זו "בסך הכל" מישהי שחושבת להכנס למשפחה שלך, ושאתה תהיה גם חלק מהמשפחה שלה. משמעותי אבל בנחת.

משפחה לא בוחרים, אבל בוחרים איך להיות איתם.

לדעתי מספיק להיות עצמך (בצד הנחמד, לכל אחד יש הרבה צדדים ובוחרים איזה צד להראות בכל רגע).

 

לגבי המשפט האחרון שלך- חבל מאוד שאתה מרגיש ככה, גירושין הם לא משהו שכל כך פשוט לקחת עליו אחריות, לשים את האצבע. זה הרבה יותר מסובך מזה. אם בכל זאת אתה חושב שיש לך חלק בזה תזכור שני דברים:

1. לא בטוח (וכנראה שלא) שאחרים מודעים לקשר הזה, אז תן לאלה שזה נוגע אליהם להחליט בעצמם מה הסיבות. אל תיכנס לזה ואל תוסיף עוד דברים רעים לזכור מהפרק הזה. (זו דעתי)

2. ללמוד מזה הלאה, להחליט שאתה מתנהג אחרת, נותן יותר צ'אנסים, הולך יותר על סיכות. הרבה דברים טובים יכולים לצאת מנישואין שניים של ההורים (שני ההורים שלי ב"ה נשואים כבר 7 שנים).

על כל מילה

תהיה נחמד באמת ותשמח בשבילו עד כמה שזה לא צבוע.

וזה מהנסיון שלי עם החתן ...הם פשוט מנתחים כל הזמן מי מקבל אותם

ולחוצים מכל פרצוף..

להשתדל לזרום ולא להיות מתוח...

כמו שאמרו לתת צ'אנס-

וואי קשה .אבל זה החים שלהם...

אין כמו הכיבוד הורים שהם עושים בחירות ואנחנו מכבדים את זה...

בהצלחה רבה

בקשר לרגשי אשם הם לא התגרשו בגללך ככה זה נשמע

אולי תלו בזה זה מבטא את ההרגשה שכנראה ההיא הרגישה לא מקובלת מהצד שלכם..זה הרגשה..לא עובדה נכון?

לפי מה שכתבת לי דווקא היה נראה הפוך שאתה שקוף לגמרי ומ קבל אם זה ככה אל תדאג 

אם היה נראה להם שעקמת את האף וזה לא ככה אז בעיה שלהם

ואם ככה היה אז ועכשיו תעקם את האף בסתר...

מקווה שלא ירגישו

וגם זה הזמן ללמוד ולהפנים את הניתוק בין ההורים אלינו ואת הקבלה שלנו לאנושות כל הזמן

הלוואי שיצליחו לפחות בפעם הזו

ובהצלחה גם לך!

אני מקבל אבל אני מרגיש שזה מינימלי מינוס
תודה!

אני מתכוון שזה מרגיש שאני לא עושה כלום בשביל לעזור להתאקלם רק לא מפריע

הם אמורים לעשות לבד.

מעשי אתה יכול לקנות מתנה (לדוג' ספל שיהיה לך חם בלב)

להגיד שמאד שמח לקבל אותה למשפחה

רוצה שיהיה לאבא טוב

ומקווה שיהיה להם טוב ביחד

ברוכה הבאה למשפחה-לבית

להראות לה תמונות לשתף בדברים מצחיקים שקרו

לזרום איתה על העבודה שלה על התחביבים שלה

אחותי עשתה ככה ואימי נהנתה מזה עד הגג-הם מצאו תחומי ענין משותפים ...

זה עזר לאימי להרגיש שהיא לא מפריעה לה ונותנת לה את הזכות שלה להינשא-להתחבר לזוז....לשנות

וזה צורך חשוב-הם מחכים לאישור כזה מהילדים -כמו שאמרת לי.זוכר?

אם אתה צריך עוד עיצות אני אחשוב -

ואולי אשאל את בעלי...

תגיד לי ...

ואצלך אם תסתכלי טוב את הבאת את רוב המידע שהיה צריך אני רק שאלתי שאלות מכוונות לפי הגיון

אצלי יותר בעייתי אני לא טוב בלשתף אז כמו שאת רואה היה צריך תשובות די ארוכות כדי לכסות כמה שיותר ממה שכן חשפתי

אבא: אני לא לוקח מפתח. אם אתה הולך לישון תשאיר לי מפתח בחוץ.
😁😅🤦‍♂️

גם אם בנסיבות לא משהו...

 

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

 

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

וגם כשראיתי אותם זה היה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם.
יש פער של מעל 10 שנים בינינו ואמא שלי, גם אם לא במוצהר, מרחיקה בינינו (הילדים של בעלה).

מדי פעם זה נראה לי מוזר אבל לא ככ מפריע לי.

ואני מצטרף ל @ניל"ס, את יכולה לבחור אחרת, ואם זה חשוב לך ואת אומרת שהיה לכם טוב אז אפילו כדאי לך לגשר על הפער.

אחרת זה עוד יותר מוזר...

זה מוזר ממש

אבל היא נותנת תחושה טובה, אז זה...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

ליל הסדר זה אחד המבאסים כשאתה לא נשוי וזה יוצא על שנה שכל אחד הולך למקום אחר
למצוא את עצמך אצל דודים או אצל ההורים של גיסך מרגיש תקוע

עשיתי את זה פעם בסוכות...

שונאת להיות נזקקת. ביחוד למקומות שהות

ובהחלט חג שמראה ומעצים את הקושי
נשמע לא קל להיות בין שני בתים בלי מקום בטוח לחג
ובתחושה שאת לא רצויה בשום מקום

מקווה שתהני אצל אחותך
השיח על התאבדות אינו מתאים וכדאי לחשוב על דרך אחרת להביע את במצוקה הגדולה שאת נמצאת בה
אם קשה לך תמצאי מקום לשתף
אפשר גם לפנות לער״ן / חברים מקשיבים

תתחזקי

השינויים מקשים ומכבידים, אין מקום יציב מספיק שנרגיש בו בטוחים.
אני רק רוצה שתדעי, שזו תקופה. והיא חולפת.
ובתקופה הזו כדאילקבל עזרה, אוזן קשבת, מקום חם שיקבל אותך גם עם המורכבות שאת מתמודדת איתה..

וכמובן כמו שברוקולי אמרה, שיח על התאבדות לא מתאים, וכדאי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם מציאות החיים.
אני כאן אם תרצי הקשבה וחיבוק.
ואם אנשים זרים מתאימים לך בחג, מוזמנת לדבר איתי ונראה איך אפשר לסייע ❤️

וזה גם לא סיבה להתחיל להסביר לי שאצלך עדיף
כבר סיכמנו משהו. תתחייב בזה פחות.
אני לא יכולה לעזוב אותו לבד

אל תדבר ככה בחיים על אמא!
ואל תגיד לי שאני הבת שלך יותר מאשר הבת של אמא.
כי אני שמעתי אותך צועק על אמא שכבר היה עדיף ולא הייתם מביאים ילדים לעולם,
וזה היית אתה!
אין לך זכות לדרוש בעלות
אני לא חפץ

לא מעניין אותי כלום
תתווכחו מצדי עד שיבוא המשיח. שיבוא כבר

אתם בעיקרון לא בקשר יומיומי
אין לך אפילו את המספר העדכני שלה

המשפט ’’כל המוסיף גורע’’ מוכר לך?
מר מלומד

טריקת דלת.
עכשיו יכאב לך בלב

הגעת עד לפה כדי להרוס לי גם את מקום היחיד שיש לי בעולם לנשום אויר נקי?😢
השתנת.
אני לא אוהבת את זה.
ותעזוב אותי כבר לנפשי, אתה לא ראוי להיות אבא. אתה צודק.

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?

ילדים לפעמים רואים את המציאות כלכך פשוט


(מזכיר לי שכשאמא שלי סיפרה לאחי הקטן, הוא התחיל לספר לה על כל ההלכות של גירושין שהוא מכיר- איזה קלף כותבים גט וכו')