האמת,שהסיבה לפרידה היא דיי כמו אצל כולם..חוסר רצון להמשיך, לא ראה עתיד לקשר

 לא יודעת אם זה תכונות אופי שהיו לו חסרות בי ואני בעצמי עדיין תוהה, יותר משנה אחרי שנפרדנו, מה גרם לחוסר רצון הזה פתאום..

אבל לי ולבת דודה שלי שהכירה ביננו הוא אמר בפשטות שפתאום הוא הבין שזה לא לא יילך ביננו.. אבל הוא לא הצביע על סיבה ללמה זה יילך...

אדם עם יישוב הדעת,זה אדם מאוזן.אדם שיש לו חשיבה בריאה ונכונה והוא ניזון ממקומות נכונים.

תיראי,את אומרת שהוא הבין שזה לא ילך ולא אמר מה הסיבה,יכול להיות שיש סיבה הגיונית כמו חוסר כימיה או חוסר התאמה אחרת,והוא לא אמר.

בפועל - אני לא באמת מכיר אותו או מספיק פרטים עליו,אפשר ללמוד הרבה על אדם משיחות פשוטות איתו לאורך הזמן.

אני חושב שפתרון טוב יהיה לנסות לגשש דרך גורם שלישי,אם זה מתאפשר.

יהיה מה שיהיה

זו לא השפלה, לגיטימי לגמרי 

למרות שההרגשה היא השפלה, בעיני ה'מושפלים' האלה שמוכנים לשים את הכבוד שלהם רגע בצד בשביל לנסות לחזור לקשר ישן - מתוך נאמנות לעצמם ולהרגשות שלהם ורצון אמיתי להתחתן, הם בכלל לא מושפלים אלא להפך, מוערכים מאד.

אבל במקרה שלי ספציפית יש בי צד שאומר לי - יאללה נשמה, תפסיקי לחיות בסרט..תשחררי כבר ותביני שהוא לא בעניין כי הוא אמר לך את זה בצורה דיי ברורה

אבל אז בא הדמיון...שאומר שאולי, אולי בזמן הנוכחי דברים יהיו יותר נכונים..

אוך.

כלומר, אני מבינה שזה לא נעים. אבל אם תחשבי באמת על סיכון מול סיכוי, מה תרוויחי אם זה יצליח ומה תפסידי אם זה לא יצליח- תראי שחבל להפסיד רק בגלל החוסר נעימות הזה. ההפסד אל מול הרווח הוא מאד קטן..

ובאמת, מה כבר יקרה? הוא יגיד כן- מעולה. הוא יגיד לא- לא נורא. קצת לא נעים אבל תדעי שניסית ועשית את המקסימום בעניין הזה. זה גם ישחרר אותך מהספקות האלה של אולי זה באמת כן הוא, ואולי לנסות, ואולי דברים יכולים להראות אחרת.. ואז גם תהיי עם מקום חדש בתוכך להמשיך הלאה בצורה בריאה ורגועה יותר בלי סימני שאלה וספקות שקשורים לקשר שעבר..

וגם, זה יחזיר אותי אחורה.. זה סוג של לתת את הלחי השניה ולהפגע שוב

בס"ד

כי הפעם ה"לא"- יהרוס את החלומות סופית וישחרר אותנו למציאות החדשה...

מאד מאד מבינה אותך.

אם את חייבת לעשות לעצמך את זה- עדיף לקבל עוד סטירה ולהתעשת ולשחרר,

מאשר לחיות בתחושה שיש סיכוי שזה ישתנה מתי שהו...

את ה"לא", כבר יש לך. הדבר היחיד שאת יכולה להרוויח זה את ה"כן".

אם הוא ירצה לנסות שוב,
אז יש סיכוי שתתחתנו,

אבל גם אם לא- תוכלי לראות דבברים בפרספקטיבה אחרת.

למשל - בדמיון האנשים שאהבנו הרבה יותר מושלמים מאשר מציאות,

לפעמים פגישה כזאת יכולה להדהים- אליו התגעגעתי כל כך???

לפעמים יכול להיות שהוא השתנה או את,

וגם אז יותר קל לראות שבעצם זה לא זה.

ולפעמים זה כן...- הריי יש סיכוי שכן ייצא מיזה משהו.

אז לעניות דעתי-

אם את רוצה לחיות בהווה ובמציאות,

ומוכנה לשם כך להקריב את החלום- תני לו הזדמנות.

תנסי שוב, אם לא יילך- תדעי שניסית, ואין יותר שום מקום שהקשר הזה יתפוס בליבך.

אם יילך- מזל טוב

בהצלחה!!!

(

יכול להיות שהשתנו דברים והוא ירצה וזה יצליח. ובאמת יכול להיות שלא ודווקא ההרגשה שעשית ה-כל ועדיין זה לא הצליח -תאפשר לך להמשיך הלאה

כי היא נכונה הטענה הזאת..

אני יכולה בעקרון לבקש מבת דודה שלי שלפחות תגיד לי אם הוא יוצא, למרות שהיא ממש אמרה לי פעם להמשיך הלאה ורצתה גם להכיר לי מישהו אחר..

אבל אני יודעת שארבעה חודשים אחרי שחתכנו הוא לא היה בעניין, לדעתי הוא היה אפילו יותר שלם עם הפרידה..

אז מה באמת יכול להשתנות? 

נראה לי זה סתם בראש שלי, המחשבה שמשהו ישתנה..

פשוט בעייתי להמשיך הלאה כשהקשר זכור כדבר טוב כלכך..

ייתכן שהוא מעדיף לא לפנות כדי לא להודות שבעצם הוא טעה כשויתר על הקשר שלכם, אבל אם אחרי שנה (!) הוא עדיין יוצא כנראה שאין ממש "מציאות" אחרות והוא יחשוב שוב על הקשר הזה (הפוליטקלי קורקט כאן על הפנים, סורי חחח)

וכן, יכול להיות שהכל חירטוט אחד גדול, והוא באמת לא רוצה-אבל כמו שכתוב כאן-יכול להיות שזה באמת יעזור לך להרפות ממנו ולהמשיך הלאה 

בס"ד

הריי הוא לא יכול להיות בטוח שאם תפגשו הפעם זה יוביל לחתונה,

ולמייטב ידיעתו- כבר נפגעת ממנו פעם אחת,

והוא לא יודע שנותר בליבך מקום בשבילו.

אז סתם לעורר בך תקוות שווא כאשר הוא בכלל לא יודע אם בסוף ירצה להתחתן איתך?

לא הייתי עושה את זה במקומו...

זה שונה כשזה בא ממך- כי אם את מוכנה ורוצה לתת עוד הזדמנות מיוזמתך-

את לוקחת בחשבון שאולי זה שוב לא יילך, ואת מוכנה לשלם את המחיר הרגשי.

אבל אם הוא חושב שאתם מתאימים,

וחתך את הקשר כי לא נוצר רגש, ולא כי משהו לא הסתדר לו,

איך הוא יכול להיות בטוח שהפעם ייווצר רגש?

ואם הוא לא בטוח-באיזו זכות הוא יכול לשחק עם רגשותייך?

אני במקומו לא הייתי עושה את זה.

(ובאמת יש בחור שחתכתי את הקשר איתו, אבל במחשבה לאחור אם הוא היה מנסה שוב-

הייתי מסכימה שוב לבדוק את זה

אבל לעולם לא אפנה אליו בעצמי- כי מרגישה שזה לא הוגן,

ולא רוצה לאכזב אותו פעם שנייה במידה וזה לא יילך.
במיוחד בעניינים המסורים ללב... על עניינים שלא מתאימים אפשר להתפשר,

על רגש? האם היית מוכנה שהבחור יתפשר על רגש כלפייך ויתחתן איתך -
למרות שלא ממש מרגיש רגשות מספיק עמוקים?)

ברור ברור ברור שאני לא מוכנה להתחתן עם מישהו שלא מרגיש כלפיי בדיוק את מה שאני מרגישה כלפיו. אין ספק שהקשר הזה לא נפל סתם, ולא הייתי מתפשרת על מישהו שמתפשר על רגש

אני יוצאת מנק' הנחה שעל רגש אפשר לעבוד..ולפתח..ולכן יש לי בראש את ה"לחזור" הזה כל הזמן

אבל הוא לא מאמין שאפשר כנראה..ואז איך בדיוק אפשר לפנות אליו?.. "תסמוך עליי, בוא נפתח את הרגש ותרגיש כמוני?".. 

גם הסביבה (משפחה וחברות טובות) כבר כלכך מתעבת את הבנאדם אחרי שהביא אותי למצב הרגשי שבו הייתי,ככה שאני אפילו בקושי מעיזה לומר בקול שאני רוצה לחזור אליו (שלא לדבר על לומר שאני שוקלת ליצור קשר..את זה אני ממש מדחיקה..חוץ מלהתייעץ פה כמובן כדי לשמוע דעות שונות ואולי חוויות של אנשים אחרים..)

בס"ד

מה זאת אומרת שהסביבה מתעבת אותו?

הרושם שלהם שהוא שיחק לך ברגשות?

או שיש סיבות אחרות?

הוא לא היה סגור על הקשר המון זמן ולא סיפר לי את זה.. אז תכלס כן אפשר להגדיר את זה "שיחק ברגשות"..

הייתי מאוד מאוד מאוד מופתעת, וגם הסביבה.. 

בס"ד

אם תרצי לנסות לחזור אליו,

אולי לא כדאי לערב אף אחד מהסביבה...

ולגבי איך לפנות אליו- דרך שדכנית או מישהו אחר.

שתשאל אם הוא רוצה שוב לנסות, זה הכל...

כאשר כמובן ברור לשניכם שזה רק ניסיון.

והדבר הכי נכון זו תפילה!!!

זה באמת יכול לעזור

מרגיש לי שאין לי בכלל סיבה טובה להביא בתור טענה לחידוש הקשר..

זה פשוט כי אני מתגעגעת ומושפעת מסיפורי "חזרנו אחרי פרידה והתחתנו" של אחרים.

מרגיש לי שזה לא הסיפור שלי..

וביינתים, אני צריכה להחזיר תשובה להצעה..ואני פשוט לא מסוגלת כבר.

לא מצליחה לפעול, לכאן או לכאן..

אף אחד לא מכין אותך לכאלה סיטואציות כשאת בחורה בת 18 וברור לך שתתחתני בגיל צעיר, כי למה לא בעצם?..ואף אחד לא מכין אותך לרגשות שאת תרגישי בכל העסק הזה, וזה נראה שהרוב נפרדים ולוקחים את זה כ"כ הרבה יותר בקלות..

בס"ד

בגלל כל הזמן שעבר,

ובגלל שיש כרגע הצעה אחרת באופק- כדאי לבדוק אותה.

לשים בצד את כל רגשותייך ולתת לעצמך הזדמנות להכיר מישהו חדש.

פעם חשבתי שעד שהלב לא נקי מגעגועים לאדם- אסור לצאת עם אף אחד,

שזה לא הוגן וכ' וכ'.אבל מניסיון למדתי שבמציאות לא ככה זה עובד...
ולהפך. פגישות והכרות עם עוד אנשים חושפת בך עוד צדדים באישיות שלך-
צדדים שיכולים להתחבר לאנשים שונים במקומות מפגש נפשיים שונים.

למשל אם הבחור שיצאתי אתו שבה את ליבי בגלל שיחות נפש עמוקות ומתמשכות,

בענינים שברומו של עולם, והאיר את עיני בהתייעצויות חינוכיות לגבי הילדים שלי -
וכן להפך (שיחות חינוכיות על ילדיו שלו..) וזה מה שחיבר, בקשר אחר עם אדם אחר 
גיליתי שאני יכולה מאד ליהנות גם משיחות של יצירה, (שנינו אמנים באותו תחום), ופיתוח רעיונות, וטיולים וכד'. 
להיפתח לאדם חדש- זה אומר לא לחפש בו את ההוא שאליו את כל כך מתגעגעת. 
כי בזה באמת אין לו תחליף. אף אחד לא יכול להיות הוא, ולהתחבר אלייך בדיוק במקום בו הוא התחבר. אבל האישיות שלך מורכבת מכל כך הרבה גוונים שונים ואיכויות שונות, ותחומי עניין שונים, שכולם מהווים מקומות פוטנציאליים אחרים למפגש. 
אם מהברורים עלה שההצעה הנוכחית עשויה להיות מתאימה- תני לזה סיכוי.
תצאי במטרה להכיר את האדם. תניחי בצד את מטרת העל- חתונה,

והיפגשי איתו על מנת להכיר, ולתת לו להכיר אותך.

ואולי תופתעי לגלות שקשר יכול להיות שונה מאד ממה שהכרת- אבל נעים ומלא רגש לא פחות...

בהצלחה!!!

בזה את צודקת. אין לו תחליף.

בס"ד

כל מה שאנחנו חווים בחיים אלו חוויות שהקב"ה מעניק לנו,

בכדי להכין אותנו לסיטואציה הבאה.
כל ידע, כל ניסיון, כל עולם הרגש והשכל שנבנה בך-

כל אלו כלים אותם רכשת בהשגחה פרטית, עם חלקם בכלל נולדת,

כי הכנה למצב בחיים זה לא כמו הכנה למבחן בגרות- שאלה ושינון של תשובה.
הקב"ה מכין אותנו לקראת כל התמודדות שניצבת בפינינו,
ונותן לנו את ההזדמנות לעמוד מולה רק כאשר הכלים שלנו מתאימים...

עלינו רק לחשוף את הכוחות בתוכינו.

בהצלחה יקירה!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳