איך מגיבים למבטים?
נגיד שואלים אותי מה אבא שלי עושה.. איך אני אמורה לענות לשאלה כזאת?
ואם אני אומרת למישו שאבא שלי מת הוא מסתכל עלי במבט מחרפן של 'איזה מסכנה'...
פורום התמודדות עם אובדן
בהנהלת:
מכתב פתיחה
איך עונים לשאלות?נערת גבעות
הרבה זמן לא שאלו אותי את השאלה הזאת..עלמא22
אבל כששואלים, אני עונה בלשון עבר- 'הוא עבד ב..'
ואז שואלים- 'עבד?'
אז אני עונה- 'כן, הוא נפטר'
הכי פשוט..
ואז שואלים- 'עבד?'
אז אני עונה- 'כן, הוא נפטר'
הכי פשוט..
^^^^ברוקולי
ממה שאמרה לי חברה פעםכוחות שמימיים
אני זוכרת שפעם התארחתי שבת אצל חברה ועד אז לא ידעתי שאבא שלה נפטר, ובסוף שאלתי אותה בעדינות משהו עליו ואז היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה לי את זה בשיא הפשטות.
ואיך שהיא אמרה לי את זה זה היה הכי טבעי ואמנם הייתי בהלם אבל זכור לי שהיא אמרה לי את זה בצורה ממש טובה.
כמובן שמהצד לייעץ זה קשה יותר אבל אולי זה יעזור לך.
ואיך שהיא אמרה לי את זה זה היה הכי טבעי ואמנם הייתי בהלם אבל זכור לי שהיא אמרה לי את זה בצורה ממש טובה.
כמובן שמהצד לייעץ זה קשה יותר אבל אולי זה יעזור לך.
^^חן וחסד
מזכיר לי כשחניכה באה אליי לבית.. ומתוקה בשיא התמימות היא שואלת "אבא שלך פה?" עניתי לה שלא... "אהה בטח בתפילת ערבית".. הסברתי לה ממש בפשטות שאבא שלי נפטר לפני כמה שנים, התגובה שלה פשוט רגשה אותי! פשוט הסתכלה עליי בחיוך נבוך וחיבקה אותי בלי לומר מילה!
נראה לי שזה עובר עם השנים...יעל מהדרום
לק"י
נגיד בעבודה אנשים מרגישים בנוח לשמוע שאמא שלי נפטרה ולדבר על זה..
אבל אני ממש מבינה את הקושי שלך.
אני באמת פחות סיפרתי על זה.
נגיד בעבודה אנשים מרגישים בנוח לשמוע שאמא שלי נפטרה ולדבר על זה..
אבל אני ממש מבינה את הקושי שלך.
אני באמת פחות סיפרתי על זה.
וואי מבינה לגמרי...לולית10
הכי מעצבן שצריך כל פעם לנסות לחשוב מה הכי נכון להגיד ואיך לענות ואיך יגיבו..
אין עיצה או פיתרון קסם... בהצלחה
סליחה אם רק ביאסתי
מקווה שלא
לעניות דעתיצהובה
אצלנו במשפחה יש קטע שלא נעים לעשות לאנשים לא נעים ולכן נוצר מצב שאנשים יכולים להתקשר ולשאול הרבה שאלות על אמא שלי(היא בבית? מתי היא תיהיה? מה המס שלה? למה היא לא זמינה? וכד) בלי לדעת שהיא נפטרה.
לדעתי אפשר לומר בצורה יפה ועדינה שהיא לא נמצאת אתנו,השומע מקבל,לפעמים קצת לא נעים לו אבל לעניות דעתי זה לא דבר שאמור למסכן אותנו זה אמור להעצים אותנו אם זה מה שהקב"ה החליט ולכן אין צורך להסתיר את זה,זה לא אמור לגרום אי נעימות לשואל אם אנחנו עונים בראש שאין פה אי נעימות. (כמובן שאין טעם לפרסם ולצעוק אתזה ברחוב אבל גם לא להסתיר אם שואלים..)
וואי, אני ממש מבינה אותך...א..
יצא לי כמה פעמים לענות לטלפון אצל דודה שלי (דוד שלי נרצח בפיגוע) ושאלו איפה אבא... ובני דודים שלי תמיד העבירו לי כשהם ענו...
רק נקודה חשובה שכדאי לשים לב- לשאול את מי הם מחפשים כי אם הם טעו במספר זה ממש יכול לבלבל.....
ולדעתי כמו שכבר כתבו פשוט להגיד בצורה הכי פשוטה...
בשורות טובות
רק נקודה חשובה שכדאי לשים לב- לשאול את מי הם מחפשים כי אם הם טעו במספר זה ממש יכול לבלבל.....
ולדעתי כמו שכבר כתבו פשוט להגיד בצורה הכי פשוטה...
בשורות טובות
עונהחן וחסד
מספרת עליו.. הוא העה כך וכך.. לא מזכירה שהוא נפטר, אלא אם שואלים ממש..
בשירות באחד הראיונות שאלו אותי אם זה מפריע לי שאין לי אבא ואיך הייתי רוצה שיתייחסו לזה-עניתי שאני רוצה להיות כמו כולם ואינצורך שיתחילו להתנהג אליי כמיוחדת אז חוץ מכמה הקלות שזכיתי בגלל זה באמת לא הציקו יותר מידי..
הכי טוב
תזרמי וגם אם שואלים תעני כרגיל בלשון עבר
בשירות באחד הראיונות שאלו אותי אם זה מפריע לי שאין לי אבא ואיך הייתי רוצה שיתייחסו לזה-עניתי שאני רוצה להיות כמו כולם ואינצורך שיתחילו להתנהג אליי כמיוחדת אז חוץ מכמה הקלות שזכיתי בגלל זה באמת לא הציקו יותר מידי..
הכי טוב
תזרמי וגם אם שואלים תעני כרגיל בלשון עבר
נמאס שבכל ראיון אני צריכה לספק את המיע איך אני מסתדרת וכושלום!
את המידעשלום!
אמא שלי היתה עונה שהוא עובד בישיבהגפן36
-באמת, באיזו?
-של מעלה
היא הייתה שותלת אנשים בכל מיני דרכים, ולא מתקרבת למי שריחם עליה.
אני מניחה שזו ג''כ דרך התמודדות. עד היום היא עושה כך.
-של מעלה
היא הייתה שותלת אנשים בכל מיני דרכים, ולא מתקרבת למי שריחם עליה.
אני מניחה שזו ג''כ דרך התמודדות. עד היום היא עושה כך.
אני משתפת בקצרה וסוגרת/פותחת את הנושא כרצוניאומנותי
יש פעמים שזה מקדם שיחה, אבל אני טיפוס מאוד פתוח ובאמת עבר הרבה זמן.
עם הזמן פחות נוגעים בנושא הזה.
כבר הרבה זמן לא תקלתי בשאלות מסוג כזה...
כיום שאמא שלי התחתנה מחדש זה מגיע דווקא מהצד שאני נאלצת לומר בעלה של אמא שלי ואז אם יש טאקט בצד השני יש שתיקה קלה ומדלגים הלאה, אם אין טאקט אז אני פותחת לרגע - אבא שלי נפטר כשהייתי בכיתה ז' מסרטן הריאות, חלה בזה שנתיים ומרחיבה רק אם זה מישהוא קרוב או מישהוא שיכול להתחזק מדרך ההתמודדות שלי...
כשהייתי קטנה יותר נהניתי מתשומת הלב והייתי מרחיבה לכל מי שהיה מעוניין לשמוע
יקרים ויקרות, קודם כל חיבוק גדולנונימי1
אני יודעת מה זה לאבד מישהו, כי גם אני איבדתי את אבא לפני כמעט 6 שנים.
מאחלת לכם שתצליחו לגדול ולצאת מהניסיון הזה עם הרבה כוחות.
לגבי השאלה, אני ממש מבינה.
מדברת בדר"כ על אבא בלשון עבר בשיא הטבעיות (אבא היה ועודנו חלק בלתי נפרד מהחיים שלי)
לוקח לאנשים זמן עד שקולטים שאני מדברת עליו תמיד בעבר.
שונאת שכשאני מספרת לאנשים אז הם מגיבים ב "וואי, מסכנה", "אוי, אני כ"כ מצטערת" ומתחילים לחפור.. בהחלט מעדיפה את אלה שממשיכים בשיחה כרגיל, מקסימום שאלת התעניינות קטנה בלי אוובר חמלה.
אז איך אני מתמודדת? קודם כל, בולעת את הגלולה, מתפללת לאבא שבשמים (ויש לי שניים חח) שיפסיקו ושהשיחה תגמר מהר, ומנסה להעביר נושא שיחה.
לי זה בעיקר מפריע כי עדיין כשאני מדברת על זה יכולים לעלות לי דמעות ואני יכולה להיזכר בזה.. אז קשה לי ששואלים יותר מדי שאלות..
גם אחרי 10 שנים הדמעות יכולות פתאום לעלות..לולית10
אני אענה לך מהצד השניאמא ל6 מקסימים
ב"ה יש לי 2 הורים, כך שאני לא יכולה לייעץ מנסיון.
אבל אני כן יודעת איך מרגיש הצד השני, כשהוא פתאום מגלה שלבן שיחו אין אב/ אם. ..
למה לא להגיד בפשטות: "הוא נפטר, אבל זה בסדר, אל תרגיש לא נעים, לא היית אמור לנחש את זה..."
ועדיף כמה שיותר מוקדם בשיחה, ולא אחרי שהשני שאל את כל השאלות האפשריות על ההורים, והתחמקתם עד שלא היתה ברירה, כי אז הוא באמת ירגיש לא נעים
אבל אני כן יודעת איך מרגיש הצד השני, כשהוא פתאום מגלה שלבן שיחו אין אב/ אם. ..
למה לא להגיד בפשטות: "הוא נפטר, אבל זה בסדר, אל תרגיש לא נעים, לא היית אמור לנחש את זה..."
ועדיף כמה שיותר מוקדם בשיחה, ולא אחרי שהשני שאל את כל השאלות האפשריות על ההורים, והתחמקתם עד שלא היתה ברירה, כי אז הוא באמת ירגיש לא נעים
נשמה, לא כל אחד מסוגל לומר את זה בשטות כזאתלולית10
מהסיבה הפשוטה שזה דבר מאוד מורכב ובכלל לא פשוט מבחינה נפשית ואפילו מבלינת הרגל לפעמים,
זה מאוד משנה מאדם לאדם ובמקום הנפשי שהוא נמצא עכשיו
נשמה, לא כל אחד מסוגל לומר את זה בפשטות כזאתלולית10אחרונה
מהסיבה הפשוטה שזה דבר מאוד מורכב ובכלל לא פשוט מבחינה נפשית ואפילו מבלינת הרגל לפעמים,
זה מאוד משנה מאדם לאדם ובמקום הנפשי שהוא נמצא עכשיו
אני מספרת על זה כמו שאני מספרת שקניתי חלב במכולתmshlomo
אבא שלי? הוא נפטר לפני 3 שנים.
אם מתפדחים וכו' אז אני אומרת שאין צורך להרגיש בחוסר נעימות.
אם שואלים מה קרה לו אני מסבירה וזהו.
אני חושבת שאם מתייחסים לזה בצורה רגילה כמו אל דבר טכני, אז גם אין שום אי נעימות.
לענות בפשטותggg
אבא שלי מת...
לא תמיד אנשים ימשיכו לשאול הלאה וחוץ מזה עם השנים זה יותר קל ופחות שואלים על ההורים.
למשל פעם כשהייתי ילדה הייתי נשארת לבד עם המבוגרות בעזרת נשים באמירת יזכור והייתי מרגישה קצת לא נעים . היום לצערי כבר מצטרפות אלי כמה חברות שאיבדו הורים.
מה שאת משדרת..אדם שמח בעולם
אבא שלי נפטר ותאמת. ההורים שלי תהליך גירושין ושאמרתי את זה לכיתה הם התחילו לרחם עלי אבל שראו שאני לא מרחמת על עצמי הם התייחסו אלי כרגיל..
איך שאת משדרת ככה יתנהגו אלייך...
אמא.לבד.
אני אוהבת אותך מאוד.
לא מצליחה להבין איך זה הגיוני שאת כבר חודש שוכבת שם מתחת לאבן. ואני פה. לבד. מסביבי כ"כ הרבה אנשים. אבל אף אחד לא מבין. אני לבד.
איך זה הגיוני שיום אחד הכול נגמר?
גם ממני יום אחד לא יישאר כלום. עוד 100 שנים כל האנשים פה בכדור הארץ יתחלפו.
זה לא כ"כ הרבה זמן.
אנשים חיים. בוכים. מתרגשים.
אבל עוד מעט לא יישאר מהם כלום.
עולם מוזר.
היא כ"כ רצתה לחיות. היא אמרה שהיא רוצה להיות איתנו בסוכות. ועכשיו היא לא פה. אבל גם הרצון שלה כבר לא קיים. היא לא איתנו בסוכות. לא כואב לה על זה. היא פשוט לא קיימת יותר. נשארנו רק אנחנו. והכאב.
לא מצליחה להבין איך זה הגיוני שאת כבר חודש שוכבת שם מתחת לאבן. ואני פה. לבד. מסביבי כ"כ הרבה אנשים. אבל אף אחד לא מבין. אני לבד.
איך זה הגיוני שיום אחד הכול נגמר?
גם ממני יום אחד לא יישאר כלום. עוד 100 שנים כל האנשים פה בכדור הארץ יתחלפו.
זה לא כ"כ הרבה זמן.
אנשים חיים. בוכים. מתרגשים.
אבל עוד מעט לא יישאר מהם כלום.
עולם מוזר.
היא כ"כ רצתה לחיות. היא אמרה שהיא רוצה להיות איתנו בסוכות. ועכשיו היא לא פה. אבל גם הרצון שלה כבר לא קיים. היא לא איתנו בסוכות. לא כואב לה על זה. היא פשוט לא קיימת יותר. נשארנו רק אנחנו. והכאב.
חיזוק. זה לא קלברוקולי
קשה.העני ממעשאחרונה
עם הזמן, עלולים לגלות ש
א. הנפטר עדיין כאן. סוג של.
ב. האנשים 'שיחליפו אותנו', כמה שנשאיר להם מצב טוב יותר, יהיו בנקודות מוצא יותר גבוהות ויקדמו את העולם יותר טוב.
אגב. אין לך חברה להתנחם ?
א. הנפטר עדיין כאן. סוג של.
ב. האנשים 'שיחליפו אותנו', כמה שנשאיר להם מצב טוב יותר, יהיו בנקודות מוצא יותר גבוהות ויקדמו את העולם יותר טוב.
אגב. אין לך חברה להתנחם ?
עקידת שלמהשיראליה
הגיע לידי קונטרס מדהים שנקרא עקידת שלמה ומיועד להורים שכולים.
ככל הנראה נכתב על ידי תלמיד חכם גדול שאיבד את בנו.
האם מישהו יודע את זהות המחבר???
תודה
..על חוף מבטחים
עברה שנה קשה וכשקשה הגעגוע מתגבר😔
אני לא מסוגלת לשתף מה עובר עלי ואיך אני מרגישה אפילו לא את האנשים שקרובים אלי.
הגעתי למצב שזה ניהיה הרגל לבכות בלילה מתחת לשמיכה,
האדם היחיד שהרגשתי בנח לשתף אותו נתק קשר😖
לא פשוט.
אני לא מסוגלת לשתף מה עובר עלי ואיך אני מרגישה אפילו לא את האנשים שקרובים אלי.
הגעתי למצב שזה ניהיה הרגל לבכות בלילה מתחת לשמיכה,
האדם היחיד שהרגשתי בנח לשתף אותו נתק קשר😖
לא פשוט.
עצוב מאדהעני ממעש
תנסי למצוא עוד מישהו לשתף
גם לבכות לכרית, זה עוזר. וגם לצייר, או לכתוב.
בשורות טובות
גם לבכות לכרית, זה עוזר. וגם לצייר, או לכתוב.
בשורות טובות
וואי אני איתךהדס????אחרונה
שולחת לך חיזוקים😚😚 את לא לבד..
ועצה קטנה...אם אין לך עם מי לדבר פשוט תדברי עם עצמך... תשבי במקום שאת אוהבת ותדברי תדברי תשפכי... זה עוזר!
בשורות טובות!
אוף מי עוד איבד בן משפחה קרוב המגפה הארורה הזאת??בהריון שוב
מרגישה כל כך לבד
אוי כמה זה כואב,שלא תדעי עוד צער אמן.רויטל.
ברוקוליאחרונה
זכרונות מבית סבאשריונר
11 חודשים.
11 חודשים עברו מאז שפוצץ לנו ארוחת חג שני וגילינו את הדבר הנורא.
11 חודשים שסבא כבר לא איתנו.
באותו רגע לקחתי על עצמי את התפקיד הקשוח להגיד עלייך קדיש.
עברה כמעט-שנה לא פשוטה בכלל.
היו ימים שחזרתי מאוחר מאוד מהלימודים והולך להתפלל ב11 בלילה במניין בשביל הקדיש.
היו ימים של סגר שהיה מותר לצאת רק לתפילות ובמניין חיכו שאגיע בשביל להתחיל.
היו ימים שמיניתי שליחים שיגידו בשמי-אנשים שהיו חולי קורונה-כי גם תפילות כבר לא איפשרו.
אבל הקפדתי שתמיד יגידו עלייך קדיש כדי שלא תישכח.
לא נשכח אותך, סבא.
לא נשכח את ההומור שלך.
לא נשכח את שמחת החיים.
לא נשכח את מי שאתה ומה שאתה.
לא נשכח את מה שעבר עלייך וכל הייסורים בארץ ובשנתיים האחרונות של חייך.
אתה תמיד איתנו❤
11 חודשים עברו מאז שפוצץ לנו ארוחת חג שני וגילינו את הדבר הנורא.
11 חודשים שסבא כבר לא איתנו.
באותו רגע לקחתי על עצמי את התפקיד הקשוח להגיד עלייך קדיש.
עברה כמעט-שנה לא פשוטה בכלל.
היו ימים שחזרתי מאוחר מאוד מהלימודים והולך להתפלל ב11 בלילה במניין בשביל הקדיש.
היו ימים של סגר שהיה מותר לצאת רק לתפילות ובמניין חיכו שאגיע בשביל להתחיל.
היו ימים שמיניתי שליחים שיגידו בשמי-אנשים שהיו חולי קורונה-כי גם תפילות כבר לא איפשרו.
אבל הקפדתי שתמיד יגידו עלייך קדיש כדי שלא תישכח.
לא נשכח אותך, סבא.
לא נשכח את ההומור שלך.
לא נשכח את שמחת החיים.
לא נשכח את מי שאתה ומה שאתה.
לא נשכח את מה שעבר עלייך וכל הייסורים בארץ ובשנתיים האחרונות של חייך.
אתה תמיד איתנו❤
כל הכבוד על ההקפדה!מתמודדת (?)
בשנה רגילה זה מורכב,
ולמרות האתגרים של השנה האחרונה עוד יותר.
אני בטוחה שזה עשה רק טוב!
ולמרות האתגרים של השנה האחרונה עוד יותר.
אני בטוחה שזה עשה רק טוב!
וואו מרגש המסירות שלך!והוא ישמיענואחרונה
באמת התרגשתי לקרוא
...געגוע...
העיניים מזדגגות
המחשבות מרחיקות
ואני אותך מדמיינת -
יפה, לבנה, אצילית
בחיוך המאפיין
בשמחה, ובחום
ובתמימות הכובשת.
פוסעת יחפה
בשדה החרוש
תלמים תלמים של דמעות
הנשזרים בפרחי מלכות.
רצתי אלייך
עוצרת את הנשימה
שמלתך הצחורה משתפלת
יפה כלבנה
עצמתי את עיניי
ורוחי מתרגשת
פסיעה, ועוד פסיעה
והכבדות נזרקת.
והנה הגעתי
פותחת את ידיי
ועברתי דרכך
בלי להרגיש
בלי לשמוע.
ואת התפוגגת
ולא אמרת לי
שלום.
ואולי הפעם הבאה
שאבוא
אני אצליח להרגיש
להשלים
ולחבק אותך
באמת.
המחשבות מרחיקות
ואני אותך מדמיינת -
יפה, לבנה, אצילית
בחיוך המאפיין
בשמחה, ובחום
ובתמימות הכובשת.
פוסעת יחפה
בשדה החרוש
תלמים תלמים של דמעות
הנשזרים בפרחי מלכות.
רצתי אלייך
עוצרת את הנשימה
שמלתך הצחורה משתפלת
יפה כלבנה
עצמתי את עיניי
ורוחי מתרגשת
פסיעה, ועוד פסיעה
והכבדות נזרקת.
והנה הגעתי
פותחת את ידיי
ועברתי דרכך
בלי להרגיש
בלי לשמוע.
ואת התפוגגת
ולא אמרת לי
שלום.
ואולי הפעם הבאה
שאבוא
אני אצליח להרגיש
להשלים
ולחבק אותך
באמת.