קודם כל צריך לחזור בתשובה בלי שום קשר לגבר שאת יוצאת איתו

אם תראי שהכל בך מוצא חן בעיניו ויש זרימה ...את לדעתי מהפן המוסרי , חייבת לא להסתיר ממנו מידע כזה

אני בכל אופן הייתי מאוד רוצה לדעת..

את רוצה תשובה אמיתית וטהורה? בלי נגיעות?..אוקי

לדעתי , אסור בשום אופן לפסול מישהי על סמך עברה ! כי אני יודע בוודאות (היום אני כבר פחות מפעם

בע"ה שואף לחזור לימים הטובים שלי ) אני יודע מזה להשתנות , מזה להיות אדם חדש ולהשאיר את כל העבר מאחוריך , לכן במקום שבו את נמצאת היום עם מחשבה של חרטה ונקיות אז זה שווה את הכל ואסור לפסול אותך מפני מה שקרה בעבר שלך .

לגבי , אני אישית הולך על ..בחורות שהן יותר חרדיות כי זה הסגנון שאליו אני מתחבר (אני עצמי חוזר בתשובה)

כן כמה מכם הרימו עכשיו גבה , אבל לא זה לא הזוי ..שמעתי על המון שידוכים כאלה .

אז דעתי בעניין של פוסל או לא לא תקפה ..כי אני לכתחילה הולך לכיוון כזה ..(אולי בגלל הרצון להתחבר למשהו אחר?..) אולי..

רק שאני לא מבין למה את משתמשת במילה לפסול כשזה ממש לא המצב .

אני אומר סה"כ שלי, יש העדפות מסויימות כמו שיש מישהו שמתחבר לזרם מסויים ככה גם אני בשידוכים מתחבר לדרך חיים מסויימת וזו הדרך הזו , נכון אז תבואי ותגידי שיש חוזרות בתשובה שהפכו לחרדיות לכל דבר זה נכון , וכבר דיברתי על זה פה פעם והגעתי למסקנה שאולי זה כמו רצון להחתבר למשהו אחר ושונה משהו שהתחיל ממקום אחר , משהו שלא דומה לתהליך שאני עברתי ..זה רצון של הנפש שלך וזה ממש לא נקרא לפסול ..לפסול זה שאתה פוסל בגלל משהו ספציפי , כאן זה המשיכה פשוט לסגנון מסויים ועובדה שגם דתיות לאומיות אני לא מכיר כי זה לא הסגנון שלי ..אז נגיע שוב לזה שחוזרת בתשובה יכולה להיות גם חרדית , ושוב אני אומר זה משהו שהוא רצון של הנפש להתחבר לעולם אחר ..לעולם שונה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

 לך משהיא...

תודה רבה.

הוא ירצה.

'כלה כנוצה' או 'איזמרגד'?

המשתמש היחיד שיש לי מלבד זה נפתח לצורך שאלה שהיתה לי פעם ומאז כתבתי בו בעיקר שאלות ומידי פעם אני עוד נכנס אליו שיש לי שאלות מסויימות

(ועוד אחד שפתחתי למשהו ספציפי ולא השתמשתי בו מאז)

במקרים שאני שמעתי עליהם, כשזה נוגע לגברים, רבנים באופן די גורף ממליצים לא לספר על העבר, במידה והיה תהליך של חרטה ותיקון. יש שיבואו ויאמרו שאין דין גברים כדין נשים, אך אני לא חושב שיש פה מקום לאיפה ואיפה. יש ספר בודהיסטי שנקרא 'מחצלת הבשרים'. מוסר בתלבושת, הספר מספר על העלילות של בחור חילוני ומשכיל שמתמכר לתאוות הבשרים ומה שעובר עליו עד שבסוף הוא הופך לנזיר. בסוף הספר כתוב, שרוב הנזירים, אפילו שניתקו קשרי משפחה והתרחקו מחיי החברה, הלכו בדרכים של סיפוק מיני כמו החילונים. או ששכבו בחשאי עם נשים, או שהיו שוכבים עם חניכים צעירים. זה לא באמת משנה, מה שיפה בספר הזה שהוא מציג את מה שרבי נחמן כתב בספר המידות, מי שמזנה – אשתו מזנה עליו. מי שמהרהר בזנות – גם אשתו באה לידי הרהורים.

מה הנקודה שלי? שאם גבר או אישה רוצים ומצפים מבן הזוג שלהם לשמור עיניים או מה שזה לא יהיה, הם קודם כל צריכים לעמוד בדרישות שלהם בעצמם\ן, אחרת זה נקרא סטייה מן ההגינות והמוסריות. תירוצים וקשקושים כמו 'כן אבל אצל גברים זה ככה וככה' אלה בלבולי מוח ילדותיים.

יש עניין של קודם כל קשט את עצמך, קודם כל התקן את עצמך וכו'. תסתכלי על עצמך ותשאלי את השאלה "בחור מקסים ומתוק שעשה את אותו הדבר כמוני, וקשה לו והוא מצטער ועשה תשובה וכו', האם הייתי רוצה שהוא יספר לי? " אם התשובה היא כן, תספרי לו, רק כדי להיות אמיתית והוגנת כלפיי עצמך. במידה ואת אומרת לעצמך 'אם זה בחור שהתחרט ועשה תשובה וכואב לו מאד והוא בחור טוב ונחמד, אז מה אכפת לי מה היה בעברו? העיקר שהוא מבין ומוכן'. אז אל תספרי כלום.

אין אדם יודע לב חברו, ואף אחד לא יודע מה ואיך עבר על בן הזוג שהם יוצאים איתו. מחילה ממעלת כולם, יש כאלה שהם חיצונית דוסים דוסים ובפנים לא עלינו. אין ערבויות, בגלל זה בודקים את האופי והאישיות ומקווים לטוב. אנחנו לא יודעים מה קרה לך ומתי, אך דעי לך שבגילאים הצעירים לא מעט עוברים משהו כזה או אחר בתחום הזה. בקיצור, תסתכלי על עצמך ותקחי את ההחלטה הנכונה.

תלוי אז באיזו נימה וסיטואציה.

בהצלחה לך. 'במקום שבעלי תשובה עומדים'..

אם אני לא טועה לפי דעת הרב פינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד', אין בעיה לכתוב כתובת בתולה ולא חייבים לומר שום דבר למסדר הקידושין ולאף אחד אחר, גם אם לא בתולה. כמובן שהחתן צריך לדעת וכו', אך לעניין כתובת בתולה אין שום מניעה ואת לא צריכה לספר זאת לאף אחד מלבד המיועד בע"ה.

בדיוק הלילה ד"ר אבולעפיה דיבר על העוררות לקשר, לקשר עצמו ולא לדברים החיצוניים. על להיות נשואים במהות ולא רק בתואר ובמעמד. וכן, אני רוצה שכבר לפני החתונה אשתי ואני נהיה נשואים במהות ושנתחתן מתוך החיבור הכל כך מהותי הזה. מתוך זה שאנחנו פשוט אחד,פשוט מחוברים.
ולכן אני רוצה שנוכל לשמוע ולספר ולהיות נקיים וכנים וישרים לגמרי בלי שום סוד ובלי ששום דבר-אפילו כזה, יגרום לנו לרצות משהו אחר ולא אחד את השניה.
הסיפור צריך להיות ממקום חברי ואכפתי שרוצה לשתף ולהיות ביחד גם בזה ולא להצטייר כטוב ממה שאני ומרצון לחיות ביחד לגמרי, בטח שבנבכי הנפש. במקומות החשוכים שעברנו בחיים וקל וחומר שמקומות האור,הבניה, השמחה והאור ההרמוניים ובהרמוניה מוחלטת ו'מושלמת' בנינו.
[אבא,בבקשה תעזור לנו בזה.]
--
גם מעבר לזה: אני לא מבין בנושא וזה בוודאי לא בפורום הזה אבל נראה לי יש פה עניין טכני של משהו שיתברר בליל החתונה, וזה עלול להיות מזעזע אם יראה שחוסר אמת.

אני לא הגעתי למקום שבו את נמצאת.

אבל מההיכרות שלי עם הנושא- זה משהו שאת חייבת לספר.

בלי פרטים נוספים. רק את הפרט הספציפי. זה לא משנה איך, ולמה,

הגעת למצב הזה. זה מצב נתון. זה משהו שאת חייבת לספר לבעלך

לפני החתונה אחרת כל החתונה תהיה פסולה. ההדרכת חתנים שלו

צריכה להיות מתאימה לזה, ובסופו של דבר הוא ידע.

נכון, אני מודה, גם לפני שחזרתי בתשובה, לגבר זה משנה, ויכול להיות

שיש בחורים שיפסלו על זה. אבל- יש גם כאלו שלא. ואת לא צריכה את

הבחורים שפוסלים על זה.

אני מניח שאת יכולה לספר על זה אחרי כמה פגישות. לא בשלב הבירורים,

אם את רוצה. אם את בעלת תשובה מהעולם החילוני זה יותר קל- את מספרת

שאת בעלת תשובה בלי לפרט. בפגישה יותר מתקדמת את אומרת שחלק

מהעבר שלך, שאת מתחרטת עליו זה גם שאת כבר לא.

מי שמוכן לצאת עם בעלת תשובה, מוכן לקחת את האפשרות הזו(מקסימום הוא

ישאל את מי שהציע אותך), הצעתי פעם לבחור מישהי בעלת תשובה והוא שאל

על זה. זה כן משהו שמשנה. אבל יש מספיק בחורים מקסימים שמוכנים לקבל

את זה, או שבעצמם נפלו ואז הם פחות נרתעים.

הרבה פעמים בעלי ובעלות תשובה מתחתנים בתוך עצמם, יש לזה יתרונות וחסרונות.

בעיני ההדרכה הנכונה היא לתת זמן להיפגש איתך, אבל לפני שדברים מתחילים

להיות רציניים להעלות את זה(הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה מגדיר את זה כפגישה שלישית)

והתעסקתי בזה קצת, לפני שהתחלתי לצאת.

זה נתון שחייב להיות חשוף, ובגלל היותו משמעותי,

מומלץ שיהיה בהתחלה, לפני שהדברים מתחילים להיות רציניים,

אחרת רק מהעובדה שהיא לא סיפרה לו עד אז הוא יחתוך, כי

זה יצור פגיעה באמון(אם היא לא סיפרה את זה מה עוד היא לא סיפרה?)

נכון, אם היא מגיעה מהעולם הדתי יותר קשה לסנן.

יש כאלו שבוחרות להודיע על זה כבר בבירורים, ואז לא צריכות לצאת

עם מישהו שלא יודע.

יש כאלו שיחכו עם זה.

לא מכיר את הפסיקה של הרבה שחברה שלך התייעצה איתו.

אבל אם הבחור חושב שהיא בתולה בשעת הקידושין והיא לא-

הקידושין לא חלים כלל, כי הוא מקדש קידושי טעות. ויש גם השלכות

להתחייבויות הממוניות שלו כלפיה.

בסופו של דבר, עד כמה שאני יודע, הפסיקה של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, זה פגישה שלישית.

מספיק בשביל לראות איפה האדם ומי הוא ומספיק מוקדם כדי שלא יכנסו למערבולת רגשית.

שהיה ידוע לו מראש והוא נמנע מלספר.

יש פה קידושין פסולים, שלא חלו כלל.

זה יכול להיות פגם גופני, מראה משונה, או פגם נפשי,

שהאדם יכול להגיד - אם הייתי יודע מראש לא הייתי מתחתן כלל,

ומעריכים שהגיוני שאדם יוותר על בן זוג בגלל הפגם הזה.

מה שאת מעלה נכנס לקטגוריה הזו.

את גם יכולה להגדיר את עצמך ולבקש שיגדירו אותך כבעלת תשובה,

ואם שואלים אותך להגיד שחיית בחברה לייטית שמאוד קרובה לחילוניות,

גם בתחום של בנים-בנות. ושהתחזקת מאז. אח"כ גם לספר על עצמך.

אבל אז זה פחות נשמע יותר כמו בעלת תשובה מעולם חילוני.

בגלל שזה לא "פגם" פיזי.

אני חושב שההוראה היא לספר. לא בדקתי לעומק כי לא הייתי צריך.

אני מניח שיותר קל להגיד שלא צריך אצל הבחור.

אבל אני זוכר שכששאלתי אמרו שצריך להגיד, עוד הפעם- באופן נקי,

עברתי\חוויתי.

באופן עקרוני, עברות נמחקות ע"י תשובה, וכל עבירה שאין לה השלכה

על הזוגיות, אין סיבה וטעם לספר לבן הזוג. זה ביני לבין בורא עולם.

לא בטוח שבן הזוג יכול לעמוד באותה מידה כמו סלחנותו של הקב"ה,

ואין טעם להעמיד אותו בניסיון.

אצלך יש השלכה משמעותית, לכן ההוראה שקיבלתי היא שצריך לספר.

הפגם המהותי הוא בינה לבין בוראה.
אם היא אכן עשתה תשובה, לא היה מקום להעלות אותו.

אבל בעניין הזה הוא לגמרי פיזי. זה שאין היום תמיד הבדל זה במציאות

שבה היא לא יודעת. כאן היא יודעת.

הכי נכון- שתשאל רב שהיא סומכת עליו, ותלך לפי הדרך שבה הוא יורה לה.

כל מה שאמרתי זה שכך נראה לי נכון לעשות מההיכרות שלי עם הנושא.

ומה שאני יודע זה מה שלמדתי.
 

אני לא מסכים איתך, נכון ש"פגם" היא מילה בעייתית לעניין הזה,

כי זה הפגם הוא בלפני הנישואים.

זו לא טעות ולא משטח שום דבר מהתורה.

החלק הרוחני של הפגם, לא רלוונטי ברגע שעשתה תשובה

מקור מהרב אבינר(כאן)

"אם עשית עברות חמורות וחזרת בתשובה, אל תספר בפגישת שידוכים, הרי זה נמחק ולא קיים. אם חזרת מאהבה, העוונות הפכו לזכויות, ואין להתגאות בזכויות. גם אחרי החתונה אל תספר לעולם לבן הזוג, אולי הוא אינו יודע שתשובה מוחקת עוון."

ולא נמשיך מכאן את הדיון.
 

אם את רוצה לדון בזה.

ביקשת שלא נדון שם.

אבל מקורות יש.

שמעתי סיפור אמיתי על בחורה שעברה אונס לצערה מספר פעמים. ולאחר שיקום והתחזקות היא התחילה לצאת לדייטים. בתחילה היא הייתה אומרת בפעם הראשונה שעברה אונס ואז כולם ישר היו חותכים אותה. 

לאחר מכן היא קיבלה הדרכה לא לספר בפגישה הראשונה אלה לחכות קצת ולספר לאחר כמה פגישות אך לפני שהקשר רציני ממש. זאת כדי שהבחורים יכירו אותה קצת לפני שהם שומעים על כך. 

אלא אם כן לפי ההלכה צריך לספר אז לספר ואז זו שאלה מתי כי אם תספרי קצת לפני האירוסין אז זה יהיה כאב גדול מאוד אם הוא יפרד ממך ואם תספרי בהתחלה אז הוא עלול לפסול אותך בקלות. 

אין לי בעיה עם אדם שנפשו לא נוחה בקבלת בעל תשובה,באמת שלא,זכות כל אדם לקבל את מה שנפשו חפצה.

- אבל - בואו לא נשכח דבר קטן,אנשים לא בוחרים היכן להיוולד ומתי.

ברמת העקרון,הנשמה אכן מסכימה לרדת למטה,לאותו הגוף והמקום.

אבל וודאי שאף אחד כאן לא מכיר את המציאות שלו בתור נשמה,לכן זה לא כ"כ רלוונטי בכל אופן.

לעניינינו,

מה אדם אשם,אם הוא גדל בבית כזה שלא הסבירו לו דברים בסיסיים,לא הסבירו לו למה שומרים נגיעה,

למה שומרים שבת,למה עושים א' ב' ג' ד'.

אני בטוח,שאדם שמסבירים לו לפחות בצורה מינימלית,מבין שזה לטובתו,גם אם הוא יבחר אחרת.

אבל אם אותו אחד לא לימדו אותו מעולם.ולא הסבירו לו מעולם,

האם הוא אשם בכך שעשה טעות?

האם הוא עשה את זה במזיד?

האם הוא ידע מה ההשלכות של הדבר?

בוודאי שלא.יכול להיות שאותו אחד הוא בפועל ילד טוב ירושלים שנפל בפח.

האם הוא דומה לאותו אחד שגדל בבית עם יסודות?וערכים?והנהגה ברורה?

אז זכות כל אחד לבחור מה שרוצה אבל תדעו,יש פה צד שני במשוואה,ואפילו ייתכן,שהוא יותר רוחני וזך.

נראה שחזרת בתשובה ואין צורך בכך- שלא כפי שנרשם כאן.

ב. נ"ל שצריך שבעלך ידע פרט טכני זה לפני החתונה.

מתי לספר?- כשנראה שהולכים "לקראת" באופן רציני.

בשלב שניתן עדיין "לחתוך" בנימוס.

ושאת יודעת שאם ייחתך- הוא לא יעשה "פרסומי ניסא", גם לא בפליטת פה.

ג. אם לא ברור לך הנ"ל , תשאלי מישהי קרובה קצת מבוגרת ממך.

ד. אין צורך שיידע מלבד הפרט הטכני, 

וזה נכון גם למקרה של משהו שעלול לקרות שלא ברצון.

באם ממש מעניין אותו, אפשר- ממש בשלב ה"סגרנו ועוד לא רשמי"

לתת פרטים יבשים ולא ספציפיים.

ה. באם ידוע שהיה חצי שנה רצופה, מעל גיל 15, שהלכת קבוע עם שרוול קצר מאד,

נ"ל שתוכלי לרמוז בעניין וזה מספיק.

אך יש צורך שיידע ממש.

(בייניש תמים?)

(נא לא לקפוץ עליי! איני מכליל ח"ו, זה תיאור למציאות הגיונית. ולא הכללה שכל X כנ"ל = Y!)

ו. אל תפחדי מ"פסילה"-

יש מספיק דברים שפוסלים עליהם מלבד זה..

ז. לפני החתונה בע"ה, צריך לשאול לגבי דין מסויים. (וכן לגבי נוסח בכתובה- שאולי אין צורך לשאול)

זה קצת לא נעים, ונ"ל שתוכלי לקבל תשובה מרבנים המשיבים באינטרנט.

חייבת לספר. אפשר לחכות שתי פגישות שקצת יכיר - אבל חייבת.

אכן, יש כאלה שלא ירצו. זו זכותם. אין מה ללחוץ,  בין ישיר בין "עקיף" - ולא סותר כלל את המעלה הגדולה של תשובה אמיתית, בהנחה שבאמת ממש חזרת בתשובה מזה.

יש כאלה, שאם יתרשמו שאכן יש חזרה בתשובה גמורה, אולי לא יפריע להם.

ועם זה - הרי יש "מקבילים" כאלה גם בין הבנים, לצערנו.  אם את רוצה שיקבלו אותך - קבלי גם אותם. ואז לכל היותר תמציא מישהו שחלילה גם כן לצערו היה לו בעברו משהו לא טוב - והוא חזר בתשובה (או מה שמכונה "בע"ת", שעבר חלילה משהו כזה) - ותבנו בית תורני מתוך תשובה שלמה.

אני מקווה בשבילך שבשלב כזה תהיי מסוגלת מבחינה נפשית לספר. אם עשית תשובה, יהיו גם בחורים תורניים שיקבלו אותך אז. שיהיה בעז"ה בהצלחה!

לגרום למישהו להיקשר מאד, ואם הוא אדם שאינו רוצה/יכול לקחת על עצמו דבר כזה - 

אז להעמיד אותו "לפני אירוסין" בקונפליקט כזה של רגשות?

גם בחורה היתה מוכנה שיסתירו מפניה משהו שמאד משמעותי לה עד זמן שהיא ממש נקשרת?

מה שאתה מעלה כעת זו גם בעיה.

כלומר, שידעו עליה פרט כזה - וח"ו "יעבירו". זו באמת בעיה.

אכן, צריך כנראה למצוא שלב שבו מצד אחד רואים שיש אופציה ממשית, וגם שזה בחור אמין - ומצד שני, עוד לא קשר שקשה מאד לנתק.

וגם אז, לבקש שמה שמספרת יישאר אצלו בלבד. 

לא לספר דבר כזה, ומספיק מוקדם כדי שיוכל להחליט עצמאית - 

זה מעשה נבלה.

[ואף רב לא יכול לדעת אם בחור "יכיל דבר כזה אחרי החתונה". זו יכולה להיות פגיעה אנושה לפחות בחלק מהאנשים. מי התיר על חשבונו? ואם הוא יצטרך להחליט אם להתגרש מיד אחרי שיתחתן, או להיאלץ "להכיל" דבר שאינו מסוגל ולהתענות כך שנים - זה בסדר?..]

שאלת אותו אח"כ מה דעתו? אם היה רוצה לשמוע בדיעבד?

טוב שסיפרת. וכי יותר טוב שהיית נקשרת ואז חוטפת "מכה"?..

וכי שייך להתחתן עם מי שדבר כזה אינו יכול להתקבל אצלו? ואם היה עושה "כאילו" - בסוף זה היה יכול להרוס.

לכן, טוב שאמרת ונגמר כך.

את תמצאי מי שמתאים לו לקבל אותך ואת תשובתך - ותבנו ביחד בשמחה.

בינתיים, תנצלי את הזמן להוסיף אור וטוב.

תראי איזה חסד זה מאיתו יתברך שחוסך מאיתנו התלבטויות. זה סינון פשוט בלי יותר מדי התבחבשויות.

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש