דפים ג-ד - כו-כז איירסיכום מהלך הדף:
תולדות האב "שן" הם כגון "נתחככה בכותל להנאתה, וטינפה פירות להנאתה וגם עליהם חייב כמו על האב שכן אין הבדל מהותי ביניהם - "'שן' יש הנאה להזיקו וממונך ושמירתו עליך, גם אלו יש הנאה להזיקן וממונך ושמירתן עליך". לכן לא לתולדות של "שן" התכוון רב פפא שאינם זהים בהלכותיהם לאבות.
תולדות "רגל" הם כגון "הזיקה בגופה דרך הילוכה, בשערה דרך הילוכה, בשליף שעליה, בפרומביא שבפיה, בזוג שבצוארה" וגם עליהם חייב כמו על האב שכן אין הבדל מהותי ביניהם - "'רגל' הזיקו מצוי וממונך ושמירתו עליך, גם אלו הזיקן מצוי וממונך ושמירתן עליך". לכן לא לתולדות של "רגל" התכוון רב פפא שאינם זהים בהלכותיהם לאבות.
תולדות "בור" הם כגון "אבנו סכינו ומשאו שהניחן ברשות הרבים והזיקו" [מקרה שהפקיר אותם גם לדעת רב, ואם לא הפקיר אז רק לדעת שמואל ולדעת רב הם תולדת "שור"] וגם עליהם חייב כמו על האב שכן אין הבדל מהותי ביניהם - "'בור' תחלת עשייתו (צפויה) לנזק וממונך ושמירתו עליך, גם אלו תחלת עשייתן (צפויה) לנזק וממונך ושמירתן עליך". לכן לא לתולדות "בור" התכוון רב פפא שאינם זהים בהלכותיהם לאבות.
לאב "מבעה" לדעת רב שאומר שהוא נזקי אדם - אין לו תולדות כי "אדם מועד לעולם" ודברים הבאים מכוחו (שהוא גורם) נחשבים גם כאב.
תולדות של "אש" הם כגון "אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו" וגם עליהם חייב כמו על האב שכן אין הבדל מהותי ביניהם - "'אש' כח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתו עליך, גם אלו כח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתן עליך". לכן לא לתולדות "אש התכוון רב פפא שאינם זהים בהלכותיהם לאב.
אלא רב פפא התכוון לדין "חצי נזק צרורות" (אבנים שעפות מרגלי הבהמה) שלמרות שמשלם חצי נזק ולא נזק שלם כשאר נזקי "רגל" נקרא תולדה של "רגל" כי משלם על הנזק מממונו ולא מגוף הבהמה כמו על נזקי "רגל" ולדעת רבא אומר שמשלם מגופה הדמיון הוא רק שפטורים על נזק "צרורות" ברשות הרבים.
סיכום הסוגיה (דפים ב-ג):
תולדות אבות הנזיקים שווים בתשלומיהם לאבות, למעט נזק צרורות שניתזות מרגלי הבהמה שנקראת תולדה של "רגל" אבל משלם עליה חצי נזק ולא נזק שלם.
