אהובתי הניצחית
אשרוק אלף מנגינות של זהב
לך
אהובתי התמידית
אמלא אף נחל אכזב
כי אחת לי את
ביגון, בשמחה
אחת לביתי
אחות לצרה
כי כשמעיניי
זולגות דמעות
תמיד היא שם לנחם
עוטפת בחום
נוצרת מבט
ואזי- ודאי אתנחם
תלתליה שחורות כפחם
ושפתיה ענוגות
עייניה כזוג יונים
משחקים בין ערוגות
קול צחוקה
כקול מעיינות מפכים
וכשהיא בוכה
גם מלאכים דומעים
ואיך אוכל כלל לתאר
את שפעת איילתי הנאווה
ואיך אכתוב לך שיר הלל
בין שמירה לעוד שמירה
אך רק זאת דעי
ולדברי הטי אוזנך
אחת את יונתי תמתי
ולעולם לא יעום יופייך
אז עד מתי
נהייה לחצי
גלי לי נא את רזייך
שימי ידך בידי
ונצעד יחדיו לעד.







