וגם לא לא-מתחתנים בגלל כסף (או בגלל לא-כסף)!! 

אם הולך לכם ממש טוב - אז זה אמור להיות השיקול היחיד. 

חוץ מזה, כמו שאת כותבת, אם נשארו לך עוד שלוש שנים, ואת מעוניינת במישהו שעדיין לומד בישיבה - אז לפחות בשלוש השנים הקרובות את לא הולכת להתחתן... אז לא, זה לא אמור להיות שיקול מבחינתך. 

מבחינת פרנסה - אני ממש לא מזלזל בקשיים ובצורך. את יכולה לנסות להקל על עצמך בלימודים בשנה הבאה, ולעבוד יותר שעות. מלבד זאת, בחור ישיבה שהופך לאברך גם מקבל מלגה ודירה ליד הישיבה (או לפחות מימון חלקי בשכר הדירה), כך שגם זה יקל עליכם. חוץ מזה אפשר לבדוק אפשרות למלצר במלונות בשבת, שמעתי על זוג שהיה עושה את זה בשנה הראשונה לנישואין, לפני שהיו להם ילדים. זה כסף טוב (סופ"ש) וגם מאפשר קצת לצאת מהשגרה השוחקת. אפשר גם לפנות לארגונים מסוימים שיעזרו לכם לכלכל את צעדיכם בתבונה מבחינה כלכלית (פעמונים, לדוגמה), כך שתהיו חסכנים בשנים הראשונות בצורה שלא תפגע בכם. 

בקיצור - יש פתרונות. צריך רק לנסות למצוא אותם. 

בהצלחה! 

זה באמת קשה ששניכם לא לגמרי תוכלו לפרנס בצורה מלאה.

מצד שני, זה נשמע שאת מכירה מצבים של קושי בפרנסה וגם יודעת איך להתמודד איתם. אז באיזשהוא מקום יש לך יתרון בקטע הזה.

בנוסף לכך, תזכרי שכשהוא בצבא אתם יכולים לקבל משכורת לא רעה (יחסית לאברך), וכשהוא יסיים את הצבא את כבר תהיי לקראת סוף הלימודים, ואז תוכלו לחכות קצת עד שתסיימי את התואר ורק אז הוא יתחיל את לימודיו.

מה שאני מנסה להגיד כאן זה שיש פתרונות, ובאמת חבל לפספס את אדם טוב רק בגלל שיקולים כלכליים. 

בכל אופן, אולי כדי להירגע תנסי לגשש איתו האם ההורים שלו הם מאלה שעוזרים: את יכולה לשאול על אחים שהתחתנו (אם יש כאלה ) או שסתם תשתפי אותו בהירהורים שלך על זה שאת רוצה אברך בשנה הראשונה אבל מודאגת מאיך תתפרנסו, והאם הוא פעם חשב על הקטע של פרנסה בגיל הזה, וכו'...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?