לביתי החמודה בת ה- 9 יש תאוות ממתקים שגובלת בבהלת ממתקים.
הכלל אצלנו הוא שמתחלקים בממתקים שמקבלים במסיבות וכו, הממתקים שמקבלים כ"צידה לדרך".
כאשר היא זו שצריכה לתת, היא עושה מניפולציות ומריבות שלימות.
וכאשר אחרים צריכים לתת לה, היא משתלטת על הכל ולוקחת לעצמה הרבה יותר.
אם אנחנו יוצאים לטיול משפחתי ולוקחים ממתקים - היא לא גורעת עין מהתיק וכל הזמן מנדנדת מתי אוכלים אותם.
כל הזמן רוצה עוד ועוד, בצורה של מחטף.
במסיבות יום הולדת, היא מתנפלת ברעבתנות, ועוד.
כל ילד אוהב ממתקים (וגם כל מבוגר...), אבל ההתנהגות הזו נראית כמו רעב או טראומה לא סבירה.
בבית אנחנו משתדלים לאכול בריא, אין ממתקים חופשי, אבל בהחלט מקבלים ממתקים, במידה.
אבל אנחנו שמרנים יותר ממשפחות בסביבתנו בנושא הממתקים: אין ממתקים בין הארוחות, אין ארון עמוס ממתקים, לא כל יציאה לגינה מלווה בחטיפים...
אמרתי לה פעם אחת שאם היא כל כך אוהבת ממתקים, נעשה שלושה ימים בהם היא תקבל רק ממתקים, מהבוקר עד הלילה 
דווקא היא שמחה 
זה אולי יכול להיות פתרון, אבל לטווח קצר.
האם כדאי לעשות משהו, או לנהוג בצורה מסויימת, או לחכות שיתאזן עם הגיל (איזה גיל??)
) מורכבים גם מבחינות אחרות, וטוב היה שיקבלו מענה טיפולי לכל המכלול.
