כך אומר רבי נחמן בספר המידות. אי שם למעלה נמצאת האמת, והיא מתפשטת ומחלחלת לעולם השפל והחשוך הזה על ידי שירים וספרים, בין היתר. רבי נחמן אמר שגם מספרי הגויים זועק כבוד ה' יתברך, וזו מצווה לקרוא בם. כל מי שמעורה בדבר יכול לראות איך בכל ספר ובכל סרט, יוצאים כרוזים ענקיים שקוראים לאדם לשוב אל ה', ואיך הוא מצמצם את עצמו מאין סוף ואין תכלית ומזמן לאדם רמזים ועדויות כפי המקום וכפי השעה וכפי המעשה, והאדם יכול להבין מזה רמזים טובים לעבודותו.
ה' מצמצם עצמו ומתלבש לאדם במחשבה גם כשהוא רואה סרטים או שירים וגם אם אלה הדברים שהכי רחוקים, לכאורה, מטהרה וצניעות, וכידוע לקדושה באים על ידי טהרה. מי שיש לו עומק בינה ורוח בינה הוא יכול לקלוט ולראות את ה' איך הוא מאיר בדרי מעלה ובדרי מטה.
ובאמת לגדולתו אין חקר, וה' סתום ונעלם מן העולם, ועם זאת, הוא כל כך איתנו ושייך לנו, במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותו וכו'.
כך שבאמת כל הארץ מלאה כבודו, ואין אתר פנוי מן ה' יתברך. גם במקומות השפלים והמטונפים נמצא ה', וזה דבר פשוט ומבואר. מה גם, על ידי זה שממשיכים את האור למקומות מקולקלים ומטונפים ואחר כך שבים בתשובה, אז נעשה דווקא על ידי זה כלים חדשים שנמשך לתוכן אור חדש ונפלא, כי על ידי זה שממשיכים האור למקומות גסים על ידי זה הכלים הנפשיים מתעבים ומתרחבים ויכולים להכיל אור חדש שלא היו יכולים לקבל מקודם, כי הכלים לא יכולים להתעבות אלא על ידי זה. וזה העניין של ירידה תכלית העלייה, ועוונות נתהפכין לזכויות, התרחקות תכלית התקרבות, וכל זאת נעשה בכח הצדיקים הגדולים שהם מעוררים בני אדם בתשובה ומחזקים אותם, ומעלים כל התעוררות וכל נקודה טובה ומתקנים על ידי זה את הכלים באופן שהכל יתוקן בסוף.
ואמרו רבותינו שהצדיקים האמיתיים נקראים פועה ושפרה, שהם משפרים ומיפים את הנשמות שלנו על ידי כל מיני עצות ודרכים, ופועים לנפשות כמו אל ילד ממש, ושורקים ומצפצפים ורומזים לו בכל דרך וצורה, לשוב אל ה' ולחזק עצמו.
ניצוצות קדושה יש גם בזימה ובניאוף ובתועבה, ומי שיודע להרגיז יצר הטוב על יצר הרע הוא יכול להעלות ניצוצות. להרגיז זאת אומרת 'גירא בעיני דשטנא', כפי שעשה רבי נחמן בעצמו הרבה פעמים. ואכן הוא אמר שתאוות ניאוף וכל העניינים האלה של שמירת עיניים ושז"ל זה שטות ושגעון ממש ומי שיש לו בעיות עם זה הוא בדיוטא התחתונה ומגושם בתכלית הגישום, ואפילו גוי שיש בו טיפת חכמה, אפילו אם תבוא מישהי ותנסה לכפות אותו לתאוותה זה אפילו לא ניסיון. ואכן אנחנו רואים שבדור החלוש הזה שעליו נאמר 'ותרד פלאים' שלרוב האנשים יש יצר הרע נמוך ומגושם. לכן בלי הצדיק האמת אי אפשר להרגיז את היצר הרע, כי הוא יכבוש ויגבר על המרגיז, והניצוצות ישרפו אותו ויורידו אותו לבאר שחת. לא כל מוחא סביל דא.
בחזרה לעיקר, בחרוזים האלה יש מסרים טובים. למשל, בינה כידוע היא בסוד לב, ועליה נאמר הלב מבין. והעולם הזה תלוי בטהרת הלב, והלב הוא המלך של הגוף, וירושלים היא בסוד לב, וירושלים מחיה את האומה, וישראל הם הלב של העולם, וישראל משפיעים על כל העולם, היינו אם היינו כולנו חכמים ונאורים וצומחים ומתפתחים במדע וחכמה ומתעדנים, כל העולם היה נאור יותר! והלב והעין הם סרסורי העבירה, והלב הוא מקום השראת השכינה, ומי שמכין דירה נאה לשכינה ומסיר מהלב את כל הקליפות לא תהיה סוף להשגה שלו. נו, המשכיל יכול להבין דבר מתוך דבר ולהשכיל הטעמים גם משיר טיפשי שכתב טמבל כמוני!
'מאירה עם נשמתה כל יום' – יש עניין של הוויה פנימית של האדם, והנשמה שורה בגוף, תלוי באיזה איברים, האדם מאיר ממש, יש לו רוח טובה ונכונה ונמשכים אחרי הריח הטוב שלו. יש אנשים כאלה, שמשרים רוח טובה. אוטיסטים שמטפלים בהם עם סוסים, מלמדים אותם בעזרת הסוסים מודעות עצמית וכישורים חברתיים. מסתבר שלסוסים יש יכולת להרגיש ולהריח את ההוויה הפנימית של האדם. אם האדם רקוב או סתם חסר שקט ושלווה, הם מתרחקים ממנו. הם מגיבים בהתאם לתדרים האנרגטיים של האדם. ובאמת, הכל תלוי בהוויה האנרגטית של האדם. וזה העניין של נר ה' נשמת אדם וכתית למאור, כשאדם מזכך ומכתת את עצמו, יכול להתפס בו אור ה' יתברך, והוא יכול להאיר. וזה מה שנאמר בזוהר גוף שלא נכנס בו אור הנשמה צריכים לבטש אותו. וישראל גם כן נמשלו לזית, ומדוע? 'אלא מה הזית הזה עד שהוא באילנו מגרגרין אותו ואח"כ מורידין אותו מן הזית ונחבט, ומשחובטין אותו מעלין אותו לגת ונותנין אותן במטחן ואח"כ טוחנין אותן ואח"כ מקיפין אותן בחבלים, ומביאין אבנים ואח"כ נותנין את שומנן כך ישראל באין עובדי כוכבים וחובטין אותם ממקום למקום וחובשים אותן וכופתין אותם בקולרין ומקיפין אותן טרטיוטין ואח"כ עושין תשובה והקב"ה עונה להם.' וכך גם האדם צריך לעבור יגיעות עד שיתפס בו אור אמיתי.
'אם הייתי תלמיד חכם על מה הייתי חופר לה בפגישות' – יש אנשים שלומדים ולומדים ולומדים והם יודעים לצטט ולהסביר, אבל הם רקובים וחסרים, נזם זהב באף חזיר, כן אישה יפה וחסרת טעם. זו ביקורת מרומזת, יש הרבה כאלה שמחזיקים מהם תלמידי חכמים ואחרי זה הם נתפסים תפיסות. תכלית חכמה, תשובה ומעשים טובים, כידוע. הלימוד שנפוץ היום הוא לימוד שכלי שטחי ופשוט וכתוצאה מהחינוך הקלוקל יש הרבה פערים וחוסר הבנה כשמגיעים לאחר מכן לזוגיות, והגבר לא יכולה להגיע למקומה של האישה ולהבין את המבנה הרגשי שלה ויש מזה בעיות גדולות.
כמו הדס במדבר – יש אנשים שיש בהם אוצרות ופנינים, אבל מטבע האמת ומטבע הייחודיות הם נסתרים ונעלמים. כך טבע הדברים, אנשים טובים הם חבויים ומתחת לקרקע, וזה משול להדס במדבר שאין מי שיהנה מן הריח הטוב שלהם.
כלבים ועבירות – חז"ל המשילו את העבירה לכלב. יש לזה סיבות, לא נכנס לזה. פעם רבי נתן צעק 'אני יודע שאני לא הרבי! אני יודע שאני לא הרבי! צאו כלבים, צאו!'
עולם הפוך – עליונים למטה ותחתונים למעלה. זו ההנהגה של העולם והיא ברורה לכל בעל מאור עיניים, שהלא ראויים הם דווקא למעלה ונהנים משפע ומכל מה שיש לחיים להציע, ומצליחים, ונחשבים לשמנה ולסלתה, בעד העליונים באמת הם למטה והם הם החלכאים והנדכאים, שזו אמת וזו שכרה? אך באמת כך עלה במחשבה ובסוף העולם יתהפך לסדרו הנכון.
ענוה פסולה – להיות מלא ייסורים ומכאובים ולצעוק על המרחק ועל כל המכאובות והפגעים של העולם הזה זו ענוה פסולה. זה מה שהיצר רוצה, שתבזבז את הזמן שלך בתהיות קיומיות ותקדש את הכאב והצער והעוני עד שתפסיד את החיים שלך ולא תזכה לממש את המעלה העליונה שלך. את המסיכות האלה צריך להוריד, וגם פה, יש הרבה בזה מה לדבר.
הבל טוב – בספר המידות כתיב, על ידי הבל פה של אדם רשע נתגשם. במקום שיש הבל טוב, הכל הולך, יורד שפע ואור גדול, לכן תמיד צריך לחבור לאנשים עם הבל טוב.
ילדותית ובוגרת, זקן ונרגן – כמו שאמר הרב קוק, תום ויושר הם היסוד לאושר! ורבינו צעק הרבה שאסור להיות זקן! להתחדש תמיד, ולהשגיח על הימים, כי לכל יום יש טוב ושפע ובירורים משלו, והאדם בא לעולם הזה כדי לברר בירורים כידוע. ובאמת אסור לבזבז את החיים ואת הזמן ולהזדקן, אלא ללחום את המלחמה היום יומית, להתמודד עם הריקנות והשקר של כל יום ויום ולזכות על פנים לתפוס מעט טוב וקדושה. ומפרש רש"י "היום הזה נהיית לעם" - בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית, וכו'. אסור להיות זקנים!
זה בקיצור, אז גם בזבל יש טבעות וגם אצל עניים אפשר למצוא לפעמים מרגלית.
