משתפתהפי
משהו שמאוד מאוד מאוד מציק לי בעצמי זה צניעות..
ממש כואב לי על עצמי שאני נמצאת בין שני עולמות...
אבל לא מרגישה שייכת לאף אחד מהם..
כלומר אם אני בסביבה שהיא חילונית אני מרגישה ממש דוסה ואם בסביבה של דתיים אני מרגישה שישר מקטלגים אותי כדתיה בלאי...
מה שאני לא. החיצוניות שלי מאוד לא משדרת את הפנמיות,
הדעות שלי, ומה שאני מחפשת הם יחסית מחמירות.. לפעמים אפילו יותר גם מהרבה דתיים אחרים...
עכשיו שדתיים מדברים ולומדים בינהם כלכך באלי להיצטרף ולפעמים שאני שומעת דבר תורה אני חושבת לעצמי אני הייתי אומרת את זה ככה וככה .. אבל אין לי אומץ יותר מידי להגיד מה שאני חושבת בעניין של תורה.. קיצר קשה לי מאוד ... ו משום מה אני לא מצליחה להתלבש כמו דתיה" נורמלית"...
מה שהאיר את עיני זה שאנשים שאני מאוד אוהבת אמרו לי לא חבל? קצת תאריכי את החצאית ועשית את שלך ... ויש גם את האלו נו החצאית שלך קצרה אז תלכי כבר עם מכנסיים.. אבל לא יודעת מעבר כלכך יש איזשהו משהו שלא שלם.... שלא מרגיש לי נכון להתלבש או עם מכנסיים או עם חצאית צנועה ...
למה זה קשור לפרום? כי איך אני אמצא בעל דוס עם חצוניות כזאתי מציקה
בחייאת לא להשים בכללי
יום טוב(:
דונט וורי, בי הפי עוד סתם אחד

תהיי בטוחה שיהיה בחור דוס כמוך שלא ישים לב בכלל לאורך החצאית שלך עד שתפני את תשומת לבו... 

 

אני יודע שאני בכלל לא המודל שאת מחפשת, אבל אני יכול להגיד לך שאני לא שם לב לדברים האלה כ"כ (רק אחרי פגישה עשירית או משהו כזה שמתי לב שאחת הבחורות כל הזמן מושכת את החצאית כשהיא מתיישבת, לדוגמה). אני בטוח שיש עוד כאלו. 

 

ו-אם בכל זאת את מרגישה שזה לא יעבוד, אז תקני כמה חצאיות קצת יותר ארוכות ממה שאת רגילה, ותנסי לראות איך את מסתדרת עם זה, בהדרגתיות. 

תודה על התגובה(:הפי
רק רוצה להגיד שאני ממש מזדהה איתךעדיין טרייה

אומנם אני כבר נשואה (לבעל דוס) אבל אני תמיד מרגישה תקועה בין 2 עולמות ניסיתי כמה פעמים לעבור לחצאיות יותר ארוכות ואפילו קניתי כמה אבל הם או נשארו בארון או קוצרו אין לי מושג מה תוקע אותי דווקא בתחום הזה תמיד מרגיש לי שהחברה הדתית שופטת אותי על זה ולכן קשה לי להתחבר לדתיות (סיכוי גדול שהם בכלל לא שופטים אותי פשוט בגלל שזה דבר שכל כך קשה לי איתו אני חושבת שזה מה שחושבים עלי) מצד שני אני מרגישה עוף מוזר בחברה החילונית (עם כיסוי ראש זה עוד יותר). 

ואו לגמריהפי
דבר אחד אני יכול להגיד לך בוודאותלשם שבו ואחלמה

גבר לעולם לא יבין את ההתמודדות הזאת. 

 

אני חושבת שזה מעבר לקצר ארוךהפי
זה הרבה מעבר
איזו נשמה את!כמעין הנובע
דבר ראשון, עצם זה שרק כתבת ושיתפת מראה על כמה איכפת לך וחשוב לך. אפילו שמעשית קשה. והרצון בעצמו כבר מאוד חשוב.

נכון. צניעות זה דבר קשה.
ללכת לקניון ולראות הכל גופיות, חצאיות קצרות. לוותר על הרבה *מאוד* שמלות בגלל האורך, השרבול קצר מידי ולא מכסה את המרפק, זה פתוח מידיי וזה עושה טובה שקוראים לו "חצאית" וכו'.
ונכון. זה קשה ומתסכל.

אז כמה דברים-
א. מותר לנו לפעמים קצת להתעצבן מזה. כי זו התמודדות קשה ואנחנו בני אדם.
ב. קשה לך? יופי. בואי נראה איך אנחנו מרימים את עצמינו מהקושי.
את רוצה בעל צדיק. נכון?
את רוצה שה' יהיה גאה בך ובאמת למלא וללכת על פי דרכו בעולם הזה?
את רוצה המשכיות של צדיקים?
את רוצה בית שיהיה מושתת על צניעות וקדושה?
תראי כמה דברים תוכלי להשיג רק בזכות כמה סנטימטרים.
אז מה אם קשה! הקשה הזה שווה פי מיליון בשביל המשך חייך.
תחשבי איזו זכות תהיה לך רק אם יום אחד תשימי חצאית באורך הטוב. כמה זכויות יהיו לך! איזה נחת תעשי בשמיים, איזה בית כשר ונאמן תזכי בעז"ה להקים, ובכלל-
אין לך מושג כמה בעלך יהיה גאה בך.
כי חשוב לו הצניעות שלך. גם הוא רוצה בזה. שתשמרי על עצמך רק בשבילו. ותהיו רק אתם לעצמכם- אחד בשביל השנייה.

את חזקה הפי.
ואל תתחילי בבום. ממש לא.
תקני לך חצאית אחת עם דוגמה/ גיזרה שאת אוהבת. תקדישי לך אותה לזמן מיוחד. ליום שאת אוהבת או משהו דומה.
אחרי שבועיים- תחפשי עוד חצאית, עוד שמלה.
מאמינה שלאט לאט זה יהפך אצלך לגאווה פנימית.
יהיה לך קשה ותוכיחי לעצמך. אני בטוחה שתצליחי. אני מאמינה בך.

אל תתני לכל הסנטימטרים הפיצקים האלה לשבור אותך.
את שווה הרבה יותר מזה.

בהצלחה אהובה.


ועוד דבר,
שיעורי תורה יעזרו לך בזה?
יש בנות שזה רק יגרום להן לשנוא את נושא הצניעות עוד יותר.. אז שבי עם עצמך ותחשבי מה יעשה לך טוב.

עוד דבר2,
אם יש בסביבתך מישהי שמתלבשת יפה בעינייך- שאלי אותה מהיכן היא קונה את בגדיה.. תזמיני אותה לבוא איתך, תקנו ביחד. שתייעץ לך.

והכי חשוב- תעשי זאת בשמחה.
כי בלי שמחה זה לא שווה כלום. רק יהרוס אותך מבפנים.
עדן נסיכה!! יפה שלי תודה על התגובה אבל זה לא הנקודההפי
אם זה היה הנקודה זה היה לי הרבה יותר קל
פשוט אני לא רואה שאנשים שמתלבשים צנוע הם אנשים יותר טובים זה לא מוכיח או מראה לי כלום..
כמובן שאני מעריכה אנשים שהולכים עם ארוך
אבל אני גם לא מזלזלת באנשים שהולכים קצר
דווקא בגלל שקשה לי לשפוט אנשים
אני לא רוצה להיות חלק מהחברה הזאת ששמה דגש כלכך חשוב על לבוש
ואל תהרגו אותי במילא קשה לי להגיד את זה
מי אמר שמי שלובש ארוך יותר הוא אדם טוב יותר?כמעין הנובע
זה כלל לא מעיד על תכונות ומידות האדם.

זה משהו שה' ציווה אותנו ומחובתינו היא לעשות כרצונו.
בידיוקהפי
שימי לב שצניעות ישלה כלכך הרבה רבנים...
זה דבר מאוד גדול
גם אם אני לא טועה כתוב להתלבש בסגנון הסביבה שלך..
אז מה יהיה?!
הכוונה היא "לפי מנהג המקום"..כמעין הנובע
אכן. יש על זה ויכוחים רבים. אך זה נוגע רק לעניין הגרביים (לפי ידיעתי בכל אופן).

ואנו מדברים על חצאית לא על גרביים.
עדן להגיד לך תאמת קשה לי לדבר על זההפי
זה נראה לי כלכך הזוי בגדול
אני הולכת עם חצאית רק כי ככה כתוב
עצם זה שהחצאית שלי קצת קצרה זה כבר תקלה
אבל אני מאמינה שהיא טיפה תתארך..
כל השאר באמת לא מענניין אותי זה נראה לי חיצוני ביותר
שלוםאסטרו
אני חושב שזה אולי קצת כמו כתר של מלכה.
נכון שמי שלא מלכה הכתר לא יעזור לה... אבל מי שכן הכתר מכבד את המלכה שבפנים.
כדאיד.

קודם כל פשוט להסתכל על ההלכה בתור הלכה.

 

לא כל מי ששומר הלכה מסויימת, הוא כבר "יותר טוב" בכל תחומי החיים שלו. בענין הזה הוא "יותר טוב", כי הוא עושה את רצון ה'. "להיות טוב" זו לא רק "הרגשה" (טעות מצויה אצל בנות), זה גם לנהוג לפי מה שצריך נטו. כמובן, אם לומדים על הערך של הענין - אפשר גם להרגיש יותר.

 

ואין צורך "לזלזל" באף אדם. אבל זה שלא רוצים "לשפוט" מישהו, לא צריך להטעות ולגרום לכך שלא מחשיבים מעשה נכון או מי שנוהג בו.

 

"החברה הזאת", כשהיא חברה מתוקנת, שמה דגש לא רק על לבוש, אלא גם על גמילות חסד, שמירת שבת, ועוד דברים.. ובכלל, למה לדבר על "החברה" - זו התורה זאת. התרבות הזאת. הלבוש הוא דבר בולט ויש בו גם השלכה על אחרים, אז הוא מצטייר לפעמים כמעין "שער", אבל אינו הדבר היחידי. אלא כל דבר שהוא טוב; בלבוש, בדיבור, בהתנהגות, בדקדוק בשאר מצוות.

 

 

לכן, אם את מרגישה שייכות פנימית לדרכה של תורה, כמו שכתבת, בדעותייך - ויש לך בעיה ספציפית שקשה לך להסביר לעצמך, עם הדבר הזה, את יכולה לומר לעצמך קודם כל: נעשה ונשמע. הגדר הבסיסי של ההלכה בענין הזה, עושים כי צריך..

 

אח"כ, לנסות בנחת ובמתינות, ללמוד על הערך של הדברים. לפעמים זה יכול ממש לעזור "להתחבר" אליהם גם בהרגשת הלב.

אוי אני כלכך מזדהה איתך..לא נולדתי
כמובן שאין לי עצות, אנסה רק לשקף מה שכתבתאורות הכתובה
בס"ד באמס"ע בס"ד השני

כתבת שאת לא מרגישה שייכת לאחד משני העולמות.

וואלה?

שימי לב את הנימוק השונה שנתת לשני העולמות:

ליד החילונים- א ת מרגישה ש א ת יותר דוסה (אם זה היה וואצאפ הייתי מצרף את האייקון *עושה שריר*)

ליד הדתיים- תיארת איך ה ם מקטלגים אותך- לא תיארת את עצמך, אלא תיארת איך את חושבת שהם תופסים אותך.

אולי את צודקת שזה מה ש ה ם חושבים.

אבל נראה לי שהיטבת לתאר את המקום שלך, מה א ת מרגישה כלפיי עצמך, איך א ת תופסת את עצמך

את תוהה איך תמצאי בעל דוס (!!!) כשהחיצוניות שלך מציקה (מציקה בתרגום חופשי- לא תואמת את מה שאת מרגישה ואת מי שאת רוצה להיות, ולא מתארת את הבית שאת רוצה להקים)

ביחס ללבוש אין לי מה להיכנס

(בנושא הזה בנים זה כמו מוגלגים בכניסה לסימטאת דיאגון- לא שהכניסה אסורה, פשוט אין להם גישה לשם)

אבל שמחתי לנסות לעשות לך ביאור הכרה (אני עוד אהפוך תמקום הזה לפורום הארי פוטר).

ב"הצלחה עלמתילי הדוסית!
חחחחח ואו כתבת את זה יותר טוב ממניהפי
הלורד וולדמורט תמיד יודעאורות הכתובה
תמיד...
(הספקת להיות מוגל-גמדון בית-וולדמורט ב2 הודעות בלבד)הולם במיוחד
ועם האמירות המחכימות גם מעין דמבלדור-הרמיוני שכזה...ותן טל


אני מטמרפמגוסאורות הכתובה
ניצלו"ש - לא לפתוח!איזמרגד

עפ"י זכרוני הדל, ההורים של הרמיוני נכנסו לסמטת דיאגון (בספר השני, או שזה אולי רק בסרט?).

בוודאי שכן.הולם במיוחד
אבל זה כי הרמיוני לקחה אותם. באופן טבעי אין להם איך להיכנס ואיך לדעת על קיומה, ואין שום איסור.
שכוייח
כן. אבל מוגל רגיל לא יכול לראות אפילו את הקלחת הרותחת.ותן טל

רק אם קוסם מוביל אותו לבפנים...

ואחרי שהרמיוני מכניסה אותם זה כבר יותר קל.

והם באמת היו בתוך דיאגון. אילו בתוך גרינגוטס. למעשה זה מה שהבהיר לנו שבגרינגוטס דואגים גם לצ'יינג' בין כסף קוסמים לקסף מוגלגים.

אה, זה פשוט, ישנו לחש בדיוק למצבים כאלהאורות הכתובה


"קול דובי דופק פתחי לי"
כמו שאוכלים כשר כי זאת ההלכה מתלבשים צנוע כי זאת ההלכה.חלושששש
יש הלכה בסיסית ויש חומרות והידורים. כל השאר זה בלבולי היצר הרע.
הלכה בסיסיתהפי
אני קרובה להלכה הבסיסית...
אבל עדיין אני לא יודעת מה נאטם שם
כ"כ מזדהה איתךאיזמרגד

נראה לי שעם כל (או לפחות רוב) הדברים שכתבת יצא לי גם להתמודד.

 

נראה בעלי עד היום לא כ"כ מבין את מה שעובר עלי,

בתחילת הזוגיות הוא היה בא אלי מדי פעם עם טענות כמו:

"אני הולך כל הזמן עם מכנסיים ארוכים, אז למה את הולכת כל הזמן (אפילו בחורף) עם חצאית קצרה?"

"אני לא מבין איך את מרגישה חנוקה בפתח צוואר כ"כ רחב? הנה תראי את הפתח שלי ואני לא מרגיש כלום.."

"אני הולך כבר 25 שנה עם כיפה, מה כ"כ מפריע לך הכיסוי-ראש?"

וכד'.

היום הוא פשוט מבין שהוא לא מבין!

 

בהתחלה הוא אמר לי שהוא רוצה שאלך עם חצאיות יותר ארוכות, לא להוציא שערות בכיסוי-ראש וכו',

שאלו פסקים שהרב שלו אמר שחייבים לעשות!

לאחר דיונים בינינו,הוא אמר לי שאם אני מביאה לו פסק של רב ארתודוקסי שמקובל עליו - אז הוא מוכן שאלך על פיו.

אז לגבי הכיסוי-ראש, הבאתי לו פסק של הרב יעקב אריאל שמותר להוציא רוחב 2 אצבעות בפוני.

ולגבי החצאית, הוא הביא לי בעצמו את הפסק של המשנה ברורה שצריך שהחצאית תכסה עד הברך.

 

ולגבי המפגש שלך עם חילונים, אני גם בשנים הראשונות (עוד לפני החתונה) ניסיתי כל הזמן לרצות אותם,

ולהראות להם כביכול שאני כמוהם ולא כ"כ שונה מהם.

עם הזמן, הבנתי שאין מה לעשות, אני אכן שונה מהם.

וכל עוד אני מאמינה בקיום התורה והמצוות - אני אשאר כזאת!

 

והמעניין הוא שכשניסיתי לרצות אותם, הם כל הזמן בדקו עד היכן אני מוכנה לעשות כדי לא להיות שונה מהם.

והם כל הזמן חיפשו היכן הגבולות שלי עוברים.

ודווקא כשהפסקתי לנסות לרצות אותם, וכשהתחלתי להיות יותר שלמה עם עצמי ועם אמונתי,

הם מעצמם התחילו הרבה יותר לכבד ולהעריך אותי ואת אמונתי.

הם היום הרבה יותר רגישים, ושואלים אותי מה מותר ומה אסור כדי לא להתחשב בי.

 

ממליצה לך בחום גם ללכת בדרך זו!

תודה מעריכה את התגובההפי
רק הארה לגבי השתתפות בלימוד. ממשובצאתי
אל תתביישי להצטרף ללימוד תורה בגלל איך שאת נראית. הרבה פעמים דוקא מאוד נחמד ללומדים שאפילו מישהו שלא נראה כמוהם מצטרף ומביע דעה
כלום לא רע בךshilat
אל תתני לאנשים לשפוט אותך לפי סנטימטרים .אדם כמכלול הוא יותר מיזה..
האמת שאני כמוך , סיטואציה דומה ..ואז אמרתי לעצמי ,נכון הדוס הזה לא יהיה לי,אבל עם זה לא יהיה לי גבר שמודד אותי בסרגל, בסנטמטים ומתעלם מהמכלול שבי .
בסוף תמצאי מישהו כזה,שחושב כמוך..ולדעץי זה גם יותר יתאים . מי ששופט אותך לפי חצאית,כנראה שגם לא יתאים לך כי את לא צריכה גבר כזה והוא לא צריך מישהי כמוך.
אני בעד להתחזק זה כמובן..
תזכרי שבין הרצון לשנות אדם, לבין לעודד אותו לטוב ..עובר חבל דק
או שתחפשי בחור לפי המקום שאת נמצאת בו או שתעשי שינוי.הלוי
עבר עריכה על ידי הלוי בתאריך ט"ו באייר תשע"ו 12:52
יש בחורים דוסים שלכתחילה ירצו מישהי שמתלבשת בצניעות לפי ההלכה, אבל בדיעבד לא על זה יקום או יפול דבר מבחינתם. רק קחי בחשבון שהם יחסית מעטים, ככה שאם את רוצה דקווא בחור דוס כזה, אז יכול להיות שתצטרכי להעזר בסבלנות.
אבל אם את לא לא רוצה לחכות לבחור כזה ורוצה להגדיל את ״המבחר״ שלך, אז דרוש פה שינוי מצידך.
בדיוק מזכיר משהו מפרשת בחוקותיינקודה

בס"ד

 

קודם כל את מקסימה!!!

והקושי שאת מתארת הזכיר את הפסוק הראשון מפרשת השבוע- בחוקותיי.

"אם בחוקותיי תלכו "- אומרת הגמרא- אין "אם" אלא לשון תחתונים!

ז"א אפילו שיש כמה וכמה פרושים למילה אם בתורה, כאן ה' מבקש מאיתנו ללכת בחוקותיו.

ומסביר הרבי מילובוויטש שהציווי האלוקי הוא גם הבטחה-

 שבסופו של דבר אכן נשמור את התורה והמצוות כראוי.

 

על הפסוק "ואהבת את ה' אלוקך"- אומר בעל התניא שני פרושים משלימים- 
1- עליך לאהוב, 2- עתיד אתה לאהוב.

אהבת ה' היא השורש לכל מצוות עשה. 
יראת ה' היא השורש לכל מצוות לא עשה.

יראת ה' עצמה- היא מצוות ה'.
יוצא מכך שכל המצוות כולן כלולות במצוות אהבת ה', 

ולכן ראשית כל ההבטחה "עתיד אתה לאהוב"- את ה',

כוללת את קיום המצוות.

תתחילי מלהאמין שיום אחד תהיי צנועה על פי ההלכה כמו שאת כל כך רוצה.

 

עניין נוסף בחוקותיי

יש שלוש סוגי מצוות-

עדות חוקים ומשפטים, משפטים מחוייבים בשכל,

עדות - משניתנו יש להם מקום בשכל

חוקים - אין מקום בשכל האנושי כלל.

 

את כל מצוות התורה יש לקיים באופן של חוקים- רק כי ה' ציווה,

ולא להסתפק במקום שאנו מבינים ומרגישים את הצורך בקיום המצווה.

כי התענוג שלי בעשיית מצווה שאני מחוברת אליה- הוא תענוג נברא.

לעומת זאת לחשוב על התענוג שיש לקב"ה מקיום המצווה שלי-

מחבר אותי לתענוג בורא. (כפי שהןא קיים ומתגלה בכל אחד מאיתנו)

 

חיבור שני העניינים יחד-

נכון שאת אוהבת ומזדהה עם המראה שלך כשאת לובשת חצאית קצרה,

כמו שאת רגילה. זה חלק מהאני שבנית במשך החיים. 
אך יותר מאת ה"אני" הזה את אוהבת את ה'.

תחשבי על הקב"ה, כמה את אוהבת אותו. 
כמה ה' אוהב אותך.

איך כל רגע ורגע בחיים ה' מהווה אותך,

מקיים אותך, מעניק לך את נשמתך- שהיא חלק אלוקא ממעל ממש- מעניק לך את עצמו בעצם.

כל רגע בחיים שלך יכול להיות הרגע בו תחשפי את הבלי גבול שבנשמתך.

וזה יכול להיות הרגע הזה- שתחליטי ללכת בצניעות על פי ההלכה.

וזה גם כל רגע אח"כ- כשאת מקיימת.

לי אישית מאד קשה להקפיד ללכת עם גרביים בבית.

יש לי רגישות יתר (וויסות חושי..)

וזה מגרד ומציק ואני מרגישה את זה בכל רגע ורגע.

כשראיתי שאין דרך להסיח את הדעת, (במיוחד בבית) מהתחושה המציקה,

בחרתי לפרש אותה כאהבת ה'.

כל רגע שאני מרגישה את התחושות המציקות זה מזכיר לי 
את אהבת ה' לכל יהודי, ואהבת כל יהודי (ובכללם אני) לקב"ה.

 

וזה לא רק הרגע הראשון שמחליטים, זה גם כל רגע שאת מקיימת.

ודווקא כשזה לא מתוך חיבור למצווה עצמה,

אלא למי שציווה אותה, כמו החוקים- זה הכי חזק,

והאור שאת מביאה לעולם הוא הכי הכי נעלה.

כמו שלגברים יש את מצוות ציצית שהם מקיימים כל שעות האור,

כך לנו יש את מצוות צניעות- ויותר מזה 34 שעות ביממה.

מבואר בחסידות שמצווה זה כמו חיבוק למלך מלכי המלכים,

(אור סובב). תחשבי על הבגדים האלו כעל חיבוק אלוקי.

והתענג על ה'...

בהצלחה יקירה

 

 

 

אני אחשוב על זה תודה(:הפי
אני לגמרי מבין אותך..משיח בן דוד

 

אני עד לפני כמה חודשים הייתי הולך רק שחור לבן ולאחרונה אני לובש יותר צבעוני מכופתר כזה..

וזה נכון זה ממש לא מעיד על הפנימיות וכל מי שרואה אותי לא יודע עלי כלום וישר חושב שאני מחפף ..

 

עכשיו שאת עוד רווקה תלכי איך שבאלך (כמובן אם זה לפי גדרי ההלכה לא צמוד וכו' ) אבל אחרי החתונה נראלי שיותר קל כבר ללבוש בגדים שיותר משקפיים את הפנימיות ..עכשיו כשאתה רווק אתה מחפש לעשות כיף ו..אחרי שאתה מתחתן מה שנקרא אתה מפסיק עם השטויות ..ויש זמן יותר להתקדש ולעלות ברמה..

 

ותזכרי,מה שחשוב זה מה המידות של הבנאדם ולא הלבוש שלו ..גם אם תלבשי מסוגנן וכל זה (לבנות יש מלא דברים להבדיל מבנים...) עדין בורא עולם רוצה את הלב ..תאמיני לי שזה לא משנה מה את לובשת כל עוד זה לפי ההלכה אל תייחסי לזה חשיבות יתר..לדעתי אחרי חתונה יותר קל להשתחרר מכל ה...אופנה הזאת..

חתונה לא הופכת מישהו לאדם אחרmatan

אתה תהיה מי שאתה גם אחרי החתונה- מי שחיפש לעשות כיף לפני, יחפש לעשות כיף אחרי.

 

אני לא חושב כמוך..משיח בן דוד

 

אצל גברים ברגע שאתה נשוי גם כל האפקט של הרצון ל..מישהי יורד..

ואז אתה יותר מרוכז בעיקר ולא בטפל

אני לא חושב כמוךmatan

ומהניסיון שלי- לא השתניתי, אני אותו אדם, עם אותן שטויות ואותן נק' חולשה, רק עם אחריות גדולה יותר.

לא דיברתי על הרצון למישהי(שגם הוא לא תמיד עובר לגברים)

אלא על הרצון ל"לעשות כיף" וה"שטויות" שכתבת.

חתונה לא הופכת אותך למישהו שמתעסק בעיקר ולא בטפל, ולא מוציאה ממך רצינות.

יכול להיות שההתמודדויות שהחתונה מביאה איתה, או תחושת האחריות גורמות לאדם

לשנות קצת מההתנהגות שלו- אבל אחרי תקופת הצטננות הצורך הזה יעלה שוב.

 

 

לא יודע נראלי שאני אסתפק באישתימשיח בן דוד

 

אתה אומר שאני ארצה בנות אחרות אחרי החתונה?..

אני אומר שאם אתה מתרגל ל"חפש"matan

אז אתה מ"חפש" גם אחר-כך, כי כבר התרגלת. גם אם אתה לגמרי שמח, טוב לך ומספיק לך אישתך,

אתה תסתכל ברחוב וכשתראה מישהי זה יקפוץ לך. לא כי רע לך ולא כי אתה לא אוהב את אשתך, אלא

כי זה הרגל וקשה לשנות אותו.

בלי קשר לבנות אחרות, סגנון הלבוש לא ישתנה אחרי החתונה, אלא אם כן, הצד השני יבקש, וזה לא נעים

שמבקשים ממך להשתנות. גם כשל השטויות וה"כיף"- זה לא יעבור עם החתונה, זה ישאר.

לא יודע כ"כ מה לכתוב אבללחפש את האור

בס"ד

 

לא יודע כ"כ מה לכתוב(וגם אני בן) אבל אולי

אני יכול להמליץ לך על לימוד הנושא בפניני הלכה

הרב כותב את הדברים לשורשם עם הסבר וטעם

ב"ה הדברים עזרו לי יותר מפעם אחת להתחבר לכל הנושא הזה/ההלכות האלה, ולהיות עם יותר אהבה לכך שה' ציוונו על כך

 

 

פניני הלכה > ליקוטים ג > ו - הלכות צניעות > א – בחוקותיהם לא תלכו

 

מביא קטע מההלכה לדוגמא:

 

"

הפריצות מדגישה את הצדדים הגופניים-חומריים שבאדם, ואילו הצניעות מדגישה את היסוד הרוחני נשמתי שבאדם. יתכן שלטווח קצר נראה כאילו הפריצות מסייעת לגילוי עוצמת החיים, אבל מי שמביט יותר לעומק ויותר לטווח ארוך, מבחין ללא ספק, שדווקא הצניעות מגלה את העוצמה הפנימית שבחיים, את הקדושה, ומתוך כך גם הצדדים החומריים שבחיים מתברכים ומתעלים.

אין לנו התנגדות לצדדים החומריים גשמיים שבחיינו, להיפך, לכל תחום יש ערך ומקום. אבל מי שאינו שומר על הצניעות, חוטא, בעל כורחו, בהדגשה יתירה של החומריות על פני הרוחניות, הגוף על פני הנשמה. וזאת משום שהרוחניות מטבעה נסתרת, וכדי לעמוד על טיבה של הנשמה, יש להעמיד את הגוף במקומו הראוי לו, ולא להדגישו ולהופכו לעיקר. ורק לאחר שהרוחניות הועמדה על מקומה המרכזי, ניתן להתבונן בצניעות בצדדים הגופניים שבחיינו, ולהפיק מהם את מלוא עוצמת החיים, בלי שהדבר יפגע בנשמה.

"

 

אפשר לשתף??לא נולדתי
שאני רוצה ללבוש חצאיות מקסי והכל
אבל אני מרגישה מכוערת ככה, לא מטופחת.
אני לא אוהבת את הסטייל הדוסי אולפניסטי. פשוט לא אוהבת.
אני אוהבת אופנה, ולהשקיע, ולהתאפר, ובחולצות חונקות+חצאיות ארוכות אני מרגישה חנוקה (נפשית), לא אופנתית ומכוערת
ממש מבאס...
דווקא זה לא שאני מרגישה מכוערת עם זה דווקא ישלי גם בגדים שהםהפי
צנועים שעלו לי הון... והם ממש יפים
אבל שוב זה לא משהו שאלבש ליום יום
אני לובש בגדים של שבת ביום יוםמשיח בן דוד


לגמרי לא קראתי כל מה שאמרו לךחיפושית אדומה

אבל הייתה לי חברה כזאת.

ובסוף היא מצאה את האחד שראה מעבר לאורך החצאית. והוא דוס.

אולי מה שנדרש ממך זה להיות פתוחה גם בהצעות שאת בוחרת לקבל, ולנסות תמיד לראות מעבר להגדרות חיצוניות כמו השכלה, גיל, גובה וכו'. וגם בזמן הדייטים...

בהצלחה!

מסכימה! גםבתשירות בדימוס
אני מצאתי דוסים שהסכימו "לקבל" אותי ככה.
אבל הם ידעו שאני שואפת תמיד להתחזק בזה. למרות זאת, עדיין קשה לי וכרגע נוח לי ככה. מבינה אותך...
מזדהה במידה מסויימת.נורופן.
הרבה מאוד בנות לדעתי מרגישות שהן לא נמצאות במקום שבו הן היו רוצות להיות מהרבה בחינות,
במיוחד בעניין הצניעות.

אני לדוגמה, אולי החצאית שלי באורך שמקובל על ידי הרוב להחשב בחורה "צנועה". אבל, אני לא מודעת להרבה דברים אחרים בתחום הזה של הצניעות. והחצאית תעלה טיפה, וזה לא כ"כ יפריע, והכל בסדר בעיקרון אבל ברור שהיה אפשר יותר...

אני מבינה אותך,
ובאמת כמו שאמרו...
לא חסרים דוסים שלא מחפשים את הזאת עם החצאית שמטאטאת את הרצפה...או אפילו מכסה את הברך.
א' ב' בעבודת השם.danielo

נלך קצת אחורה,אם אתה אדם מאמין וחושב. אז אתה יודע שרצון השם הוא לטובתך,ואם אתה אוהב את

השם - באמת.אתה תשתדל לעשות את רצונו גם אם זה סותר את האני שלך.

ויש דרגות באמונה של האדם,ויש דרגות בהשתדלות שאדם עושה למען רצון השם.

אני יכול לומר על עצמי,שהתחלתי ללכת עם ציצית צמר,זה היה נראה לי עניין לא פשוט,כי צריך להוסיף חולצה מלמטה,וגם עצם הצמר עצמו - חם.

אבל ברור לי כשמש בצהריים שזה עושה המון נחת רוח לבורא עולם שאני הולך ככה ומתאמץ בשביל המצווה.

היום אין סיכוי שאני אלך בלי הציצית צמר.מעבר לכך שזה נראה לי כ"כ בסיסי,כאילו זה תמיד היה שם.

אז נכון שקשה לנו בדברים מסויימים,ואני בוודאי לא שופט פה אף אחת,כי מדובר פה בדברים שהם לא פשוטים.

אבל בן אדם צריך לשאול את עצמו,איפה אני רוצה להיות בעבודת השם שלי?

האם אני רוצה לעשות נחת להשם ברמה הכי גבוהה?

או שאני...ככה ככה.

בעיניי,אני יכול לומר,שאלה שהולכות צנוע הם כנראה בדרגה רוחנית גבוהה יותר.וזה בהחלט ניכר גם בהתנהגות.

וכך בכל דבר בעבודת השם,והכל לפי הדרגה של האדם.

חשוב לציין שלא תמיד זה המקרה,אני מכיר גם כאלה שהולכות צנוע,אבל זה נובע מאיזשהו עניין חברתי,ולא מבירור אמיתי פנימי עמוק.

ומאחל לפותחת הפוסט שבקרוב בעז"ה תגיעי לנק' שבה את רוצה להיות,וכמובן כמובן - להתפלל לבורא עולם שיחזק אותך באמונה,ביראת שמיים,ובצניעות,כי הרי כל הכוחות שיש לנו זה ממנו,ותמיד אפשר לבקש עוד.

 

תודה על התגובות אתם מקסימים(:הפי
מה לעשותammyy admin

שהחיצוניות זה מה שרב העולם מסתכל עליו.

 

מה שאת צריכה לא לשים פס על מה שחושבים עלייך.

אני חי ככה כמה שנים וואלה תענוג!! 

 

ואיך תמצאי?.. .

 

אמונה, בטחון , תפילה... 

 

אם יש לך את זה י לך הכל ... 

 

בהצלחה.. 

 

(: 

את נשמעת צדיקה ועם רצון טוב.אוראל1234אחרונה
מצוות יש לקיים גם אין לא בא לנו בטוב/בנוח או ווטאבר..
אנחנו לא רק "דתיים בלב"..
כתבתי בעיקר בשביל עצמי
מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלתאחרונה

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאראחרונה
בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטוב

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יפה!נחלת
זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


אולי יעזורנוגע, לא נוגע
לדעתי דרך המלך היא שאצל בנים בשביל להוביל בקשר צריך להרגיש וייב. שמשהו בבחורה מדבר אליך ואתה "מרגיש בבית" איתה מבחינה רגשית. יכול להיות שאחרי היכרות זה לא יתאים, אבל יש רצון חזק לנסות. וזה פותח את הבחורה כי היא מרגישה שאתה באמת מתעניין בה.

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.


בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה


שיתוף קטן משמעותי מצידךadvfbאחרונה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

איך להגיע להצעות רלוונטיות?נחלת

ראיתי אצל רעות רוט. יועצת לקראת נישואין. מאוד התרשמתי ממנה. כנה, אמיתית. לעניין.

נדמה לי, ביוטיוב. יש לה גם שיעורים שם. אני מחבבת אותה, מבלי להכיר אותה בכלל.....

ועוד משלהנחלתאחרונה


 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלתאחרונה
פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מהשמים דרך הטבע.נחלת
נכון! תודהadvfb
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
מזל טוב! בנין עדי עדנוגע, לא נוגעאחרונה
נאה דורשת נאה מקיימת..
מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

חחחחחחכְּקֶדֶםאחרונה
..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבה

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה

הלוואי הייתי שומע את זה אז

אולי יעניין אותך