אין מצב לא להגיד כלום.

למה זה טוב "נשמה, דוס, בן אדם טוב" - הכל לא שווה כלום אם הוא גם עובר על הלכות צניעות וגם על בין אדם לחברו. ממש לא שווה כלום. וגם בלי יכולת לדחות סיפוקים, בלי שליטה עצמית ובלי התחשבות ברצון בסיסי של מי שישבת לידו. אז הוא לא באמת טוב ולא באמת דוס. מישהי רוצה בעל כזה??

היה לי גם אחד כזה.

כמובן עם רמיזה שאת לא ממליצה

כי בסה"כ הוא בנאדם טוב. וגם דוס. במקום לדבר עליו, שכל אחת תתבייש לעצמה איך היא גרמה לו לחטוא באיסורים חמורים. 

<צ>

בשביל לחזור בתשובה באמת הוא יצטרך לבקש מאותה אחת סליחה עד שתתרצה. קל זה לא יהיה. אם היא לא לבד אז בכלל. בינתיים היא חיה עם העלבון שהוא גרם לה למרות הזמן שעבר מאז. אם שואלים אותה היא יכולה בשקט לומר שהוא נהג כלפיה באופן מזעזע. אולי גם לפרט אם זה שייך. 

לא לספר רע על אדם

ומצד שני חובתך להזהיר את מי שעלול להיפגע

האיזון שנפסק להלכה הוא להגיד רק את מה שנצרך

כלומר לדאוג שהמבררת לא תצא איתו ולמעט כמה שאפשר בסיפור עצמו

לספר רק את המינימום הדרוש להרתיע (ואם אפשר גם לא להזכיר את התחום המיני)

לגבי האופציה שהוא חזר בתשובה, לא ראיתי בהלכה התייחסות לזה

כי אם כך לעולם לא נוכל להעביר מידע שלילי הנצרך-שמא האדם חזר בו

וזה לא שמענו.....

הוא אמר שמכיוון שאת מתכוונת למנוע נזק מחברה - אין כאן שום לשון הרע.

הוא אמר שנראה לו אפילו שיש לך חובה לספר מ"לא תעמוד על דם רעך".

אז בקיצור, נראה לענ"ד שאת חייבת לספר.

שבמקום כזה חובה לספר, או לפחות למנוע מבנות אחרות להיפגש איתו

הלכון לשון הרע מדברות גם מה חייבים לספר, לא רק מה אסור להגיד

ושיכול להיות שהוא השתנה

קודם כל למושג הטרדה יש מיליון פרשנויות..

אצל אחד ברור שלשים יד על כתף בתור קשר של 3 שבועות זה לגיטימי והשני שמקבל יכול לראות את זה כהטרדה..

את צריכה לתת לרב בדיוק תנתונים אפילו בטלפון והוא יגיד לך אם מותר ואיך מותר ומה מותר...

אם אכפת לך מהחיים שלך בעולם הזה ובעולם הבא אל תסמכי על עצמך ולא על העצות פורום בענין זה לפעמים אפשר לעשות נזק באיסור שלא ההיתי מציעה לך להכנס לזה.

אבהיר שאני לא מסכימה עם שום נגיעה גם על כתף בגלל האסור ההלכתי...וזה לא קשור לצורך שאלתך.

אני חושבת שקודם כל את צריכה לטפל המה שקרה לך. לבדק האם נשארו לך טראומות, פחדים, כעסים, הרגשות אולי את אשמה. ואת לא. הרבה פעמים במי שחווה הטרדה מינית נוספת לה הרגשה של אשמה. אז דבר ראשון, מה שאת מתארת זאת טראומה נוראית! באת לפגישה, כולך תמימה וצדיקה ומקווה לפגוש את האחד. ובסוף הכל התנפץ. הוא נוגע בך. ואת המומה נאלמת דום. משאיר אותך פגועה. אז שוב, באמת שהכי חשוב שתטפלי בעצמךקודם.
ואם עשית זאת, ברור שאת אמורה לספר ולהזהיר. בגבולות ההלכות ואת זה אפשר לברר בשאלת רב הכי פשוטה באינטרנט או לחילוטין רב שאת מכירה וסומכת. 
בהצלחה בהכל!!
שתזכילאחד שלך בע"ה!!!, שיהיה צדיק וירא שמיים ואת לא אשמה.

שאלה אם זה בכוונה לפגוע? חוסר מודעות? אולי הבין שאת בעניין?

הרי אם הוא היה נופל בלשון הרע לא היית מזהירה את כולן הנקודה היא הפגיעה שפגע בך ואת זה צריך לבדוק אם זה דרכו או שטעה

האם זה נגיעה שאצל מי שלא שומר נגיעה היא מקובלת?

 האם היה מוסכם על שניכם שאתם שומרים נגיעה?

אם היה מוסכם ששומרים נגיעה. והנגיעות היו בוטות באיזורים אישיים לדעתי חובה להזהיר.

פשוט להגיד למי ששואלת- לא ממליצה לצאת איתו חוויתי איתו משהו לא נעיםץ

אם הנגיעות באו במקום לא ברור אם שמרים נגיעה וזה היה מלווה במילים- ונגיעות עדינות-

יכול להיות שזו דרך של חיזור שממש ממש  לא הייתה במקום.

גם פה את הוטרדת מינית (כי לא רצית את זה)

אבל יכול להיות שהוא לא כזה מסוכן לאחרות.

אם משהי שלא שומרת נגיעה מעוניינת לצאת איתו- לדעתי את לא חייבת להזהיר אותה. כי אולי בשבילה זה יהיה סבבה לזרום איתו...

בחורה צנועה וחסודה שזה לא בציפיות שלה- להזהיר.

נגיעות זה יכול להיות חלק מה"דייט" בציבורים מסויימים

לכן חשוב לראות מה הקונטקסט

לה. ושהיא רואה את זה כ"קטע מיני" לדבריה.

התגובות האחרונות קצת לא נחמדות.. אני לא יכתוב סתם..

הסיפור הזה קרה לפני 3 שנים . ושמרתי נגיעה!! והוא לא הניח עליי את היד , זה ממש לא היה רק זה.. 

 אני הוטרדתי!! זה היה מזעזע.. אל תקפצו ישר להגיד.. ובגלל שזה היה כזה מזמן אני מתלבטת מה לעשות. ורוב הפעמים אחותו שואלת אותי עליו, אז ככה שממש לא נעים לומר לה! בעיקר שהוא התחנן אליי לא לספר את זה!  אני ברוך ה' נשואה ומאושרת היום! ומה שכתוב בכרטיס זה היה בתקופה של האירוסים אחרי קרש ארוך... ודוקא שם כתבתי שקשה לי הנפילות! אני בחורה צנועה ועובדת ה'! וכמובן ששמרתי נגיעה ועל הלכות צניעות והכל.. פתחתי כרטיס אחר כי נעלמה לי הסיסמא..    בקיצור, אל תמהרו לשפוט

בס"ד

סתם מעלה אפשרות.

כמובן שאת לא צריכה לספר לה כלום,

אבל זה שאחות שואלת על אחיה לא מובן לי

אז נניח שזה לא טרול הכי קל להתלונן שאחרים פגעו בך כנראה שזה המסר שהעברת לו...שאת מסכימה לזה.

אז שתספרי עליו תספרי גם את זה אל תשכחי לספר גם עליך!

היא כתבה שאחרי האירוסין היה לה קשה לשמור על זה עם הארוס שלה (הגיוני לחלוטין).

אבל די ברור גם מדבריה שם, שהיא משתדלת מאד לשמור.

הבחור המדובר כאן, כנראה נגע בה כנגד רצונה.

ממש לא! לגמרי שמרתי נגיעה.. עד שהכרתי את בעלי. הבחור הזה, לקח אותי ליער עם האוטו שלו והתחיל לגעת בי ממש, יכול להיות שלא התנגדתי, אבל לגמרי אמרתי לו שיפסיק ובכיתי לו.. זה לא לגמרי התריע אותו . והוא בכה לי שקשה לו והוא לא יכול...  בי זה פגע ולא יצאתי מזה כל כך מהר, אני ממש לא מאשימה את עצמי! היה ברור לנו ששומרים נגיעה..   בטוח הוא חזר בתשובה מאז והוא ביקש ממני סליחה 100 פעמים וכמובן שסלחתי לו..

את בטוחה שאת רוצה לגרום לעוד בנות לעבור את מה שעברת? ומה אם זה יגמר גרוע יותר?

מה הכוונה חזר בתשובה? מעבר לסליחה- איך את יכולה לדעת שהוא לא יחזור על דבר כזה עם בנות אחרות?

מה מותר לך למי מותר לך ואיך מותר לך,

רק הרב שבקיא בהלכות שישמע את כל הסיפור מדויק לפני כמה זמן ומה ואיך ולמה יפסוק לך.

ואת רושמת שלא נמהר לשפוט את רשמת חלקיות של דברים אז מה את רוצה??

שאנחנו אמורים לנחש ולנסות לעזור לך בעצה הלכתית זה מה שעניתי לך שאנחנו לא הכתבת ותכי לרב.

ומה שאני אמרתי שאת אומרת שאת קרובה לה" ואז בזמן האירוסים היה קשה לך לשמור נגיעה....ולא הצלחת!

זה רק מראה שגם אצלך יש בעיה...

אני לא יודעת מה את שדרת לו ולמה לא התנגדת וכמה הההית קשוחה בלהגיד נחרצות שיפסיק...

ולמה זה הגיע שהלכתם ליער ,

מה שאני יכולה להגיד לך שאני מכירה מספיק סיפורים של בנות שעשו את הכל לגרות את הגבר שלידם ושדרו הכי פתיחות איתו ואז התפלאו שקראו דברים, גברים לא עשויים מניר..

ולא פלא שהתורה ציוותה אותנו למספיק הלכות והרחקות כדי לא להגיע לדברים האלה...

ושוב אם באמת את עובדת ה" ולא רוצה לחטוא תלכי תשאלי רב מה לעשות...

בהצלחה וחיים מאושרים.

ישנם מקרים שרק במבט לאחור ניתן להצביע ולומר: "פה היתה הנק' מפנה שאמורה היתה להיות נורה אדומה"

וכמאמר חזל- אין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם.

בנות שומרות אינן מבינות באופן מעשי התנהגויות לא ראויות של גברים, באותו אופן שמבינות בנות שאינן שומרות. עובדה.

גם כשבשכל זה נראה לא נכון, באופן טבעי אתה אומר לעצמך:"לא, אין מצב. הרי X/Y/Z". וכאמור, הבעיה ש(אולי) בדרך- זה חור שחור שאף פעם לא פגשת. כך שאין סטטיסטיקה בשליפה שניתן להשוות.

(תגובה ל"למה הלכתם ליער")

הגבר לא ידע לשלוט בעצמו. האמירה של אשירה לה': שבגלל שמגרים את הגבר לכן הוא עושה את זה, מורידה את האחריות מהגבר. באותה מידה שהאישה יכולה לא לגרות את הגבר הגבר יכול לעצום עיניים ולברוח ולא לתקוף! החינוך למניעת הטרדות צריכה להיות דו צדדית. 

את אותו טיעון אף אחד לא קופץ לטעון כאשר אדם רצח... אין סיבה שיטענו את זה בנוגע להטרדה/ אונס.

אני כמובן חושבת שאיסור ייחוד באמת יכול למנוע מקרים כאלה. אבל במקרה שכבר הלכו למקום אסור, אין שום סיבה להגיד שאותו מקום "אשם" בתוקפנותו של הגבר.  

ולא אמרתי שהיה מותר לו לעשות את זה!

רק אמרתי שהיא לא נשמעת שה תמים  

ותאמיני שיש לי מספיק ניסיון עם בחורות ששמעתי תסיפורים שלהם....

ושתעשה חושבין גם עם עצמה אם היא היתה ב100% בסדר

[ושוב מדגישה לא אמרתי שהיה בסדר רק לצורך הענין אמרתי לה שאם היא מלכלכת שתספר גם עליה..]

בכל המכלול ושלא תשלים כל פעם עוד פרט ועוד פרט ותצפה לתשובה הלכתית מאנשי הפורום.

שתפנה לרב ותספר לו את מכלול הדברים במדויק גם עליה וגם עליו מלפני ההתחלה ועד לסופו ורב יפסוק לה מה לעשות.

הרי היא טוענת שהיא עובדת ה" בסיפור כלכך מורכב ובהלכה הלכתית מורכבת לא מבקשים פסיקה מאנשי פורום שיודעם רק חצי מהסיפור.

היחס של התורה לאונס מחוץ לעיר זה שמניחים שהיא צעקה ואף אחד לא שמע, ולכן הוא חייב לה.

בבקשה תבדקי לפי שאת כותבת דברים כאלו.

(איזה כיף, בואו נפתח פסטיבל האשמת הנאנסת בשרשור של מישהי שמספרת על תקיפה מינית. זה ממש יעזור לכל מי שעברה תקיפה לקום ולספר, ולהתלונן, ולא להרגיש אשמה על זה שהתקיפו אותה....)

<צ>

ינהגו כמותך.

אצל גורם מקצועי. כך לפחות אני מקווה בשביל אשתו לעתיד. אחרת היא עשויה להיות אומללה.

רק עד שיעבור טיפול ויפסיק להיות כזה.

ויודע מה- אין לי בעיה להשאיר תוקפים רווקים עד סוף ימיהם.

הרי מי שעברה תקיפה נשארת עם הטרואמה ועם ההשלכות עד סוף ימיה.

גם לו מותר לשלם על מה שהוא עשה...

לגבי המשפט הראשון שלך כבר הסכמתי,

לגבי החלק השני עניתי, ה' יצילנו ממחשבה כזאת,

הקב"ה מודד לנו מדה כנגד מדה ואנו צריכים לפעול

כמו מדותיו של הקב"ה מה הוא רחום גם לפושעים הגדולים

הוא מרחם כאשר חוזרים בתשובה באמת,

אף אתה היה רחום

הוא לא פטור ממצות פריה ורביה,

אבל אני לא חושבת שמישהי צריכה לסבול כדי שהוא יקיים את המצוה הזו.

ושוב- אם הוא באמת יטפל בעצמו (זה הענין של חזרה בתשובה- קבלה לעתיד, לוודא שהוא לא יחזור על זה שנית. ולא, להחליט בינו לבין עצמו בלי לעבור טיפול זה לא נחשב.)

כשאתה אומר "חזר בתשובה" למה אתה מתכוון? 

הרהר הרהורי חרטה?

זה טוב ויפה וחשוב.

אבל לא תמיד מונע את הפגיעה הבאה.

זה לא עונש ,זה תוצאה של מעשיו.

אף אחת לא רוצה להתחתן עם מי שלא יכול לשלוט בעצמו- 

כי היא תפגע מזה.

הטעות שלכן היא שאתן לא נותנות לו באמת הזדמנות של חזרה בתשובה,

כי מראש הוא פסול אא"כ פרסם בחצוצרות וקול שופר שחזר בתשובה

ועבר טפול, וכל זה יעזור דוקא אם הגיע לאזניכן אם לא אז הוא מנודה

מכל העולמות, כי הוא פסול, הדבר היחיד שנשאר לו זה פשוט להתאבד,

אכן נודע הדבר למה המשיח לא בא, כי בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו

ממצרים מקוה שיש נשים שדבקות במדות הקב"ה מה הוא רחום וכו' ויבדקו ולא

תפסולנה ישר, ה' ירחם.

ולעולם לא נגעתי באישה האסורה עלי,

בסבתא ובאמא כן,

אז כדאי שתרגעי ותבקשי סליחה.

ממהרים לשפוט את מי שנחשב בעינינו התוקף בלי תמיד לשים לב,

מה בדיוק עשה ומה היתה חומרת ועוצמת העבירה וזהו דבר בעייתי,

לא צריך לשחוט אדם כי הוא עבר עבירה קטנה, צריך לתת לו מדה כנגד מדה.

שישלח את מי שמבררת עליו למי שטיפל בו שיגיד להן שהוא לא יחזור על דבר כזה שוב.

"מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם"

שיודה, ויוכיח שהוא עזב. ואז ירחמו עליו מהשמיים ומהארץ.

לצורך הענין אם קרה הדבר לפני כמה שנים והוא חזר בתשובה ועבר טפול,

רק שאתן לא יודעות אז הוא מראש פסול כי אתן לא שמעתן??

זו הרחמנות של עם ישראל?

כשתחזרו לדבר בשקול דעת נא חזרו אליי.

אין שום קשר למה שאמרתי, אני דרשתי שלא ירצחו אדם עד

סוף חייו אא"כ עמד בכיכר המרכזית ודאג שכל עם ישראל ידע 

שהוא עבר טפול.

מבחינה הלכתית- מותר לנפגעת להזהיר אחרות.

ומותר לאחרות להאמין לה.

מוזמן לפתוח שמירת הלשון ולראות מה ההגדרה של לשוה"ר לצורך בשידוכין.

מבחינה חוקית- כבר כתבתי לך שהחוק אוטומטית פוסל כל מי שנפתח לו תיק על הטרדה מינית וצפונה.

ולא ענית לי על שאלתי-

היית שולח את הילד שלך ללמוד אצל אדם ששמעת עליו מחבר שהוא פדופיל?

היית מרשה לבת שלך לצאת לדייט עם מישהו שחברה שלה העידה עליו שהוא תקף אותה?

יתחתן אא"כ יבוא אליהו הנביא ויגיד שזה בסדר, טוב לא בדיוק

אבל זה היה רוח הדברים, ואני בקשתי לבדוק לברר לא לחסל את האדם

ואז להגיד טוב אולי הוא עבר טפול ולא באמת לבדוק ולתת צ'אנס

האם היית שולח את הילד שלך ללמוד אצל פדולפיל?

לא מורשע, רק שמישהו שאתה סומך עליו העיד?

הבקשה שלך היא בקשה רגשית ואתה חוזר על עצמך.

ם.

לענין השולי שהוספת אומר את הדבר הבא,

אף אחד לא אמר שהאיש פדופיל, להזכירך

מה שספרה פותחת השרשור לא משמע שמדובר בפדופיל בכלל

אלא במשיהו שיצרו גבר עליו ברמת הנגיעה, אני לא יודע למה התכוונה,

אם התכוונה לאונס, זה סיפור אחר לחלוטין, ואני בכלל לא חושב שבזה

מדובר כי אם היה מדובר בפדופיל היא היתה מסבירה כמה חמור היה העניין,

אני הבנתי שמדובר היה בחבוק וכדומה, שהוא חמור אבל לא הופך אותו לפדופיל.

אם הוכח שמישהו הוא פדופיל זה עניין אחר לחלוטין שאגב, גם לו צריך לדאוג לאחר

שהשתקם אבל זה יותר מסובך.

חייו בלי לדעת איך התגלגלו העניינים,

הלו, להרגע לשתות כוס מים ולברר מה בדיוק 

קרה, אי אפשר לשפוך את דמו רק כי אנחנו בעצבים

מעשה הרבה יותר חמור, בכל אופן אני אומר עדיין

שיש להזהר מאוד לא לשפוט אנשים בצורה כזאת מהירה,

כי יתכן והאדם הוא לא כזה מפלצת יש לבדוק בדיקה יסודית לפני

שמעלים אותו על המוקד.

להזהר לא להרוג אדם יותר ממה שהוא עשה,

ולדעת גם למחול לאדם שעבר טפול ויצא מהעניין

שלימה, זה מדהים איך מחקתם אדם ללא יכולת חזרה בתשובה,

זו מחלת נפש.

היא לא צריכה אותנו כדי להרוס לו את החיים

אם היא באה כדי לקבל עצה כנראה שהיא כתבה את האמת

ובכל מקרה אנחנו הגבנו למה שהיא כתבה

מישהו בלי בסיס מספיק רציני, אנחנו לא יודעים אם זו מעידה חד פעמית,

האם הוא כל כך אהב אותה, האם וכ' לא יודע,

רק שתדעי שאם שופטים אדם ברצח בסנהדרין וכולם מלמדים עליו חובה, הוא לא נשפט

כי יש בעיה בדין זה הוא לא של צדק.

חחחחח חזק 

מישהו בלי בסיס מספיק רציני, אנחנו לא יודעים אם זו מעידה חד פעמית,

האם הוא כל כך אהב אותה, האם וכ' לא יודע,

רק שתדעי שאם שופטים אדם ברצח בסנהדרין וכולם מלמדים עליו חובה, הוא לא נשפט

כי יש בעיה בדין זה הוא לא של צדק.

אתן לא הבנתן אותי בכלל,

התגובות שלכן רגשיות.. מחילה..

מה שבקשתי זה משהו מאוד פשוט לא לחסל אותו מראש

אא"כ יוכח שהאדם הכריז כלפי כל העולם כולו על הטפולים שעבר,

יש לבדוק זהו, לא מבין מה מהומה.

אם הוא עבר טיפול- שיתן למי שמבררת עליו לברר אצל המטפל שיעיד עיליו שהוא לא יחזור על זה שנית.

וד"א- גם החוק במדינה עובד ככה-

כל מי שרוצה לעבוד עם ילדים ו/או נוער צריך תעודה מהמשטרה שמעולם לא הוגשה נגדו תלונה על תקיפה מינית או הטרדה מינית.

(בעיני חוק נכון וצריך להחיל אותו גם על נשים. אבל לא משנה)

אתה היית נותן לפדופיל ללמד את הילד שלך?

אם מישהו היה אומר לך שהגננת של הילד שלך הועפה מהגן הקודם על אלימות היית משאיר אותה בגן?

הייתי מוציא את הילד שלך באותו רגע ולא מחזיר אותו עד שהיא תעוף משם.

תאמין לי.

אותו דבר גם פה.

אני לא הייתי נותנת לבת שלי לצאת עם בחור כזה.

גם לא לחברה שלי.

ואפילו לא לבת שאני לא מחבבת במיוחד.

עד שלא יוכיח שהוא "מודה ועוזב" הוא לא ירוחם.

וכן- הוא זה שצריך להוכיח שהוא אכן עזב. כי כרגע הוא בחזקת נבל.

כי כל המחקרים כבר הוכיחו לנו שסיכוי סביר שהוא יחזור על זה שוב.

כל הנשים שבמדה שאדם מודד בה מודדים לו

ואם היא חס ושלום תפול שלא תצפה שאף אדם בעולם,

יתן לה סכוי סביר לתקן.

שחבק, ובין מי שנגע במקומות מוצנעים ובין ח"ו מי שאנס,

ובספור של פותחת השרשור זה לא נשמע שנעשה אחד הדברים

החמורים, אז לא צריך להפוך אדם לפדופיל על סמך ידיעה חלקית.

את עצמו עליה זה אומר שיש לו בעיה מאוד מאוד חמורה

ושהוא עשה מעשה מאוד מאוד חמור

אז נכון שיש מדורים שונים לגיהנום

אבל זה עדיין גיהנום

ו העניינים, נא להזהר לשפוט אדם ברותחין לפני שבדקת את המקרה לעומק,

בוודאי לא כאשר שפטת אותו כבר כאדם ספק אנס וכדומה

לא מעניין אותי מה היה שם 

כי אני לא יכול לדעת

לפי מה שהיא כתבה 

הייתה כפיה ברורה וחדה והוא התנהג כלפיה באלימות מזעזעת

מה שכתבה לפני יומיים, אבל יחד עם זה, צריך להזהר מאוד,

לא לשפוט אותו מעבר למה שעשה.

ערירי עד סוף ימי חייו וימות, ואין זו גישת התורה והמוסר

והיראת שמים וכל מה שאת רוצה, מודה ועוזב ירוחם נקודה.

כל אחת יכולה ככה להרוס חיים של בן אדם?

בשביל מה יש בית משפט? (לא שאני מחזיק ממנו אבל זה נושא אחר)

הבן אדם תקף אותה מינית מחובתה להזהיר מפניו אחרות

כמובן שצריך לברר את הלכתית אצל רב גדול מספיק כי זו שאלה מאוד רגישה שחיים של בן אדם תלויים בה

אבל למעשים של בן אדם יש השלכות

אולי הוא בכלל צריך לשבת בכלא

בן אדם לא יכול לתקוף בחורה ואחרי זה לבקש סליחה ולהמשיך כרגיל

זה לא שהוא הדליק בטעות את האור בשבת

או בווריאציות אחרות: "פעם בוגד - תמיד בוגד"

אני לא חושב שזה נכון, ואסור להגיד דברים כאלו חריפים. מצד שני גם להניח שפשוט חזר בתשובה וזהו זה לא פשוט, כי הרבה פעמים דברים כאלו יושבים על עיוות תפיסתי עמוק בנפש, וזה לא משהו שקל להיגמל ממנו. מדובר במקרה חמור שאין להמעיט בערכו בכלל, ויש בהחלט לחשוש שאת לא הראשונה וגם לא האחרונה.

לענ"ד עד שהבחור לא נכנס לתהליך של ייעוץ ועזרה מבחוץ, ומישהו מהתחום המקצועי מעיד עליו שעבר תהליך תיקון עמוק - אי אפשר להמליץ עליו.

נעשה מחקר על מטרידים ואנסים.

התברר שהרוב המוחלט שלהם היו סדרתיים.

כלומר- אצל הרוב המוחלט זו לא היתה מעידה חד פעמית, אלא משהו שגרם לו לפגוע בכמה נשים ברמה כזו או אחרת.

אז נכון שתמיד יש תשובה וכו'-

אבל הולכים אחר הרוב,

וכאן יש סיכוי גדול שהוא יפגע בבנות נוספות.

לכן הייתי מזהירה ממנו, ויותר מזה- מספרת לאחותו שתערב את ההורים.

שיכריחו אותו ללכת לטיפול.

כי יש לו בעיה פנימית חמורה של גבולות ושליטה עצמית.

וגם אם הוא יצליח להתחתן- אז הוא יפגע באשתו.

אלא דברים כהוויתם. אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהו שהטריד ונגע במישהי ללא רצונה (וגם במישהי שזה רצונה.. בגלל שמירת נגיעה). ולא הייתי רוצה שיסתירו נתון כה חשוב ממני.. 

בספרו "פתחי תשובה" על שולחן ערוך אורח חיים (יצא לאור בוילנה תרל"ה):

כל ספרי המוסר הרעישו העולם על עוון לשון הרע - ואנכי מרעיש העולם להיפוך, עוון גדול מזה, וגם הוא מצוי יותר, והוא מניעת עצמו מלדבר במקום הנצרך, להציל את העשוק מיד עושקו.

דרך משל, במי שראה באחד שהוא אורב על חבירו בערמה על הדרך במדבר להורגו, או שראה חותר מחתרת בלילה בביתו או בחנותו, הייתכן שימנע מלהודיע לחבירו שיזהר ממנו, משום איסור לשון הרע? הלוא עוונו גדול מנשוא, שעובר על לא תעמוד על דם רעך! וכן בעניין ממון, הוא בכלל השבת אבידה.

ועתה, מה לי חותר מחתרת או שרואה משרתיו גונבים ממונו בסתר, או שותפו גונב דעתו בעסק או שחברו מטעהו במקח וממכר או שלוה מעות והוא גברא דלא פרענא הוא -

וכן בענייני שידוך, והוא יודע שהוא איש רע ובליעל ורע להתחתן עמו, כולן בכלל השבת גופו וממונו.

ועתה, איה לנו הגדר והגבול לומר, עד פה תדבר ולא יותר?

והכלל בזה - שהדבר מסור ללב. אם כוונתו לרעת האחד, הוא לשון הרע. אבל אם כוונתו לטובת השני להצילו ולשמרו, הוא מצוה רבה... 

ראיתי לנכון להביא את דברי הפתחי תשובה, מאחר שהיה מקום לכאורה לומר אחרת, שהרי מבחינת השואלת היתה כאן מעידה חד פעמית, והבחור המדובר חזר בתשובה והתנצל בפניה, ועל כן כל דיבור בגנותו הוא אסור.

אולם אני סבור שאין לומר כן, משתי סיבות.

א. החזרה בתשובה בנושא זה אינה כל כך קלה, והתשובה הגמורה מבוארת ברמב"ם (הלכות תשובה ב,א) שהיא רק במצב "שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשות, ופרש ולא עשה, מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח". במקרה שלפנינו, שבמדובר הפסיד את המיועדת להיות כלתו בעקבות התנהגותו, ייתכן שהתחרטותו נבעה רק מרצון שלא לאבד את הקשר איתה; וייתכן גם שהיו כאן סיבות נוספות של חשש לפגיעה בשמו, ואולי היתה כאן גם גם יראה מעירובם של גורמים נוספים; שהרי הדבר המתבקש ביותר בעקבות פגיעה כזו, הוא לפנות למשטרה.

ב. עצם העלאת השאלה במקרה שלפנינו יכולה ללמד, שהשואלת מרגישה שהיתה כאן פגיעה שמעידה על בעיה באישיותו של הבחור. בפרט, שלפי התיאור בהמשך דבריה, היתה כאן פגיעה שנמשכה זמן, וכללה נסיעה למקום בו הוא פגע בה.

ובאמת נראה, כי במקרה כזה שייכים דברי החפץ חיים הכתובים בסוף ספרו, בנוגע לאדם שיש לו מידע הנסתר ממשודכים: "ואם הוא יודע את בית המחותן כי הוא בית פריצות, צריך לגלות (וכל שכן אם הוא מכיר את החתן, כי יש בו אפיקורסות - בודאי מצוה לגלות), ואין צריך לזה שום פרט מהפרטים הנ"ל. ואפילו אם אינו יודע בעצמו רק שמע מאחרים, גם כן צריך לגלות, אך שייזהר שלא יאמר בלשון שיהיה משמע, שהוא יודע בעצמו דבר זה...".

הרבה הצלחה, חזקי ואמצי!

בס"ד

יש עניין של "לא תעמוד על דם רעך".

מצד שני אי אפשר לחייב אותך לחשוף סיפור אישי כואב רק כדי שמישהי אחרת לא תיפגע.

לענ"ד  יש חובה להזהיר אבל חשוב לדעת איך.

השאלה גם עד כמה חשוב לך להשקיע בזה..

למשל לנסות לברר על פגושות אחרות שלו, וליצור קשר לגשש איך שהוא,
(לא צריך לומר מה המטרה, כן? את יכולה לומר שאת מבררת בשביל חברה וכ' אם הבחורה לא מכירה אותך)

למרות שזה כמובן לא מכסה את האפשרות שהוא עשה זאת שוב עם אחרות, אלא שאם כן זה היה נותן לך יותר ביטחון כן להזהיר..

אולי לומר שאת נפגעת מהקשר הזה,

אולי לומר כמו שהציעו לך שאת לא היית ממליצה ושאת לא מעוניינת לפרט,

האמת ככל שאני חושבת על זה יותר, זה נראה לי יותר ויותר מורכב.

צריך גם לוודא שהצד שבירר אצלך לא פטפטן ולא יעביר את המידע.

אולי ליידע את הרב שלו- אם מבררים על הבחור אצת הרב...

לא יודעת מה לומר,

אבל זו התמודדות לא פשוטה,

ואחריות.

שיהיה המון הצלחה וס"ד!!

נ"ב

רוב בעלי הסטיות בתחום,

הם בחורים נשמות, וטובי לב, וגומלי חסדים!

אז זה שהוא "נשמה ודוס" לא אומר שהוא לא יכול להיות בעייתי מאד.

את מכירה אותו רק מצידו השלילי. לכן אינך יכולה להמליץ. יכול להיות שהוא לא בסדר. אבל כל אחד יש דברים שהוא בסדר ודברים שלא. לפעמים פוגעים ונפגעים לא תמיד מודעים, לא תמיד שמים לב. לא מוצדק לפגוע. אבל אלה החיים לפעמים אנשים פוגעים גם באלה שהם אוהבים אותם. לא טוב אבל קורה.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן

זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם

הטיפים שלי

להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות

לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה

קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים

אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.

דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג

ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לק"י

אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

ומורכב

אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

מאוד חשוב שהוא איתך

אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס

חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.

למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.

''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.

אין מיטות, לא מגיעים.

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.

ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.

רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.

זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.

אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.

אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה

בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.

מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.

יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.

אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.

שולחת חיבוק

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.

קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.

בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..

הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.

גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.

צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.

צריך זמן וסבלנות.

❤️

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook

עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות

לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.

או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣

פסח שמח 

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:

נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.

העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

קוצר רוח ועבודה קשה

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.

לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך

מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?