אהלן חברים.
לא פרקתי כאן תקופה ארוכה מאוד. הסיבה לכך היא במידה רבה מכיוון שישנם ניקים שמכירים אותי במציאות, והרגשתי אי נוחות מסויימת עם הדבר שידעו את מה שאשתף עכשיו, וגם כן חוסר רצון שיפנו אליי במציאות לדבר איתי על זה כשזה לא מיוזמתי (הדיבור על זה). אני מדברת על זה עם אנשים מסויימים שאיתם עושה לי טוב בנקודת זמן הזו שהם אלו שיהיו שותפים, ומתייעצת איתם כי כך אני חושבת שנכון וטוב לי.
החלטתי לשתף כאן כרגע כי אני מרגישה שזו פלטפורמה שנוחה לי כעת.
לא מחפשת עצות חכמות, או רעיונות פרקטיים כי ב"ה יש לי בשפע. רק מחפשת 'עין' קשבת, ותגובת חיזוק במידה ותרצו לכתוב.
ולאחר ההקדמה הארוכה והמפרכת, לעניין-
יוצאת ללא מעט דייטים.
עוד דייט ראשון.
ועוד.
ועוד.
הבחורים לרב מאוד בעניין. אך לצערי זה לא הדדי בכלל.
משדכים לי בחורים שלא מתאימים לי.
וכל פעם הכאב בטן הקבוע והמאמלל מהאי נעימות של להיפרד מבחור שמאוד מעוניין להמשיך.
מרגישה נורא פעם אחר פעם. למרות שמצד האמת הגמורה, אין סיבה שאקח כ"כ ללב. הרי בסופו של דבר זה בירור משותף, ואם לא רואים טעם להמשיך, זה בוודאי טוב בסופו של דבר עבור הצד השני גם כן.
קשה לי נורא.
לצאת לעוד דייט.
ועוד דייט.
ולפעמים לשמוע על הבחור, להגיע עם ציפייה לפגוש את האישיות שסיפרו לך, ולהיפגש עם מישהו אחר.
אני יודעת שאני בחורה עם אישיות מאוד רחבה. ושקשה מאוד להצליח לפגוש אותי בכל הרבדים. ולכן גם יש לי קושי גדול יותר מאשר לצד השני. כי בד"כ אני מצליחה לפגוש את הצד השני ברבדים שלו, אך לא להיפך, כאמור.
הגעתי למצב שאני חוזרת מדייט, ופשוט בוכה, מרב קושי נפשי לשאת את תחושת הייאוש שצפה בכל פעם שאני מבינה שזה לא שייך, שוב.
מתפללת ומייחלת למצוא את בעלי בע"ה בקרוב.
ושיגיע סוף לתחושות התסכול, הייאוש, והתשישות הנפשית שנובעות מכל המצב.
בבקשה, לא לפנות אליי באישי לגבי ההודעה הזו.
אני לא מעוניינת לדבר על זה מעבר למה שכתבתי. אלא אם כן זו תגובת חיזוק מתוקה שלא מצפה לתגובה מפורטת מצידימעבר לתודה עניינית, ורק במסר אישי.
אודה לכם על ההבנה.
שלכם,
~יהל~
