כשמכנים אותי אשכנזי אני נעלב עד עמקי נשמתיי.. ינון האשכנזי
אם מכנים אותי תימני, אני נעלב, משום שתימנים אינם שייכים לעם ישראל. בפרשת וישלח למדנו שהם צאצאים של תימן הנכד של עשיו. תימן הוא האח של עמלק. העמלקים הם צאצאים של עמלק הנכד של עשו. כך שעמלקים ותימנים הם לא עם ישראל.
גם אשכנזים אינם שייכים לעם ישראל. הם צאצאים של אשכנז הנכד של יפת (ראו פרק ששי בפרשת נח).
הרי ברור שהאשכנזים והתימנים והספרדים אינם יהודים. אני ישראלי משום שאני מזרע ישראל אבינו, אז למה מכנים אותי אשכמזי?!, אז מה אם נולדתי בגלות בארץ של האשכנזים או בארץ של התימנים?! זה כמו שיכנו את בני ישראל בשם מצרים.
משה נעלב כשבנות יתרו אמרו "איש מצרי הצילנו מיד הרועים"?ירא ורך לבב
עבר עריכה על ידי ירא ורך לבב בתאריך י"ד באייר תשע"ו 13:58


כתוב במדרש שהוא נענש על זה שלא מחה ולא אמר "אני לא מצרי"אנונימי (2)
ובניגוד ליוסף שאמר "כי גונב גונבתי מארץ העברים ולכן זכה להיקבר בארץ ישראל, משה רבינו לא נקבר בארץ ישראל.
וואלה!ירא ורך לבב

מעניין..

לא דומהצריך עיון
הן חשבו שהוא מצרי ממש
אבל היות שהיא לא מחה על זה כנ"לנפש חיה.
היה צריך למחות כי חשבו שהוא גוי ממשצריך עיון
היום ברור שזה בא לתאר מוצא
השבוע 'מתחתי' בנושא הזה מישהי עם רקע חרדימשה
- היא: מאיזו עדה אתה?
אני יהודי מארץ ישראל
- איפה סבא שלך נולד?
ארץ ישראל
- נו אתה צוחק עליי

בסוף כתבתי משהו על 'במגזר שלך היו מכנים אותי אשכנזי'.
שיעשע אותי ה'הלם' שאחרי - מה אני מסתיר שאני אשכנזי, כאילו שיש עדות 'שוות' יותר ושוות פחות.

אני יהודי מארץ ישראל....
סבא שלי סיפר לי שמישהו ענה לו ככהצריך עיון
בסוף הסתבר שהוא מפקיעין...
לי יש משפחה עם ותק של 130 שנה בארץמשה

אז השאלה של סבא יכולה להיענות באותה תשובה...

 

לרוב האוכלוסיה זה לא קיים.

כל הסבים שלי נולדו בארץצריך עיוןאחרונה
וגם חלק מהסבים שלהם..
מישהו מכיר את הרב גור אריה ארגמן?אביעד מילוא

שיעורים של רבניםה' אלהים אמת

לא יודע אם זה המקום, אבל מישהו יודע אם יש שיעורים קבועים של הרבנים הבאים במקומות מסויימים מלבד הישיבות שלהם?

הרב דביר טל

הרב ארל'ה הראל

הרב ישראל אריאל

בעקבות הטיסה של פליי דובאיאריק מהדרום

אני בשיעור אצל הרב שאל "מאיפה פרץ להם בנחיתה לשיר עוד אבינו חי? הרי בדרך כלל שרים הבאנו שלום עליכם, למה דווקא השיר הזה פרץ להם?" ואז זה הכה בי "רגע! זה שיר על יוסף! האושפיזין דידן"

כשהם נחתואריק מהדרוםאחרונה

בבין השמשות בין אהרון ליוסף

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

הדיון חג מסביב לנקודה ומפספס את העיקרואלאד

הגזירה בבבל ובא"י על שאר ימים היתה משום שהמציאות שם היתה "נטולת עירוב" לחלוטין.

משמעות המת' היא שאפילו מירושלים שבתוך החומות להר הבית לא היו מטלטלים.

חיים אחרים לגמרי. היום יש מיעוטא דמיעוטא דלא מטלטלין בשבת במקום ללא חומות. ואילו הקדמונים גם עם חומות לא היו מטלטלין לולב.

ממילא, הנטילה בא"י היתה באופן לא רגיל לנו, או בהולכה מערב שבת או בנטילה בביתו ודיו.

בבבל, לא היו מוכנים לקבל חילוקים וניואנסים מפני דלת העם וחשש ממשי להוצאה וגזרו גז' כללית שלא ליטול.

ממילא, זה טיפה מגוחך לגזור על שופר ומגילה שלא כל יד אוחזת בם, והשאיר את הלולב שיד כל אוחזת בם.

ויתכן לומר, דאילולי "לכם", הפתרון של חז"ל היה לולב של בי"ד כמו בשופר.

מה הכוונה במושג התלמודי "בעיטה ביסורים"?סיעתא דשמייא1

תגיע לתכל'ס, מה אתה רוצה לומר עכשיו?נקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ג בתשרי תשפ"ז 15:44

הרי כבר שאלת את השאלה הזו בגירסה קצת שונה בשנה שעברה, כאן האם להאשים מישהו זה… - בית המדרש

וכבר אמרת שם את הגיגיך הפוליטיים. מה אתה רוצה עכשיו? כבר הבהרת שם שאתה יודע מה זה אומר, אז בשביל מה לשאול עכשיו?

תגיד ישר מה אתה רוצה

לא קבלתי תשובה עניינית. כנראה ש AI …סיעתא דשמייא1

הוא התשובה:

המושג התלמודי "בעיטה בייסורים" (או "המבעט בייסורים") מתאר מצב שבו אדם שבאים עליו קשיים, מכאובים או צרות (ייסורים), מגיב אליהם בכעס, ברטינה, במרדנות או בחוסר קבלת הדין, במקום לקבל אותם באהבה, באמונה או כהזדמנות לחשבון נפש ותשובה.

הביטוי שאוב מעולם החי – כמו שור או חמור שמבעטים באדונם כאשר קשה להם, במקום להבין את המטרה שלשמה מנהיגים אותם.

המקור וההקשר התלמודי

במסכת ברכות (דף ה', עמוד א') ובמקורות נוספים בחז"ל, מודגש הערך של "ייסורים של אהבה" – ייסורים שנועדו לזכך את האדם ולקרב אותו אל הבורא. חז"ל מלמדים כיצד נכון להתמודד עם סבל:

  • קבלת ייסורים מאהבה: חז"ל משבחים את מי שמקבל את קשיי העולם הזה בשתיקה ובאמונה, מתוך הבנה שיש להם תכלית רוחנית עמוקה.

  • ההפך מבעיטה: מי ש"מבעט" למעשה מפסיד את השכר הרוחני ואת חסד הזיכוך שיכול היה לצמוח מתוך הקושי. במקום שהסבל יביא אותו לצמיחה, הכעס והטרוניה גורמים לו להתרחק עוד יותר.

במדרש ספרי (כי תבא) מובאת השוואה בין דורות שונים, ושם נאמר שמי שמבעט בייסורים מראה קוצר רוח וחוסר הבנה של ההשגחה העליונה, בעוד שגדולי האומה ידעו לבקש ולמצוא את הטוב והתיקון שחבויים בתוך הצרות.

אם תרצה, נוכל להעמיק במקורות המדויקים בגמרא שדנים בייסורים, או לבחון את ההבדל בין ייסורים של אהבה לייסורים של עונש. במה תעדיף להתמקד?

כתוב שהמבעט בייסורים מכפילם לו אותם.קעלעברימבאר

למה? כי מי שמתייסר אך מקבל זאת בהכנעה (יחד עם מה שניתן לשנות), סובל רק מהייסורים. מי שמבעט בייסורים סובל פעמיים, גם מהייסורים וגם המיחס הנפשי הרע שלו והכעס והטרוניא שהם גורמים לו

כלומר לא מכפילים את יסוריו בפועל. נשמע הגיוני.סיעתא דשמייא1

הנה דוגמא:…סיעתא דשמייא1אחרונה

בא לי לשתות קפה. יהודים יקרים רובם חובשי כפה מקיפים אותי מימין ומשמאל כאילו אני אויר. אני שהתרגלתי בגלות שלעמוד בתור זה למנוע גזל זמן מיהודי (או מכל אדם) עומד ומתייסר. לא בגלל עצמי אלא בגלל אותם יהודים יקרים שעוקפים אותי שביום הדין יראו להם את זה בוידאו. או אותם יהודים שחונים בתחנת אוטובוס ומאלצים אותי ואחרים לרדת לכביש כדי לעלות לאוטובוס.

אז כדי שלא יכפילו יסורי עשיתי חשבון נפש ועשיתי מעשה.

לפני שמטפלים בשלמות ארץ ישראל צריך לטפל בהרבה סוגיות אחרות חשובות לא פחות.

כמו שנאמר "עוון עקבי יסובני".

סליחה על ההטרדה שלי בערב שבת וחג.

שבת שלום ומועדים לשמחה.

למה מאריכים בניגון ב"כמו שהודעת לענו מקדם" וכו'?מבקש אמונה

יש לזה סיבה או שסתם נחמד לנגן את זה?

לא מצאתי משהו מרגש במילים האלה ששווה להאריך בהם יותר מהשאר

זה בגלל מה שיש לפני כןנקדימון

הורית לנו לומר 13, וזכור לנו היום ברית 13

ובמילים "כמי שהודעת לענו" יש גם הזכרת זכותו של משה רבינו

כמה דבריםצע
  1. יש סט ש"ס גדול בלי מפרשים(רק רשי ותוס' בלי ראש ריף וכו)?

  2. אני רוצה לרכוש טאבלט(מחשב יקר יותר וגם המטרה היא בלי אינטרנט) שישמש ללימוד תורה..

    יש תוכנה חינמית או זולה שמכילה ש"ס צורת הדף שיהיה אפשר בטאבלט להעיר הערות או לסמן בה?

יש עם מהרשא, אני מכיר 'טלמן' ו'עוז והדר' כאלה125690
עבר עריכה על ידי 125690 בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ז 21:23

יכול להיות ש'אוצריא' תתאים

גמר חתימה טובה!

אם אתה רוצה לעבוד בלי רשתמשה

מחשב מלא לדעתי יהיה עדיף מבחינת תוכנות. הרבה מאוד כלים בטאבלטים בונים על זה שיש לך רשת נגישה. אלא אם כן יש לך כלי ספציפי שאתה מתכוון להשתמש בו.

אפשרות ביניים: טאבלט windows.

תעשה זאת עצמאיתחזק וברוך

תצלם את הגמרא שלך או שתוריד מאתר כמו היברו בוקס וכדומה (יש הרבה).ותכתוב סקריפט שיתן לך למרקר או לכתוב וכו'.

בהיברו בוקס יש את כל הגמראנפשי תערוג

תוריד בPDF ותסמן על זה

וש"ס גדול בלי התוספות בסוף

אני לא מכיר

אבל מה ההתנגדות לתוספות בסוף? זה בדרך כלל פחות משליש מהמסכת עצמה

מין הסתם זה לא בגלל משקל

כי לא הולכים ברחוב עם ש"ס גדול

אבל יש ש"ס בנוני בלי, יכול להיות שהוא מספיק גדול לך או אולי אפילו הכריכה רכה שהוא אפילו קטן יותר ופרקטי יותר לנשיאה בתיק

אוצריאהתלמיד העייףאחרונה

מה לוקחים מהדמות של הרב מורדכי אויערבך?אביעד מילוא

אני מנסה לקחת לתפוס את הצדיקים המעניינים לפני שהםמתוך סקרנותאחרונה

נפטרים, משום מה אני שומע על הרבה בעיקר אחרי ...

אולי יעניין אותך