כפי שאני זוכרת מילדות משמעת בשיעור הייתה לגמרי תלויה במורה. אצל מורה בטוח בעצמו וסמכותי - לא צועק - היה שקט ולא משנה מי התלמיד והאם הוא באמת מקשיב. אצל מורים חדשים או לא סמכותיים כולם חגגו. אני למדתי בחו''ל בבית ספר יהודי ושלחו לנו מורים מישראל ללמד עברית. ואם המורה הזה היה דובר רוסית במקור אז הייתה משמעת ואצל מורה צבר שיעור הפך לבלגן אחד גדול. ולא היו יוצאים מן הכלל בכלל.
ובבית ספר שלנו מורים לא צ'פרו אף אחד ולא השאירו ילדים בהפסקה. אבל היה יחס אחר. לא שרנו שירים על מנהל ומורים בפניהם. היה דיסטנס. ומסיפורים של הורים שלי אצלם דיסטנס היה הרבה יותר רחוק והיה יותר כבוד למורים ודור של הורים שלנו זכרו את כל מה שהם למדו בבית ספר עשרות שנים אחרי. והם למדו רק 10 שנים ולא 12 ובכיתות ענקיות ובלי כל האביזרים וחוברות צבעוניות שיש היום.
כך שנראה לי שבעיות משמעת קשורות איכשהו בהתנהגות של מורים ופחות בתלמידים