה בסיסית, וקובעים להפגש. בהמשך הקשר כשמרגישים יותר בנח, שיחות טלפון מחליפות לאט לאט את ההתכתבויות.

אצלי זה בדיוק הפוך

אני שונא שיחות טלפון. ש-ו-נ-א!! 

אז כשהקשר מתקדם - אני מעביר את רוב השיחות לווטצאפ

המציאות האמתית היא רק במציאות האמתית. לא?

האם ההתכתבות שלך עם חברים בקבוצות ווטצאפ היא לא אמיתית? האופן שבו אתה מגיב בפורומים וכו' - כל זה בדיון? 

אני למדתי הרבה מהתכתבויות בווטצאפ עם בחורות שיצאתי איתן. 

ב. לכל עניין אינטלקטואלי - שיהיה לבריאות

זוגיות איננה עניין אינטלקטואלי - כשאתה בונה עולם רגשי וירטואלי - אלו חיים בסרט (וזה משחק בעיקר לטובת הבנות.. ששש.. אל תגלה להן. סתם. זה ממש לרעתן, מסכנות)

לא מסכים עם אף אחת משתי הנחות היסוד המנחות את דבריך: 

א. יש לנו קבוצת ווטסאפ משפחתית, שלפחות בבסיסה נועדה להעברת תמונות ו'פניני חכמה' של האחיינים. 'אינטלקטואלי' זה לא. 

ב. זוגיות איננה עניין רגשי? לא יודע מה איתך, אבל מבחינתי זוגיות כרוכה וקשורה בטבורה לעניינים אינטלקטואליים. 

אז כמי שביתו נהרס בעקבות מכשיר כזה.. (וכיום היא נשואה לאחד מגדולי המכותבים שלה במכשיר)

אולי אחדש לך (אם תחפוץ לקבל זאת) שהחיים האמתיים אינם במכשירים

כל מה שלא נכנס איתנו לשבת קודש - שייך לעלמא דשקרא

יש לך בעיה עם פלאפונים בכללי - סבבה, לגיטימי. זה לא הופך זוגיות למשהו שאיננו אינטלקטואלי, או ווטצאפ למשהו אינטלקטואלי. 

(ואגב - לא, לא קיבלתי. טראומה של יחיד - ואני לא מזלזל בה, ח"ו! - איננה ראיה לשום דבר)

האינטלקט נמצא בכל תחומי החיים. אך הוא חלקיק קטנטון מהחיים האמתיים, שרוב העולם כבר לא מכיר בחיים האלו מרוב התמכרויות וכו

אני מאמין ש@נפש חיה. הבינה את כוונותי

השאלה היא - מי יותר?

למה זה לטובת הבנות? כי כל עוד חיים בסרט, או בעלמא דשקרא, או בעולם וירטואלי וטכנולוגי, זה מתאים לשפת הבנות ומזין את עולם הרגש והדמיונות

למה זה לרעתן? כי למעשה החיים אינם "שם"! ואם אתן נתפסות "שם" אתן מפספסות עולם מלא, שופע, וגם עם רגש שיתן לכן מענה בדרכים אחרות, חדשות

אין לי ספק שכל העולם הטכנולוגי שותף לענייני הרווקות המאוחרת ולתקיעויות השונות ובוודאי לאחוזי הגירושין

אם לנהל קשר דרך ווצאפ? לא

פה ושם? כן

לשאול בבוקר אז אנחנו נפגשים בערב? אז כן

לשלוח בוקר טוב? כן

לברר עניינים מהותיים? לא

בתחילת הקשר. 

בהמשכו - בדיוק כמו עם כל חבר אחר (טוב, לרוב אני מזבל יותר לבחורות שאני בקשר רציני איתן. זה השירות שהן עושות לחברים ולמשפחה שלי - מצילות אותן משטויות הווטצאפ שלי... התיאוריה הקונספירטיבית שלי היא שזו בכלל הסיבה שאמא שלי רוצה שאני אתחתן...)

גמככה אני צריכה לראות אותו קופץ לי כל שנייה , אז גם לשמוע אותו!? למה מה קרה?!

את הוואצאפ בודקת רק כשהוא כבר מצטבר.. (או שמשעמם לי)

יש הודעות חשובות מהלימודים וכו'. אבל הכל סובל דיחוי.

מי שצריך אותי דחוף יתקשר.

לא הבנתי במה שונה הודעת וואטסאפ מהודעת סמס. אם הבעיה היא בעצם קיומו של הפלאפון שמהווה 'מסיח' (לא שאני מבין איך התכתבות עם בת הזוג המיועדת מהווה הסחה) - אז בכל הפורמטים הוא יהיה בעייתי. העובדה שיותר נוח להתכתב בווטסאפ רק תאפשר לי להתכתב איתה יותר, ושוב זה חוזר להערתי, שאני לא כ"כ מבין איפה פה ההסחה. 

לגבי 3 - אני לא מרגיש ככה. אבל שמעתי את זה כבר מכמה אנשים, אז אני באמת לא רואה סיבה שמי שמרגיש/ה ככה יתכתב/תתכתב בווטסאפ עם בן/ת זוגה/ו לפני שהקשר נהיה רציני. אני לא חושב שדעתם של אחרים אמורה להיות רלוונטית בתחום הזה, או שצריך ליצור נורמות חברתיות כלשהן (בניגוד לעניינים אחרים). אם זה מעיק עלייך, פשוט תגידי לו "שמע, אני מבינה את הנוחות שבשימוש בפלטפורמה של הווטסאפ, אבל יהיה לי יותר נעים בשלב זה להתכתב בהודעות סמס ולשוחח בטלפון" או משהו בסגנון. לגיטימי לגמרי. 

אולי הרושם שייווצר יהיה שונה

אימוג'י זה כל הסמיילים והגרפיקות שאפשר להוסיף להודעה. שמוגבלים מאד בהודעות סמס. 

קיימנו דיונים סוערים בווטסאפ המשפחתי על המשמעות של חלק מהרגשונים ואז עברנו לדבר על כתב היירוגליפים... 

אני מרגיש מוגבל בכתיבת הודעה בפלאפון בלי הרגשונים

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A3

כתוב שם 'הירוגליף', אבל צריך לכתוב 'היירוגליף', על בסיס הכתיב היווני Hieroglyph. 

אז זו טענה שונה ממה שנפש חיה העלתה במס' 1. 

ב. גם פה אני לא רואה הבדל גדול בין ווטסאפ לסמס. אם הבעיה היא עם הודעות ארוכות וחופרות לפני שהקשר בשלבים מתקדמים - אז אפשר פשוט להימנע מזה בווטסאפ, ולכתוב בדיוק כמו שהייתי כותב בהודעת סמס. ווטסאפ זו פלטפורמה, ותו לא (להבנתי). 

ג. כדאי שתפרטי. "כיצד ואיך (שתי מלים זהות מבחינה סמנטית) הקשר נבנה" זו סיסמה. כפי שראית בסעיף ב' - לא כ"כ הבנתי איך הודעת ווטסאפ משפיעה על "כיצד ואיך הקשר נבנה". 

פעם בני זוג כתבו מכתבים האחת/ד לשני/ה. למה הודעת ווטסאפ ארוכה שונה ממכתב? 

החכמה היא לדעת מה לעשות בטקסט ומה לעשות בעל פה. 

להבדיל אלף אלפי הבדלות: גם לימוד תורה בשיעור הוא בעל איכות שונה מלימוד תורה בספר. ועדיין, לכתיבת ספר קודש יש את הרווחים שלה. 

הייתה יותר עמוקה ואמיתית כי לא היו אימוג'ים, אני חושבת..

אז כאן יש בינינו מחלוקת אחרת. אני איני סבור שזה כ"כ רע שמתכתבים הרבה (החל משלב מסוים של הקשר). אבל אם זה לא נוח, אז כפי שכתבתי - אני חושב שזה לגמרי לגיטימי להגיד לבן-הזוג: לא לעניין מבחינתי. 

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!