מוכר לכם?/שיתוף...נשואה מאושרת.

ילדתי לפני שבועיים. הייתי אצל אמא שלי זמן קצר...בעלי באחת מהפעמים לקח טרמפ בחורה מהיכן שאמא שלי גרה, עד לאיפה שאנחנו גרים. יש לציין שזאת נסיעה של 3 שעות, ידעתי על זה רק אחרי שהוא לקח אותה, אני מצידי קצת נעלבתי, לי בעצמי אין זמן איכות איתו, אחרי לידה...בחורה זרה, עוד אמר לי שהיא ממש חמודה והיא לומדת ככה וככה, נשמע כאילו ניהלו שיחת נפש. 

היום, חזרנו הביתה, הפלא ופלא במקרה עצרנו בדרך בדיוק לאותה בחורה טרמפ, הרגשתי כאילו הוא עושה ביננו הכרות "עכשיו אתן מכירות"...אחרי כמה דק' קלטתי על מה מדובר.

היא עלתה באמצע שיחה שלי ושלו(אני ישבתי ליד הילד שלנו מאחורה) היא ישבה לידו. יש לציין שהיא הייתה לבושה מאוד לא צנוע. ואז עלו בי המחשבות של אז...3 שעות נסיעה עם טרמפיסטית שאין לי מושג מי היא, מדברת עם בעלי.

כל השיחה הופנתה אליה מאותו רגע, נפלו לי הפנים... ממש ככה, הרגשתי שהוא מוריד מכבודי מאיזשהוא מקום. 

שאל אותה איך הולך לה פה ומה עם זה, ואני בתוך הבלגן של 24/7 בתוך טיפול בילד שלנו, הוא עובד 24/7 והוא אפילו לא שואל לשלומי....

ישר נכנסנו לבית וזרקתי לו משהו כמו "ממש הפרעתי לך בשיחת נפש איתה" אז הוא ענה לי "כן" (מתוך עצבים, כי הוא קלט שקינאתי). העניין שהוא לא מבין - זה חוסר כבוד. אני לא הייתי לוקחת לצורך העניין טרמפיסט זר לנסיעה של 3 שעות ועוד משוחחת אותו - ואני בטוחה שהיה מפריע לו. מאוד.

ולא חסר קטעים שאני רואה איך הוא מתנהג עם בחורות/נשים.

לדוגמא - ראינו בחורה שלומדת איתו בקניון, אז הוא הסתלבט עליה על משהו וזה, אני קלטתי את הפרצוף שלה, כאישה.

אני בטוחה שכל בחורה מרגישה בוסט לאגו אחרי זה, זה פלרטוט לכל דבר ועניין.

וחוץ מזה, הוא כ"כ תמים, איך אני יכולה לסמוך עליו שמישהי תקח את הקטע הזה צעד קדימה הוא יעצור?

 

ההרגשה הזו, של תסכול,ועלבון, יחד עם הנפילת מתח אחרי הלידה עושה לי לא טוב...

אני מבינה אותך...-חיבוק-binbin
אני ממליצה לדבר על זה.. להרגע ולדבר על זה...!
שלא ישב לך בלב זה לא עושה טוב בכלל!!!
אני מבינה אותך זה קשה, מביך, פוגע ולא מצב אידאלי...
את עכשיו הרבה יותר רגישה אחרי לידהבטוב

גם הביטחון העצמי לא בשמיים בשל חוסר ביטחון בטיפול בתינוק,

הגוף בהרגשה עוד לא חזר לעצמו,

אין לך פניות נפשית לפנק ולשוחח עם בעלך על עצמו,

לכן את מרגישה שזה לא הוגן...

אני מציעה לא לדבר על הבחורה (כמה שתדברי עלילה יותר היא תהיה יותר נוכחת.9

אלא להעלות את הצורך שלך ביחס רגשי מבעל בתקופה זו ולחשוב על רעיונות יחד.

לקבוע זמן קבוע לאכילה ביחד.

לבקש ממנו לקנות לך משו טעים.

לצאת ביחד עם התינוק בעגלה או בלעדיו.

לגבי הנסיעות זה קשה המעבר של לשבת מאחורה פתאום...

אולי לקבוע שאם הנסיעה זה זמן איכות בשבילכם אז לא מעלים טרמפיסטים? 

או שמעלים טרמפסטיות רק מאחורה- לידך?

זה שייך?

אני מודעת לגמרי להכל...נשואה מאושרת.

הבעיה שהוא לא,  במהלך השבועיים האלה אני מרגישה צורך המון להסביר לו את המצב וכמה יחס אני צריכה...

 

זה התסכול. כ"כ הרבה דברים של חוסר התחשבות והוא לא רואה את זה בכלל

גברים...הכל חדש...אם לא נסביר להם את צרכינו לא תמידנו נו

הם ידעו מעצמם...

באמת לא נעיםאר
לדעתי חשוב שהוא ישמע ממישהו אחר את הדברים.

למשל אצלינו, לפני הלידה הראשונה עשינו קורס הכנה פרטי ושם המדריכה ממש אמרה לבעלי שאישה אחרי לידה בגלל כל ההורמונים שמציפים אותה, זקוקה להמון חום ואהבה, סבלנות וכו
אני זוכרת שזה ממש עזר.
וגם שמעתי אותו בדיעבד מדבר עם אמא שלו שאני רגישה וכו אז היא ממש שטפה אותו שאני אחרי לידה


חיבוק
ממש מבין אותך..עצה טובה...
באמת שקראתי וממש התעצבנתי...אני חושב שאת חייבית להגיד לו שהנושא הזה מפריע לך..ותנסו להתחזק ביחד באמת מצב בעייתי..וספר של הרב ארוש בגן השלום דחוף לבעלך...
"כמים הפנים לפנים, כן לב האדם אל האדם"איזמרגד

אמנם אני לא הרגשתי דבר דומה לאחר הלידה הראשונה.

 

אבל אנסה לכתוב לגבייך.

את צריכה לזכור שלא רק את עוברת שינוי גדול,

גם הוא עובר שינוי גדול.

 

יכול להיות שהוא מנסה לגרום לך לקנא, כי גם הוא מרגיש שהוא לא מקבל מספיק ממך.

 

בעלי בהתחלה הרגיש שאני קצת הזנחתי אותו אחרי הלידה.

אבל אנחנו מאד פתוחים, כך שהוא אמר לי את זה לאחר כשבועיים שלושה,

ואז מצאנו ביחד את הזמנים שאני יותר בשבילו.

בלידה השניה אמנם היה יותר עומס על שנינו, אבל זה היה ברור שנחזור כמה שיותר מהר לאותה מדיניות.

 

אני ממליצה לך לנסות לצאת מעצמך ולהיות טובה יותר עליו ובטוחני שהוא ישקף אותך והדברים השתפרו.

 

 

 

נ.ב.

לגבי להסיע טרמפיסט, לי אין בעיה שבעלי יסיע טרמפיסטיות,

וגם לו אין בעיה שאני אסיע טרמפיסטים כל עוד אני מרגישה בטוחה.

אם כי, בעלי הוא אחד שהוא די דיסטנס מבנות שהן לא אני,

ואם בכ"ז הם מדברים על דא ועל הא על-מנת לשמור אותו עירני בנהיגה,

אני מכירה את הגבולות שהוא מציב לעצמו ואני בוטחת בו שהוא עומד בהם.

מוחה!העני ממעש

"לגרום לקנא"?

 

זה דברים חמורים! החיים הם אמתיים, לא אופרת סבון!

אני מאמינה בבעלי שהוא אדם טוב ואוהב אותי באמת ובתמים.איזמרגד

אז אם צריך לשפוט את המעשה בעיניים אובייקטיביות - אני אסכים איתך שזה לא יפה!

 

אבל מכיוון שאני מכירה את בעלי המדהים, ויוצאת מתוך נקודת הנחה שהוא בן אדם מדהים.

אני אעדיף קודם לנסות לברר עם עצמי (ואח"כ גם איתו), מה הביא אותו להתנהג כך.

 

אני מעדיפה ליישב את הדברים באמצעות דיון כנה ופתוח עם בעלי.

ואני לא מאמינה שבברוטליות הקשר שלנו ישתפר.

מקסימה את!!!נקודה

בס"ד

 

את פשוט מקסימה!

איזה כייף לראות תגובה כזאת!

מאד אהבתי את החילוק בין אובייקטיביות לבין מצבך- אישה לא צריכה להיות אובייקטיבית,

כשזה לטובה כמו שתיארת.

בטוחה זה יסתדר על הצד הכי טוב,

כבר כתבת שבעלך מדהים,

ואת נשמעת מדהימה לא פחות..

 

 

ובאמת לפעמים דבר כזה יכול לקרות סתם בטעות מחוסר תשומת לב..

מוכר או לא- מגיעה לו סטירה!העני ממעש


זה שהוא רצה להכיר בניכן חיובי בעיניימשה

אני רואה פה את שאר ההתנהלות שאין לי מה להגיד עליה כי לא שמעתי את הצד שלו, אבל זה שהוא "שידך" בינך לבינה זה צעד תקין - תכירי, היא פה ואני לא מסתיר ממך.

נשמע ממש קשה.כוחות שמימיים
מזל טוב יקרה! ! את גם אחרי לידה, אז הכל נהיה קשה ופגיע יותר...


קודם כל- רק עידוד שהוא עושה את זה לידך ולא מסתיר ממך- אז זה מצב טוב יותר מגבר שעושה זאת מאחורי הגב ואחכ מתייחס יפה אלייך כדי לפצות.( שמעתי שזה קורה )

באמת נשמע שהוא עשה את זה מתמימות, עם כל העצבים שזה גורם.

בלי להכניס את עצמי כי יש מצב שהייתי מתעצבנת ונפגעת כמוך או יותר,
אני חושבת שהכי נכון זה לשדר לו שחרור, שאת סומכת עליו ושזה ברור שאת המילה האחרונה בשבילו והאישה הנבחרת.

אומרים שלידה זה גם לגבר, שינוי דרסטי.

הייתי מציעה לך שתשמרי את זה בינתיים, בתחושה ובידיעה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר,
ואל תדברי איתו על זה מתוך כעס ( כמה שזה מרתיח ופוגע )

כשתרגישי שהנה, מגיע הזמן שאת יכולה לדבר איתו על זה בנינוחות באמת בלי רגשות הכעס, אלא בצורה הדדית ומבינה ואוהבת,
תלכו לשתות קפה ועוגה איפושהו במקום נחמד, ולאט לאט תפתחי את הנושא בעדינות ומתוך הדגשה של כבוד ואמון.
ותתפללי על זה המון לפני שיצאו לך דיבורים טובים.
חשוב שזאת תהיה שיחה טובה ונעימה ... וכמובן- שהכל זה דברים שאת מרגישה והיית רוצה...( לא שהוא לא בסדר כי זה מעורר אנטי )...


בהצלחה !!!

והרבה נחת!
תודה.נשואה מאושרת.

הבעיה שזה משהו נורמטיבי, תמיד הפריע לי, אבל לא הבנתי עד כמה זה פוגע בי ובזוגיות שלנו...

 

ועם כל העצבות שבדבר, הפסקתי לסמוך עליו, אני מרגישה שאין לי אמון בו

 

לפני יומיים בדיוק הלכנו לשבת באיזה מקום והסברתי לו מה מפריע לי וכו', לא היה לו כ"כ מה להגיד...גם בשיחות עמוקות כביכול אני מרגישה שכבר אין לי שותף בשיחות, אני מדברת, וזהו.

נראה שצריך פה עזרה מבחוץ.כוחות שמימיים
עבר עריכה על ידי כוחות שמימיים בתאריך ב' באייר תשע"ו 13:28
יועץ נישואים או משהו כזה.

כי מה הוא יגיד לך- "צודקת אני לא בסדר?"
נראה לי שגברים מתרגמים את הרגשות שלהם למעשים, ופחות חושבים מה הם מרגישים ולמה.

נראה מהצד ששניכם עוברים קושי, את אחרי לידה ובכלל- זאת חוויה קשה.
והוא אחרי לידה והריון, ועם פרנסה ועם תחושות שאולי לא מוצאות מקום ודרך להתבטא או לקבל פידבק וכנראה חיפוש של זה בחוץ.

דווקא על עצם זה שזה לידך זה סימן טוב לדעתי כי הוא מרגיש בנוח ופתוח איתך ולא מרגיש צורך להסתיר, אולי כדאי לשמור על זה ולתת לו להמשיך כך לידך.

כן, אפשר להגיד שאת רוצה את הנסיעות לעצמכם, להרגיש את המשפחתיות שלכם...( לא כי *הוא* לא בסדר אלא כדי לבנות את הקן המשפחתי שלכם כרגע )

לחייך אליו כאילו את איתו ולשתף פעולה כשהוא צוחק עם מישהי אז לצחוק ולחייך אליו באהבה.
שהוא ירגיש בנוח להמשיך לעשות זאת לידך ולא ירגיש צורך להסתיר.
ברגע שהוא כבר מרגיש צורך להסתיר זה יוצר חסימות בינכם.

זה הוא.

זה בעלך.

זאת הדרך שלו, עם כל זה שזה לא נעים.
מספיק לדבר על כך פעם אחת, פעמיים ולא יותר.

הגיוני שהוא ינסה להשתנות אבל זה גם הגיוני שזה ייקח לו זמן, גם להפנים ולעשות את זה ממקום אמיתי.

אם חושבים על זה כל הזמן ומדברים על זה כל הזמן זה ממש הופך למעיק ומעכיר את החיים והזוגיות.

נכון, הוא צוחק ומדבר עם נשים וזה מצב ממש לא אידיאלי, אבל שינוי דרסטי לא יקרה פה, וכדי לשמור על הזוגיות הדרך הבטוחה היא לשדר לו שאת מקבלת אותו וסומכת עליו.

גם אם הוא יפול- הוא ידע שיש לו אישה טובה שמחכה לו ומאמינה בו והוא יבין ויעריך את זה שאשתו יותר מכל אחת אחרת.

אם את יכולה להשתדל לשדר לו שמחה כשהוא יוצא לעבודה והתעניינות והשתתפות במה שהוא מספר לך, להשתדל ...כשהוא חוזר לחכות לו עם שתייה ועוגיות בצלוחית ( אפילו קנויות ) להאיר לו פנים....
זה הכי חשוב לגבר עייף שחוזר הבייתה מהעבודה

יש פה שחיקה, ועייפות רבה, שגרה של ישיבה ביחד על כוס שתייה חמה- בלי יותר מדי דיבורים מועילה ותורמת.
אפשר גם רק לחייך ולומר שאת שמחה לראות אותו ושהוא נראה טוב שאת מעריכה את זה שהוא הולך לעבוד( ובהמשך אם תצליחי גם שאת שמחה שנולד לכם תינוק ושאת שמחה לחיות איתו ...זה פידבקים שמאוד חשובים בעיניי )

וכן כדאי ללכת לייעוץ כאו טיפול זוגי, הגיוני שיש נקודות שיכולות להמשיך לצוץ במשך החיים ולחזור על עצמן שוב ושוב.


בהצלחה רבה יקרה, תנוחי הרבה, ובעזרת השם הגל הזה יעבור, כמו שהוא בא.
הוא לא מתבייש לפזול לבנות אחרות מה יש לחזק התנהגות שלו??ענבר
תתייעצי עם מבין עניין . איש מקצוע.
כוחות שמימיים, נהניתי מאוד לקרוא את מה שכתבת.גב'
חיזקת.
תודה.
תודה!כוחות שמימיים
שמחה לשמוע!
את חייבת לקרוא . כנסי ..אנונימי (2)

מתוקה !!

 

צר לי עליך ... זה באמת מעליב ופוגע ...

מה שכן , הוא לא מסתיר את זה ממך . כך שברור לו שאת סומכת עליו .

 

אבל את יודעת מה .. חשבתי על משהו :

יכול להיות שהוא קצת מקנא בך וביחס שלך לתינוקי שלכם ?(זה קורה לגברים אחרי שנולד ילד) והוא רואה שאת מתייחסת לילד פחות מאשר אליו .. והדרך שהוא מוצא להחזיר אליו את תשומת הלב היא בדרך הזו ..

 

ו- מזל טוב יקירה..

 

אני חושבת שזה ממש לא המקרהנשואה מאושרת.

אני מאוד מודעת לעניין. בגלל זה אני כל הזמן זורקת לו משפטים כמו "הוא יהיה חתיך כמוך" "תהיה חכם כמו אבא" ואני מבהירה לו כמה אני מתגעגעת לגעת בו ולזמן איכות איתו. הוא מאוד חסר לי ואני חושבת שהוא יודע את זה.

 

 

כן . אחרי זה ראיתי מה שכתבת לכוחות שמימיים ..אנונימי (2)

 

 

לא .זה לא זה. יש לו עניים גדולותענבר
את יכולה להגיד לו,ד.

שעשה לך מאד לא טוב, שנוסע איתך ו3 שעות השיחה מופנית רק אל הטרמפיסטית, אחרי הפסקת השיחה איתך כי היא עלתה. ואת מבקשת שלא יקרו יותר דברים כאלה, כי זה עושה לך הרגשה לא טובה, ואת מניחה שגם לו היה כך אם היה ההיפך.

 

הוא ירטון, אבל יש להניח שיקלוט וזה ישנה משהו להבא.

האמת..נקודה למחשבה
אני לא מבינה למה לקחתם בכלל טרמפיסטית..
זה זמן שהוא זמן איכות שלכם לשיחה אחרי לידה.. דבר שמדבריך לא קורה הרבה.. אז למה מלכתחילה לעצור?
וואו! קשה!אקונהמטטה
יהי רצון שתעברו את זה עם הרבה סיעתא דשמיא ובקלות...
2 דברים:
זה זמן נטו שלכם.לא לוקחים טרמפיסטים מאידיאל.
כשאנחנו נוסעים לבד אין דבר כזה טרמפיסטים. כשהילדים איתנו אם יש מקום-בשמחה!
וגם- לא חייב לשבת מאחורה. במיוחד לא כל הנסיעה.
הייתי אומרת לו- תעצור בבקשה בתחנה הבאה,אני רוצה לשבת ולדבר איתך,ועוברת למקדימה. צריך להפסיק לתת למציאות לזרום. וליזום.
אני חושבת שהתגובות כאן סלחניות מידי!אני123
אשה אחרי ליד מתעסקת יותר עם התינוק וזה טבעי!
אם ח"ו בעלה היה שוכב במיטה עם חום ולא מרגיש טוב ומתוך כך לא מתייחס לאשתו אז גם הייתם אומרים שזה לגיטימי שהאשה תדבר עם גבר זר כי הוא לא מתייחס אליה?????!

התינוק הזה גם שלו. יש לו אחריות כלפי המשפחה שהוא מקים והוא לא יכול להמשיך להתנהג כאילו שהוא רווק.

לדעתי המעשה שהוא עשה חמור ביותר!

ומה זה שהאשה זרוקה מאחורה???
לנו יש ב"ה שלושה ילדים, השלישי בן חודשיים ואני לא יושבת לידו. הוא יושב ליד אחים שלו מאחורה. אין בריאה הגדולה בת 5.5 והיא לא יכולה לשבת במקומי מקדימה.

זה אומר שזה לא חובה שהאמא תהיה עם התינוק מאחורה.

ולמה הטרמפיסטית יושבת קדימה??? בעלך היה צריך לסמן לה לשבת אחורה ולנעול את הדלת הקדמית.

חיי משפחה תקינים מספיק חשובים כדי לנהוג בחריפות כלפי התנהגות כזאת
לפי התגובה שלך נראה שגם את אחרי לידהזמן של אולי
מילא אישה אחרי לידה נכנסת לסרטים, זה קביל, אבל אנשים מהצד יכולים להבין שבסך הכל מדובר שהתנהגות נורמלית שלא מסתירה כלום מהאישה.
לא נורמלי בכלל! הבעל חוצפן נקודה.ענבר
לא הוא לא חוצפן. נקודה.זמן של אולי
לכל היותר לא מספיק רגיש לאשתו ולתקופה, יכול להיות שמעדיף לא להגיב לכעס קל אשתו כי יודע שכל תגובה שלא תהיה רק תעצבן אותה יותר.
במילים פשוטות - עדיף לא להתעסק עם אישה אחרי לידה..
כן אבל הוא חביב מדיי. לבנות זרות.ענבר
בעלה של אשתי המתוקהנשואה מאושרת.

אשמח שתקראי את מה שרשמתי למטה

מסכימה! זו התנהגות נבזית שאין כמוהאסתיאסתי


הוד חוצפנותך!!!!אני123
הגברים ועוד אנשים טוביל אוהבים לנגן על ההורמונליות של האשה. או להשתמש בתירוצים מתירוצים שונים כדי להסביר דברים שהאשה אומרת.

אל תתחמק מהתמודדות עם מה שאמרתי.!

ואתה רק גורם לי להגיב יותר בחריפות. הבעל שלה מתנהג בצורה מגעילה לחלוטין כלפי אשתו!!!!
הטרמפיסטית צריכה לשבת בבגאז'ענבר
אני בעד שתשב בבגאז'. מבחינתיאני123
עדיף לא להעלות בכלל אם כבריעל מהדרום
לק"י

להושיב בבגאז' נשמע לי פחות נעים
נכון^^ אם זה פוגע בזוגיות אז עדיף לא להעלות (:אני123
חחחחחחחחחח גדולאסתיאסתי


וואי שמעי קראתי את כל מה שכתבת ואני ממש רותחת!!!!ענבר
אני מסכימה איתך במאה אחוז. זו הרגשה מגעילה. חוצפן ממש הבעל שלך.
נראה לי מיותר לחמם אישה נגד בעלה...binbin
התגובה שלו לאשתו די מעידה על טיפוס בעייתיענבר
כאב לי עליה.
תכף הוא יבגוד וגם יענה לה בעצבים... אין אפוטרופוס לעריותענבר
בחור קליל ראש
ממש^^^^אני123
צריך לצאת נגד אמירות סלחניות על התנהגות כזאת. לא חסרים סיפורים של משפחות שהתפרקו בגלל איזה גברת נמרחת!!
יש בנות שלא אכפת להן לפרק משפחה.
וכן ככה בדיוק צריך להתייחס לדברים
אם הוא כזה חסר אכפתיות להתנהגות פלרטטנית כזאת לא יפריע לו עוד דברים.
צריך להתרחק מזה כמו מאש!!!!

(לא מתחייבת שאני שה שכולו תכלת )
ענבר נויש נחת
תסלחי לי שאני מקשר אבל אתמול קראתי את השרשור שפתחת על המשפחה של בעלך ועל זה שאת לא נמשכת אליו ושאין לך כסף והכל באסה ..
אם את לא מרוצה בנישואיך את לא צריכה להחל את הצעדים והתגובות שלך על כל מי שעולה פה.
לא צריך לשפוך דלק על המדורה הזו.
אז מה?חוצפן?
יאללה שיתגרשו!!
לא!יותר טוב!שימי לו רעל עכברים בקפה!!
בחיית,
זה מגוחך,
למה להוסיף חושך?
ואם זה כזה בוער לך אז תרשמי:
"זה מאוד מאוד חמור וכו' את חייבת לומר לו שזו הפעם האחרונה שזה קורה"
אבל סתם לחמם.מה זה נותן לך?
את סוכנת של עו"ד שמתמחה בגירושין?
אם כן דברי איתי כי אני מחפש שייצגו גם אותי בכל מיני פורומים.
טיפה אחריות ובגרות.

מישו דיבר איתך ? זו התנהגות של בעל מתחת לכל ביקורתענבר
ועובדה שאני לא היחידה שחושבת ככה.
איפה שמעת שאני אמרתי לה להתגרש???
אתה מחפש מייצג? סימן שגם אצלך לא שפר המזל בזוגיות. כמו הרבה אחרים ואני רק אחת שעוברת משו מיני...
א. יש דרך להביע דעה שונה- והוא כתב אייך בצורה נחמדהפלוני
ב. זה פורום ציבורי - כשאת מגיבה בו כל אחד יכול להגיב כרצונו, בדיוק כמוך.
ג. גם ההתנהגות שלך מתחת לכל ביקורת. - ועובדה שאני לא היחיד שחושב כך.
שאני גם יצלם מסך מה כתבת לי בפרטי פלוני אלמוניענבר
יאללה איתכם לא זורמים .
פרטי זה לא ציבורי, מוזמנת לדווח למנהלים על הפרטיפלוני
וזה *אצלם ולא *יצלם
לא בקשתי יצוג בזוגיותיש נחת
אל תדאגי אני מסתדר ב"ה מצוין.
זאת היתה תגובה נוטפת אירוניה.
הרגשתי שאת ממש מנסה לעורר תגובות קיצוניות מאנשים וזה יכול להיות מצחיק בפורום על פוליטיקה ומוסיקה ומשפיע והרסני בפורום של זוגיות מה שנקרא פיל בחנות חרסינה.
סליחה אם נפגעת.
שיהיה לך אלף בתאבון.
מסכימה איתךאיזמרגד

כשחיים בזוג תמיד יהיו דברים שלא הולכים לפי הציפיות שלנו.

 

עכשיו השאלה, איך לנהוג כשיש ניגוד ציפיות בין הבעל לאשה?

 

יש את הדרך שלהן, אפילו לא נסות להבין את הצד השני ולנהוג כלפיו ב"יד חזקה".

לפעמים קורה שבדרך זו יש תועלת לטווח הקצר, אבל תמיד יש בדרך הזו נזק לטווח הארוך.

 

אני יוצאת מנקודת הנחה, שאם אשה בחרה בגבר מסויים (וכן גבר שבחר באשה מסויימת),

היא בחרה בו כי היא חושבת שהוא בן-אדם טוב.

ואם הוא עשה משהו, היא חייבת לפחות לנסות להבין אותו.

ולגבי ה"יד החזקה", אני בטוחה שמדובר על נזק לטווח ארוך לזוגיות.

בהידברות מתונה (שלא מגיעה מתוך ביקורתיות), זה גם בונה את הזוגיות וגם יהיה יותר קל להשיג את מה שאנחנו רוצים, כי הצד השני יעשה את השינויים מתוך רצון ולא מתוך כפייה.

 

ובכלל צריך לצאת מנקודת מוצא, שאם אנחנו רוצים שינוי אצל הבן-זוג,

צריך להבין שגם אנחנו צריכים להשתנות.

שינוי חייב להיות הדדי!

ב99% מהפעמים, אין דבר כזה שהאשמה היא על מישהו אחד,

כמעט תמיד אנחנו משקפים אחד את השני, ואם אנחנו רואים פגם אצל השני,

אז כנראה שהוא משקף לנו פגם (לאו דווקא זהה) שיש בנו.

 

נ.ב.

אני כמובן לא מדברת על גברים אלימים, מולם חייבים לפעול בנחרצות!

ענבראלמוניקית
למה כל שרשור שאני קוראת, תמיד את מגיבה ב"הבעל חוצפן" וש"בעל לא טוב" וכהנה וכהנה. אולי תתחילי לחשוב קצת חיובי??????
תסתכלי בשרשורים שהיא פתחהבת 30

גם (נראה לי. אולי אני טועה) תחת הניק "נשואה מבולבלת". ותביני למה.

הבנתיאלמוניקית
אבל מה היא נהנת מלחמם נשים נשואות שבסך הכל מתייעצות נגד הבעלים שלהם? ה' יעזור לה
אז לאחר הלהט בתגובות...נשואה מאושרת.

תודה לכל המחממים/מרגיעים/תומכים.

 

הכל ברוך השם מעולה. דיברנו.

 

הבחור בסך הכל תמים(מאודמאודמאוד) הבהרנו את נושא הטרמפים. 

 

אני יודעת שהייתי הורמונלית, יתר על המידה, לא יודעת מי יותר מסכן, הוא או אני...

 

 

אני בעלה של אשתי היקרהנשואה מאושרת.

לכול השופטים שכבר חרצו את דיני, אשמח להראות לכם כיוון ראיה שונה קצת.

אנחנו גרים בישוב מבודד, המונה פחות מ100 משפחות, והאוירה שם היא אוירה משפחתית, ויש למקום מס מצומצם מאוד של פעמים שאוטובוס עובר שם, לכן אחד מהדרכים שהישוב מתמודד איתם, הוא פתח מייל שכל אחד שמחפש טרמפ לישוב, מפרסם שם, ומי שיכול לאסוף אותו, עושה זאת.

אנחנו חדשים בישוב, ולא מכירים את כולם, אך אני שהגעתי מישוב, מכיר את תרבות הטרמפים, ואישתי שגדלה בעיר לא כ"כ מכירה מקרוב.

אשתי לאחר הלידה הייתה אצל חמותי, ובדרכי חזרה מחמותי, נשלח באימייל על מישהי מהישוב שמחפשת טרמפ לישוב, ואני שבילדותי תפסתי לא מעט טרמפים, שמחתי לעזור.

לקחתי את הבחורה טרמפ, וכמובן שלא שתקנו כל הנסיעה, כי ברור שלשבת עם מישהו שעתיים ולשתוק, זה מביך.

כמובן שלא הסתרתי זאת מאשתי, ומיד ספרתי לה.

כעבור כמה שבועות, חזרנו יום אחד אני אשתי והילד, ואשתי ישבה ליד הילד.

ראינו טרמפיסטית מרחוק, ושאלתי את אשתי האם לעצור לה, ואשתי ענתה שכן.

עצרתי, ולמרבה ההפתעה, זאת הייתה הבחורה שלקחתי אז, אמרתי לבחורה בנימוס שאנחנו באמצע דיון על משהו, והמשכתי לדבר עם אשתי, תוך כדי הדיון הבחורה שאלה האם היא יכולה להתערב, ואמרתי שכן (לא דיון אישי), ולאחר שהיא התערבה, אשתי שתקה.

ניסיתי כל פעם מחדש לנסות לדבר איתה, אך לא הועיל, היא לא רצתה להמשיך להיות שותפה לדיון.

אני בכללי משתדל תמיד לדאוג לאשתי היקרה, ושואל בשלומה, ומשתדל לעזור במה שאני יכול.

אני אוהב אותה, ומאושר שזכיתי בה.

יש תקופות לא פשוטות מבחינה נפשית\ הורמונלית, וזה מתבטא גם בראיה על הזוגיות באותו רגע, אבל זאת לא תמיד המציאות.

תדעו תמיד שלמטבע יש 2 צדדים, ולשפוט ישר, זה עול

שמחה לשמוע! כל הכבוד לכם!!איזמרגד

הבנה והידברות בזוגיות, זה מפתח לזוגיות מאושרת!

כתבת נהדר.בת 30

רק מזכיר לנו עד כמה כל צד יכול לראות את הדברים בצורה שונה לחלוטין, בגלל רקע שונה והבנת מציאות שונה.

אשריכם ישראל!חיובי
תצליחו! ברור שלא הכל מושלם ולגטימי שיש לפעמים תלונות, אך המפתח להצלחה זו פתיחות אחד עם השני, רצון טוב ויראת שמים! נראה שלשניכם יש את זה, ושיהיה לכם הרבה הצלחה!
וואי נשמע קשה!אני ביקשתי מבעלי שלא יעלה נשים גם לנסיעה קצרה.קראתיך
והוא שמח מאוד שאמרתי לו.
אולי אני קיצןנית,אבל בימינו הדברים האלה מסוכנים אפילו לדוס ככל שיהיה.
ראיתי אותו פעם מעלה מלא נשים לאוטו.נסיעה של 5 דק',אבל עשה לי כ'כ רע!
לא חושבת ששיך שגבר נשוי יעלה נשים.במיוחד לנסיעה כ'כ ארוכה.
דברי איתו על זה,הוא בעלך וא. חשובה לו..
קצת בעיה בעיניי בצד של גמילות חסד, אבל זכותכםמשה


חסד לעולם לא מגיע על חשבון אחרים, ואם כך היא מרגישהמודדת כובעים

אז החסד הוא לא חסד.

 

 

אני חושב שהגישה שלה מוזגמת, אבל זו זכותהמשה

בעלה צריך לכבד את זה.

זה גם כמובן תלוי איפה גרים ומה תדירות הטרמפיםבת 30


ב"ה! משמח מאד לשמוע ואני ממש מקווה שכולנו נלמד-נקודה

בס"ד

 

לכתוב הרבה יותר בעדינות!

תמיד צד אחד הוא תמיד סובייקטיבי,

לכן גם כשההתרשמות היא מאד נחרצת-

לא להבעיר אש.

והכי הכי חשוב-

כשמדובר בחיים של אנשים, ובשלום בית שלהם-
כדאי לשאול את עצמינו

מה התועלת שהתגובה שלי תביא.

אם יש תועלת אמתית שעשויה לצמוח מכך- מה טוב.

אך סתם לכתוב מה אנחנו חושבים על מעשים שנראים לנו שליליים-

במה זה עדיף על לשון הרע???

 

 

אתם מקסימים ובכל זאתדבורית
לא כדאי לשחק באש. לא לוקחים טרמפ בחורה לשלוש שעות. לא שייך. זה לא חסד זה לצאת נבל ברשות התורה
נבל ברשות התורה? - הגזמת בהחלט!איזמרגד


בהמשך לנושא ...נשואה מאושרת.

אני באמת חייבת לדעת אם אני לא מגזימה.

 

אותה בחורה המדוברת, בדקה עם בעלי כבר יותר מ5 פעמים אם הוא פה ואם הוא שם...כדי לתפוס איתו טרמפ.

 

זה באמת מקובל הקטע הזה? למה היא לא שואלת אותי?!?! גם לי יש רישיון וגם אני איתו..

 

לא מכובד

 

אני עצבנית.

אולי כי היא יודעת שזה המסלול שהוא נוסע בו?יעל מהדרום
הוא נסע בדרך ההיא כי ילדתי, עכשיו אנחנו בישוב .נשואה מאושרת.

אני די בטוחה שהיא יודעת את זה כי היא נסעה טרמפ עם שנינו לפני שבועיים. 
ושוב לא התלבשה צנוע, במילים עדינות, מאוד.
קצת חורה לי שבעלי הצדיק שומר עיניים ומשתדל, ומצד שני לא מפריע לו לעלות מישהי כזו רק לשם מצווה

אולי לא נעים לו לסרב?! (הייתי דנה לכף זכות)יעל מהדרום
לק"י

לפעמים יש לנו נטיה להתבחבש יותר מידי במה שלא צריך

מפריע לך?
דברי איתו בפתיחות, בנחמדות.
אל תשפטי אותו בחומרה.
אוף באמת מרגיזאין כמו אמא
אני אגיד לך מה הייתי עושה, אבל זה לא מתאים לכל אחת ויש מצב שזה עצה גרועה לחלוטין
הייתי אומרת לבעלי שאני לא מוכנה שהיא תעלה איתנו זה מפריע לך, מכאיב לך וגם אם הוא לא מבין שיתחשב בך
ואם לא פשוט אני הייתי יוצאת מהאוטו ברגע שהיא נכנסת. שיסעו לבד. אולי ככה בעלך יבין והיא גם
מסכימה גם!(=רק שמחה=)אחרונה
גם אם זה קיצוני/הורמונים/לא הגיוני וכו..
אותך זה לא משמח נקודה.
לא צריך לחשוד ולא צריך כלום. עצם זה שזה לא משמח אותך זה מספיק סיבה טובה..לא עושים חסדים על חשבוננו.
ואני בכלל לא מדברת על זה ממקום של לא להיכשל וכו..אלא רק מהעובדה שלך זה לא עושה טוב..גם אם זה הזוי והכי לא הגיוני.
ואני סומכת על הרגשה של נשים. בעלך באמת צדיק ואת מרגישה שהבחורה בעייתית..זכותך לדרוש שלא יסיע אותה בלי שום הסבר...כי שוב חסדים זה לא על חשבון השמחה שלנו והזוגיות שלנו ולך זה לא עושה טוב אז אין מה לדון.

כמובן שכאן אני כותבת בתקיפות כדי להבהיר את העניין אבל לדבר עם הבעל בטוב ולא להיכנס בו כי הוא באמת נמצא במקום אחר ממה שאת נמצאת..אז לא צריך לצאת עליו אבל כן להבהיר את העניין. בהצלחה!
זה נשמע רע. תבהירי לבעלך שלא יקום ולא יהיהאסתיאסתי


מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך