זה לא אומר שזה נכון (ומן הסתם כנראה שלא)!

ב. באמצעות חינוך ועבודה מוסרית, מפנים את האנרגיות למקומות חיוביים.

ג. היום לאחוזים ניכרים מהעולם (המערבי) יש בעיות קשב וריכוז,

   אז לא צריך להתרגש מזה יותר מדי.

מצטערת להגיד אבל הנתונים האלה נשמעים לי ממש לא מציאותיים והגיוניים..בעיות קשב וריכוז 90% תורשתיות שלא נובעות מאיזושהיא מחלה גנטית?? נשמע מפוברק לגמרי... תבדקי שוב מה שאמרו לך.

כלומר- אם הפרעת קשב זה דבר כ"כ נורא בעיניך אז איך בכלל אתה שוקל לצאת איתה?

כנראה שגם מילדים עם בעיות קשב וריכוז יכולים לצמוח אנשים מבוגרים מיוחדים ונהדרים....

לא נראה לי שהשיקול הוא הילדים שיהיו.

השיקול הוא האם מתאים לך גברת כזאת. ובשביל לדעת אם מתאים או לא- אתה צריך להבין במה זה מתבטא בחיי היום יום שלה.

כלל, הפרעת קשב היא תורשתית פחות או יותר כמו גובה, צבע עור, צבע שיער וכד'. זה אומר שנניח אם יוולדו לכם 3 ילדים, אז סביר שלפחות לאחד מהם תהיה הפרעת קשב אבל לא חייב שלשלושתם יחד.

הפרעת קשב קשה היא שילוב שלה עם לקויות אחרות שמחזקות אותה. לקויות כמו: למידה, רגש, דיבור... את אלה אפשר לאבחן ולטפל בהן מגיל קטן. זה חשוב כשלעצמו, אבל בוודאי גם עוזר לרכך את הפרעת הקשב. אבל אם מזניחים, זה מחמיר את הפרעת הקשב. 

בע"ה תתחתן עם בחירת ליבך, תהיה מי שתהיה ויוולדו לכם ילדים. רק תעשה לעצמך טובה - אל תיכנע לסטיגמות ולדעות קדומות! אל תקל ראש בדעות של אנשי מקצוע ואל תמנע מהילדים שלך שום טיפול או עזרה מקצועית שהם יזדקקו לה. 

לדרמטיות ושליליות כאלה? 

ואו הרבה דברים בי נאמר עליהם שימנעו ממני מלמצוא שידוך אבל בעיות קשב (שרק לידע כללי סביבתיות יותר מגנטיות), זה עוד לא שמעתי..

עוד אחד לרשימה כנראה..

ברגע שזה יהיה ילדים שלך גם ככה תשקיעו בהם את החיים שלכם..אז מה זה עוד חצי שעה של שיעורי בית? וכיום יש מלאאאא בתי ספר שמתחשבים בילדים אם קשיים..בייחוד הדתיים שמתרכזים מראש יותר בילד ובצרכים הפנימיים שלו מאשר בדירוג ציונים שיכבתי

לכל אחד בעולם יש קשיים והתמודדויות, השאלה היא האם הבעיה הספציפית הזו מאפילה על כל הצדדים האחרים באישיות שלו/ה או שזה מתגמד ביחס לשאר? בנוסף, האם זה מתאים לך לחיות עם זה, לשפוט אדם לפי סיפורים שלא בהכרח נכונים או מדוייקים זה לא הגון...

יש עוד משהו שלא מספרים לך: גם להורים שאין להם קשיי קשב וריכוז יכול להוולד ילד עם קשיי קשב וריכוז אז מבחינת התורשה זה לא כ"כ משנה... חוצמזה, מי אמר שלילדים שלכם תהיה בעיה כ"כ חריפה - קשב וריכוז זה טווח ענק. חשוב לציין שבסופו של דבר הכל מסתכם ברצון - עד כמה האדם באמת מנסה להתמודד עם הקשיים שלו.

דרך אגב, לא כל ילד עם קשיי קשב וריכוז הוא בהכרח היפראקטיבי - יכול להיות שהוא פשוט מתעסק במשהו אחר ולא מפריע לכיתה (וגם אם הוא היפראקטיבי - מי אמר שהוא יפריע? לא כולם עושים טרור ולהכליל מישהו בגלל שאת/ה מכיר את הבעיה באופן כולל ולא ממצה {לפחות כלפי הילד} זה לא הגון. במילים אחרות: זה כמו לומר שכל הימנים הולכים לשרוף מסגדים ולהרוג ערבים - אלה שעושים רעש באופן טבעי ימשכו את האש ומי שלא מכיר מבפנים את המצב יסמוך על הסטיגמות וישפוט בצורה לא אובייקטיבית).

יש גם יתרונות בקשיי קשב וריכוז שאם יודעים לנצל אותם אפשר לעלות אפילו מעל האנשים ה"נורמטיביים"...

אני לא הייתי שופט לפי זה - תלוי האם אפשר (ויש רצון) לחיות עם בן/בת זוג כזה/ו. ללכת עד לרמת הילדים זה מוגזם ולא שייך - בסופו של דבר זה רצון ה' עם כל ההשתדלות שלנו איזה ילדים יוולדו בסוף.

בהצלחה ​

נכון.. מבחינה לימודית זה בהחלט מאתגר.. ואולי גם בבית. הם לא יכולים לנוח לרגע. אבל בסוף, אם יודעים לא לכבות להם את האש, ורק לנתב אותם למקום הנכון. הם יוצאים אנשים גדולים, דווקא בזכות הכוחות המטורפים האלה. בד"כ זה אנשים עם לב גדול, וכח רצון ענק רק לעשות ולפעול למען העולם..

תסתכלו קצת מסביב, תראו שיש הרבה אנשים גדולים, שאולי אנחנו אפילו מעריצים, שהם בלי תעודת בגרות. וכל הטוב להם יוצא, מאותם כוחות מדהימים של ADHD!

הבעיה היא שהעולם בו אנו חיים, בו חייבים לשבת וללמוד בדיוק בצורה מסויימת. גרמה לזה לADHD יהיה הפרעה. 

לכולנו יש מידות אותם אנו צריכים לכוון למקום מדוייק יותר. יש אנשים כועסים, יש אנשים קמצנים, יש אנשים שונאים. זה יותר טוב מאנשים שהם עם "הפרעות קשב וריכוז"?

תלוי בחומרת הבעיה ובהסתברות - העיקר לבדוק טוב עם כמה מקורות מוסמכים ואובייקטיביים.

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה