הבת שלי מטילת על הרצפה ואין לי מושג איך מוצאת חלקי נירות או טישו ובולעת מהר עוד לפני שאני רואה
קרה לכם גם?זה סוף העולם?.
אתם רואים היא חוזרת לעצמה ומסכימה קצת להיות לידי על הרצפה![]()
הרגעה ועצות יש?
מקוה שלא יצמח לה עץ נירות בבטן..
הבת שלי מטילת על הרצפה ואין לי מושג איך מוצאת חלקי נירות או טישו ובולעת מהר עוד לפני שאני רואה
קרה לכם גם?זה סוף העולם?.
אתם רואים היא חוזרת לעצמה ומסכימה קצת להיות לידי על הרצפה![]()
הרגעה ועצות יש?
מקוה שלא יצמח לה עץ נירות בבטן..

אא"כ הם התעכלו היטב.
אני יכולה להרגיע אותך שהיתה תקופה שהילדה שלי אכלה צבעי פנדה שאחיות שלה השאירו על הרצפה. היו לנו טיטולים צבעוניים..ירוק, צהוב, כחול. שמח!!
עצה כללית- לטאטא הרבה ולשטוף כל יום.
עם אורות וקולות .



משהו שמפתח את הראיה והשמיעה
אתם לא ממליצות על משחק עם בטריות?

י
הראייה והשמיעה, להפך.
כדי לפתח ראייה ושמיעה צריך סביבה חיה ונורמלית - תנועות לא דרמטיות, אור יום ולא מהבהב ומרצד, צלילים אנושיים ולא מתכתיים או מוקלטים.
ואם זה כתחליף שהיא לא תרצה את הפלאפון, אז לפחות על הילדים שלי זה לא היה עובד... אולי היה משיג יום יומיים של התלהבות, וגמרנו. אחר כך הם רואים שההורים הגדולים והחכמים לא מתעניינים כל כך במשחק החדש כמו שהם מתעניינים בפלאפון שלהם, ומבינים שפלאפון זה הדבר האמיתי. היא לא מתעניינת בפלאפון בזכות עצמו, אלא כחיקוי שלך. זה מוטבע בגנים שלהם, ללמוד ממעשי ההורים 
אנחנו משתדלים (בדגש על ההשתדלות, ממש לא תמיד מצליח..) לא להיות עם הפלאפון ליד הילדים
גם אני וגם בעלי עובדים, אוספים את הילדים רק ב-4, והם הולכים לישון ב-8, ככה שזה יוצא סה"כ 4 שעות להיות בלי הפלאפון
גם תורם לאיכות הזמן הקצר שיש לנו במהלך היום, וגם מחזיר לי קצת את השפיות לחיים..
אני מסכימה עם כל מילה שבהתהוות כתבה, גם אני לא חושבת שזה מפתח בכלל- ואולי אפילו אם כבר עוזר בלפתח הפרעות קשב וריכוז (יש הטוענים שאחרי שמעלים לילד את סף הגירוי לסף של פלאפון עם אורות וצלילים ומסך מרצד אולי הספר כבר יראה לו פתאום פחות אטרקטיבי..)
ובקשר לדברים חלופיים- יש ספרים למשל של משש והרגש שהילדים שלי מאוד אוהבים. בכל דף יש חלקים מחומרים שונים- דלי שעשוי כאילו ממתכת שמחזירה אור, סוס עם פוני שהפרווה שלו כאילו אמיתית וכו. הבן שלי מגיל צעיר יושב על זה וממשש דף דף..
נכון שזה משמעותית פחות אטרקטיבי מקולות וצלילים, אבל לדעתי זה הרבה יותר בריא..
על כזה משחק שמחברים לקיר של הלול וכשהם מתעוררים בבוקר משחקים בזה.
או חדש?
אם אני לא טועה עלו בסביבות 40 ש"ח,
אני לא בטוחה שזה עדיין שם..
אבל בכל אופן אם יש אופציה דרך יד2 או אגורה אישית אני בעד..
אני מניחה שהמשחק של הלול אמור לעלות בסביבות ה-100 ש"ח..
עם אורות וקולות .
התינוקת מצליחה להכניס כל מיני מרעין בישין לפה...
גם אצלכן הם רודפים אחרי הערימה של הלכלוך?
ושערות והיום מצאה קליפת בצל והגיעה קדימה במאמצים
ובכתה כ"כ כשלקחתי לה-
את האוצר שלה.
לפני פסח שלי חגגה לגמרי. מצאתי אותה מוצצת במרץ עלה של חסה, ועכשיו התחביב זה להוציא דברים מהפח ולנקות את הרצפה מתחת לשולחן אחרי הארוחה.
רעיון- אם יש לך ארון נמוך אולי תשימי בו באופן קבוע קופסאות פלסטיק בגדלים שונים וקערות,מסננות ושאר כלי מטבח מעניינים.
אבל.... מנסיון, הדבר הכי הכי חשוב בתור אמא לילד בגיל כזה זה ללמוד (מפרמדיק) איך מוציאים גוף זר מהגרון, אחרי שהוא כבר הוכנס לפה.
אנחנו לא הקב"ה ולא יכולים לעקוב אחרי התינוקות בכל רגע ורגע ביממה.
ואם התינוק כל היום דוחף דברים לפה, יכול להיות שפעם אחת הוא יכניס משהו ולא נשים לב.
והכי חשוב זה שנדע להוציא לו את זה מהפה/מהגרון מיד אחרי הבליעה.
בגדול, הופכים את התינוק עם הפנים כלפי הרצפה, מטים את הראש מעט כלפי מטה, ודופקים חזק על הגב.
אסור לדחוף לו ידיים לפה, אפשר ללחוץ על הלחיים כדי שהחפץ יצא, לא לנסות להוציא בעצמך.
התינוק שלי כבר פעמיים אכל טישו ואח"כ הקיא אותו...
זה גם עלול ח"ו לחנוק.
אוי.. הקטנצ'יק הזה... כל יום מרעיד לי את הלב עם דברים אחרים שהוא מכניס לפה, והוא עושה קולות של נחנק ומיד מחייך, כאילו "אמא, אל תדאגי, הכל בשליטה..." חמווווד.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות