ויכול להיות שחלק מההתנהגויות יפריעו כבר מגיל אפס, ומחלק בכלל לא יהיה להורים אכפת, גם אם "לפי הספר" הן לא נימוסיות. אני בעד לזרום עם התחושות של ההורים.
אגב, לגבי שיעול - כדאי ללמד להשתעל אל המרפק, לא לכף היד.
חוץ משיעול, כי אין טעם לחנך תינוק בן חצי שנה שמשתעל לשים יד...בטח לא מרפק. כללת בנימוסים דברים שונים שהייתי מחלקת אותם לקטגוריות
ישנן תופעות "טבעיות" שאינן כל כך בשליטתנו (נזלת, שיעול...) - והתגובה להן נלמדת בדרך כלל בחיקוי. עיקר החינוך הוא כידוע דוגמא אישית ונוספות לו התזכורות המילוליות. עדיף חיובי, "תשתמש בבקשה בטישיו" במקום "אל תכניס אצבע לאף"
יש את ההתנהגויות האחרות כמו צעצועים בזמן האוכל שאותן באמת חכם לנתב מתחילתן. בתור אמא אני שואלת את עצמי כמה שאלות ולפי התשובות מחליטה: 1. האם ההתנהגות הזו מפריעה לי/לנו/לבעלי? (או אולי לחמותי ולא נעים לי ממנה) 2. אם התשובה לשאלה הראשונה היא כן, אני מתקדמת הלאה ושואלת את עצמי למה זה מפריע? ואם התשובה מספיק טובה בעיניי אני מתקדמת. אם התשובה לשאלה הראשונה היא לא... אפשר להניח לזה כי זה גם ככה לא ילך. רק אם משהו חשוב לי באמת אני אצליח להעביר הלאה. 3. ואחרי שהחלטתי שפני לשינוי...להחליט על שיטת פעולה. תלוי בגיל, באופי של הילד, מה הכי ישפיע עליו אכן להגיע לתוצאה המיוחלת, בקיצור, "על פי דרכו". לא לצעוק פתאום "יותר לא מביאים צעצועים לשולחן" מתוך רוגז
אגב, אף פעם לא מאוחר. אם יש התנהגות לא מתאימה אפשר לשנות גם בגיל יותר מבוגר. הגישה פשוט שונה, צריך "לעדכן" את הילד (ואם שייך לגיל ולאופי אפשר לנמק, אבל לא חייבים. לא כל הילדים "מעריכים" דמוקרטיה). לילד בן שבע, למשל, שמביא ספרים לשולחן האוכל, בהנחה שזה מפריע לי, הייתי אומרת: "אתה מביא ספרים לשולחן בזמן הארוחה. אנחנו רוצים שהספרים ישארו נקיים וקשה לשמור עליהם נקיים בזמן האוכל לכן ממחר בעזרת ה', נקרא בספרים לפני הארוחה ואחרי הארוחה, ובזמן הארוחה נאכל...
לדוגמה, יש משפחות שבהן נורא לא מנומס להשאיר אוכל בצלחת (מה, אתה מנסה לרמוז שלא היה לך טעים האוכל שהכנתי??), ויש משפחות שבהן נורא לא מנומס להשאיר צלחת ריקה (מה, אתה מנסה לרמוז שלא הכנתי לך מספיק אוכל??)
אני למשל, בכלל לא הייתי שמה לב אם היו שמים גומייה על השולחן. לא שהייתי מתאמצת להתעלם - פשוט בכלל לא היה עולה בדעתי לראות בזה בעיה. לא הייתי חושבת על השערות... אבל מאידך אולי כן היו מפריעים לי דברים שנראים לך בסדר גמור. ככה זה, כל אחד וההרגלים שבא איתם מהבית. ויש המון סוגי הרגלים אפשריים.
אז לבקש התחשבות בהעדפותיך אפשר ואפשר, אבל צא מנקודת הנחה שהם אכפתיים ומתחשבים בדיוק כמוך, פשוט מערכת הנימוסים שהורגלו בה שונה משלך.
ואם הורים דורשים מהילד כללי נימוס שהם עצמם לא מקפידים עליהם אני מסכימה איתך שזה בעייתי (ועדיין כדאי לנסות לדון לכף זכות).
.עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
🌸 מאמא דיל – דילים שאמא באמת צריכה! 🌸
כאמא ל5 ילדים בגילאים מגוונים, אני יודעת כמה אנחנו מחפשות לחסוך – בלי להתפשר על מה שחשוב באמת לילדים ולבית.
בדיוק בשביל זה פתחתי את מועדון מאמא דיל 💕
ערוץ שבו אני משתפת כל יום דילים שווים – כאלה שאני גם קונה בעצמי 👶🛍️
✔️ מוצרים שימושיים לבית ולילדים
✔️ מחירים משתלמים באמת
✔️ חוסך זמן וכאב ראש
✔️ רק דברים שעושים חיים קלים יותר
📩 לא בטלגרם? אין בעיה!
אפשר להירשם ולקבל סיכום דילים מרוכז למייל (כפעם בשבוע):
מאמא אחת לשנייה – בואי לחסוך חכם 💕
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
