אין מה לראות בכותל... 

אני התכוונתי לכותל... בסך הכל רחוב החנויות של הר הבית. כמו קניון ממילא היום.

(סליחה על ההקצנה, כן? אני מבין את זה שמדובר במקום חשוב מבחינה היסטורית; אבל קצת מרגיז אותי מה שעשו ממנו)

ב. לא מבין איפה אתה רואה יהירות במה שכתבתי על דעתי על הכותל. אני חושב שזו זכותי המלאה לא להתלהב מהמקום, ולהצטער ממה שהפכו אותו להיות. אין לי שום בעיה עם מי שהולך לשם ושיהיה לו לבריאות. 

ג. קצת מוגזם לדבר על 99.9% מהעם היהודי בכזה ביטחון. 

ד. ההודעה שלך לא הרבה יותר סובלנית, אז קשוט עצמך וכו' (בייחוד לאור שרשורי יום העצמאות האחרון והודעותיך בהם). לאור מה שכתבת פה בעבר על גילך, אתה יותר קרוב לנוער מחוצ'קן ממני. 

בלי שום קשר לשאלה אם מותר לעלות להר הבית או לא. גם אם אסור - זה בטח לא סיבה להפוך את הכותל למקום קדוש. הכותל היה הממילא של תקופת בית שני. עובדה שלא ניתן להתווכח עליה. וזה מה שכתבתי באותה ההודעה שעליה התעצבנת. 

כפי שכתבתי, אני מבין את החשיבות ההיסטורית של הכותל. אבל לא רואה סיבה ללכת לשם. אין לי זלזול במי שכן רואה סיבה כזו, אני פשוט לא מבין אותו. דוגמה היפותטית: בעוד כמה שנים המדינה ח" נחרבת, כל היהודים גולים, ובעוד אלפיים שנה שבים שרידי מעט, והמקום הכי קרוב שנותנים להם להתקרב אליו לעיר העתיקה הוא ממילא - האם אתה חושב שהיית רואה בעין יפה שהופכים את זה לסמל של העיר העתיקה? גם אם זה היה קונצנזוס כללי (של כביכול 99.9%)? הרשה לי לפקפק בכך. או לפחות לסבור בשונה ממך. סליחה על היהירות, שאני מעז להביע עמדה שונה מכבוד תורתו. 

ואגב - הציטוט הוא "הילד בן 30" וכו'. 

וזה סביר, כי בסה"כ מדובר באינטרנט. אבל אתה יכול להמשיך לדמיין עליי (ועל קבוצות העולים להר) מה שאתה רוצה (נערות בנות 17? על מה לעזאזל אתה מדבר?!). זה פתטי. 

וזה מצחיק שאתה לא טורח אפילו להתייחס לטענות שהעליתי, שם לי דברים בפה בכוח (קוראים לזה 'איש קש'), ואז שואל אותי אם טרחתי פעם להתמודד עם טענות אחרות. אבל אם זו הדרך שלך להתמודדות - אז בהחלט, איני מתמודד עם אף טענה אחרת, ואני גאה בכך. 

1) כתוב במדרש "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש" (שמו"ר ב' ב'),

וכן: "הנה זה עומד אחר כתלינו, אחר כותל המערבי של בית המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם" (שה"ש ב'). החלק היחיד שלא נחרב עד היום זה הכותל המערבי שלנו, לכן ברור שעליו המדרש מדבר.

2) גם אם נניח שלא היה שם כלום לפני 2000 שנה, עדיין זה משמש כבית כנסת כבר כמה עשרות שנים, כך שהזלזול שלך ממש לא במקומו. אם למשל מישהו היה מספר לך שהוא הולך לבית כנסת, האם היית אומר לו "עזוב, אין מה לראות שם. לפני 2000 שנה זה היה בסך הכל קניון"?

אני מבין שאתה בעד עליה להר הבית, אבל צריך להיזהר לא לזלזל בדברים קדושים אחרים...

1) אני אצטט את המדרש במלואו, ברשותך: 

הדא הוא דכתיב (חבקוק ב כ) "וה' בהיכל קדשו": אמר רבי שמואל בר נחמן: עד שלא חרב בית המקדש היתה שכינה שורה בתוכו, שנאמר (תהלים יא ד) "ה' בהיכל קדשו", ומשחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים, שנאמר (שם) "ה' בשמים הכין כסאו".

רבי אלעזר אומר: לא זזה השכינה מתוך ההיכל, שנאמר (דה"ב ז, טז) "והיו עיני ולבי שם וגו' (=כל הימים)", וכן הוא אומר (תהלים ג ה) "קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה": אף על פי שהוא חרב הרי הוא בקדושתו. בא וראה מה כורש אומר: (עזרא א ג) "הוא האלהים אשר בירושלים" - אמר להן: אף על פי שהוא חרב האלהים אינו זז משם.

אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר ב, ט) "הנה זה עומד אחר כתלנו", וכתיב (תהלים יא ד) "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם".

א"ר ינאי: אף על פי ששכינתו בשמים - "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם"... אף הקדוש ברוך הוא - אף על פי שהוא נראה כמסלק שכינתו מבית המקדש - עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם 

אם כן - א. מדובר בדעה אחת מתוך ארבע. ב. גם לגבי דעת ר' אחא, בכלל לא ברור לי שכוונתו היא שהשכינה שורה בכותל המערבי. יותר מסתבר שהכוונה היא שהיא שורה בהר הבית, ואף פעם לא יצאה ממנו מערבית לכותל המערבי. לדעת ר' שמואל בר נחמן השכינה עלתה לשמים עם החורבן, לדעת ר' אלעזר היא נשארה בהיכל, ולדעת ר' אחא - בכל הר הבית. היא מעולם לא היתה בכותל המערבי, ולכן אין סיבה ש'לא תזוז' ממנו אחרי החורבן. היא כן היתה בהר הבית כשהמקדש בנוי, ולכן יש סיבה שלא תזוז מערבה ממנו לאחר החורבן. 

2) לא כתבתי שלא היה שם כלום. הנתונים מוכיחים שהיה שם שוק. אז כן, זה היה קניון ממילא של ימי הבית השני. אני לא מבין על מה יש להתווכח. 

כפי שכתבתי - אני מבין את החשיבות ההיסטורית של הכותל, שזה היה המקום הכי קרוב להר הבית שיכלו להגיע אליו. אני לא מבין את העניין הגדול שעושים ממנו היום, כשזה כבר לא המקום הקרוב ביותר.

חוץ מזה, אם זה בסה"כ בית כנסת - אז אני באמת לא מבין מה יש ללכת לבית כנסת דווקא שם, ומה יש לראות שם. בית כנסת יש לי שלושים מטר מהבית. יש מלא בתי כנסיות בחו"ל, ואני לא נוסע לשם כדי לראות בתי כנסת...

וכמובן - זה היה בציניות ומוקצן. אבל באופן עקרוני - כן, מציק לי שמקדשים תאונות היסטוריות. 

אבל גם עם חברים\חברות זה הולך טוב

דייט עם חברה זה הדבר

תנסי, ממליצה לך ממש!

אחרי שנה שעברה שהיה ממש כיף... @וזכני לגדל נכון?

זה הכי כייף בעולם דייט עם חברה....

ואני מחכה לך גם השנה.....

ונתפלל שיהיו לנו גם דייטים נורמלים באחד מהימים ללכת איתו לפסטיבל האור......

אבל צהל

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.