אין מה לראות בכותל... 

אני התכוונתי לכותל... בסך הכל רחוב החנויות של הר הבית. כמו קניון ממילא היום.

(סליחה על ההקצנה, כן? אני מבין את זה שמדובר במקום חשוב מבחינה היסטורית; אבל קצת מרגיז אותי מה שעשו ממנו)

ב. לא מבין איפה אתה רואה יהירות במה שכתבתי על דעתי על הכותל. אני חושב שזו זכותי המלאה לא להתלהב מהמקום, ולהצטער ממה שהפכו אותו להיות. אין לי שום בעיה עם מי שהולך לשם ושיהיה לו לבריאות. 

ג. קצת מוגזם לדבר על 99.9% מהעם היהודי בכזה ביטחון. 

ד. ההודעה שלך לא הרבה יותר סובלנית, אז קשוט עצמך וכו' (בייחוד לאור שרשורי יום העצמאות האחרון והודעותיך בהם). לאור מה שכתבת פה בעבר על גילך, אתה יותר קרוב לנוער מחוצ'קן ממני. 

בלי שום קשר לשאלה אם מותר לעלות להר הבית או לא. גם אם אסור - זה בטח לא סיבה להפוך את הכותל למקום קדוש. הכותל היה הממילא של תקופת בית שני. עובדה שלא ניתן להתווכח עליה. וזה מה שכתבתי באותה ההודעה שעליה התעצבנת. 

כפי שכתבתי, אני מבין את החשיבות ההיסטורית של הכותל. אבל לא רואה סיבה ללכת לשם. אין לי זלזול במי שכן רואה סיבה כזו, אני פשוט לא מבין אותו. דוגמה היפותטית: בעוד כמה שנים המדינה ח" נחרבת, כל היהודים גולים, ובעוד אלפיים שנה שבים שרידי מעט, והמקום הכי קרוב שנותנים להם להתקרב אליו לעיר העתיקה הוא ממילא - האם אתה חושב שהיית רואה בעין יפה שהופכים את זה לסמל של העיר העתיקה? גם אם זה היה קונצנזוס כללי (של כביכול 99.9%)? הרשה לי לפקפק בכך. או לפחות לסבור בשונה ממך. סליחה על היהירות, שאני מעז להביע עמדה שונה מכבוד תורתו. 

ואגב - הציטוט הוא "הילד בן 30" וכו'. 

וזה סביר, כי בסה"כ מדובר באינטרנט. אבל אתה יכול להמשיך לדמיין עליי (ועל קבוצות העולים להר) מה שאתה רוצה (נערות בנות 17? על מה לעזאזל אתה מדבר?!). זה פתטי. 

וזה מצחיק שאתה לא טורח אפילו להתייחס לטענות שהעליתי, שם לי דברים בפה בכוח (קוראים לזה 'איש קש'), ואז שואל אותי אם טרחתי פעם להתמודד עם טענות אחרות. אבל אם זו הדרך שלך להתמודדות - אז בהחלט, איני מתמודד עם אף טענה אחרת, ואני גאה בכך. 

1) כתוב במדרש "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש" (שמו"ר ב' ב'),

וכן: "הנה זה עומד אחר כתלינו, אחר כותל המערבי של בית המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם" (שה"ש ב'). החלק היחיד שלא נחרב עד היום זה הכותל המערבי שלנו, לכן ברור שעליו המדרש מדבר.

2) גם אם נניח שלא היה שם כלום לפני 2000 שנה, עדיין זה משמש כבית כנסת כבר כמה עשרות שנים, כך שהזלזול שלך ממש לא במקומו. אם למשל מישהו היה מספר לך שהוא הולך לבית כנסת, האם היית אומר לו "עזוב, אין מה לראות שם. לפני 2000 שנה זה היה בסך הכל קניון"?

אני מבין שאתה בעד עליה להר הבית, אבל צריך להיזהר לא לזלזל בדברים קדושים אחרים...

1) אני אצטט את המדרש במלואו, ברשותך: 

הדא הוא דכתיב (חבקוק ב כ) "וה' בהיכל קדשו": אמר רבי שמואל בר נחמן: עד שלא חרב בית המקדש היתה שכינה שורה בתוכו, שנאמר (תהלים יא ד) "ה' בהיכל קדשו", ומשחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים, שנאמר (שם) "ה' בשמים הכין כסאו".

רבי אלעזר אומר: לא זזה השכינה מתוך ההיכל, שנאמר (דה"ב ז, טז) "והיו עיני ולבי שם וגו' (=כל הימים)", וכן הוא אומר (תהלים ג ה) "קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה": אף על פי שהוא חרב הרי הוא בקדושתו. בא וראה מה כורש אומר: (עזרא א ג) "הוא האלהים אשר בירושלים" - אמר להן: אף על פי שהוא חרב האלהים אינו זז משם.

אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר ב, ט) "הנה זה עומד אחר כתלנו", וכתיב (תהלים יא ד) "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם".

א"ר ינאי: אף על פי ששכינתו בשמים - "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם"... אף הקדוש ברוך הוא - אף על פי שהוא נראה כמסלק שכינתו מבית המקדש - עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם 

אם כן - א. מדובר בדעה אחת מתוך ארבע. ב. גם לגבי דעת ר' אחא, בכלל לא ברור לי שכוונתו היא שהשכינה שורה בכותל המערבי. יותר מסתבר שהכוונה היא שהיא שורה בהר הבית, ואף פעם לא יצאה ממנו מערבית לכותל המערבי. לדעת ר' שמואל בר נחמן השכינה עלתה לשמים עם החורבן, לדעת ר' אלעזר היא נשארה בהיכל, ולדעת ר' אחא - בכל הר הבית. היא מעולם לא היתה בכותל המערבי, ולכן אין סיבה ש'לא תזוז' ממנו אחרי החורבן. היא כן היתה בהר הבית כשהמקדש בנוי, ולכן יש סיבה שלא תזוז מערבה ממנו לאחר החורבן. 

2) לא כתבתי שלא היה שם כלום. הנתונים מוכיחים שהיה שם שוק. אז כן, זה היה קניון ממילא של ימי הבית השני. אני לא מבין על מה יש להתווכח. 

כפי שכתבתי - אני מבין את החשיבות ההיסטורית של הכותל, שזה היה המקום הכי קרוב להר הבית שיכלו להגיע אליו. אני לא מבין את העניין הגדול שעושים ממנו היום, כשזה כבר לא המקום הקרוב ביותר.

חוץ מזה, אם זה בסה"כ בית כנסת - אז אני באמת לא מבין מה יש ללכת לבית כנסת דווקא שם, ומה יש לראות שם. בית כנסת יש לי שלושים מטר מהבית. יש מלא בתי כנסיות בחו"ל, ואני לא נוסע לשם כדי לראות בתי כנסת...

וכמובן - זה היה בציניות ומוקצן. אבל באופן עקרוני - כן, מציק לי שמקדשים תאונות היסטוריות. 

אבל גם עם חברים\חברות זה הולך טוב

דייט עם חברה זה הדבר

תנסי, ממליצה לך ממש!

אחרי שנה שעברה שהיה ממש כיף... @וזכני לגדל נכון?

זה הכי כייף בעולם דייט עם חברה....

ואני מחכה לך גם השנה.....

ונתפלל שיהיו לנו גם דייטים נורמלים באחד מהימים ללכת איתו לפסטיבל האור......

אבל צהל

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים