ויכול להיות שחלק מההתנהגויות יפריעו כבר מגיל אפס, ומחלק בכלל לא יהיה להורים אכפת, גם אם "לפי הספר" הן לא נימוסיות. אני בעד לזרום עם התחושות של ההורים.
אגב, לגבי שיעול - כדאי ללמד להשתעל אל המרפק, לא לכף היד.
חוץ משיעול, כי אין טעם לחנך תינוק בן חצי שנה שמשתעל לשים יד...בטח לא מרפק. כללת בנימוסים דברים שונים שהייתי מחלקת אותם לקטגוריות
ישנן תופעות "טבעיות" שאינן כל כך בשליטתנו (נזלת, שיעול...) - והתגובה להן נלמדת בדרך כלל בחיקוי. עיקר החינוך הוא כידוע דוגמא אישית ונוספות לו התזכורות המילוליות. עדיף חיובי, "תשתמש בבקשה בטישיו" במקום "אל תכניס אצבע לאף"
יש את ההתנהגויות האחרות כמו צעצועים בזמן האוכל שאותן באמת חכם לנתב מתחילתן. בתור אמא אני שואלת את עצמי כמה שאלות ולפי התשובות מחליטה: 1. האם ההתנהגות הזו מפריעה לי/לנו/לבעלי? (או אולי לחמותי ולא נעים לי ממנה) 2. אם התשובה לשאלה הראשונה היא כן, אני מתקדמת הלאה ושואלת את עצמי למה זה מפריע? ואם התשובה מספיק טובה בעיניי אני מתקדמת. אם התשובה לשאלה הראשונה היא לא... אפשר להניח לזה כי זה גם ככה לא ילך. רק אם משהו חשוב לי באמת אני אצליח להעביר הלאה. 3. ואחרי שהחלטתי שפני לשינוי...להחליט על שיטת פעולה. תלוי בגיל, באופי של הילד, מה הכי ישפיע עליו אכן להגיע לתוצאה המיוחלת, בקיצור, "על פי דרכו". לא לצעוק פתאום "יותר לא מביאים צעצועים לשולחן" מתוך רוגז
אגב, אף פעם לא מאוחר. אם יש התנהגות לא מתאימה אפשר לשנות גם בגיל יותר מבוגר. הגישה פשוט שונה, צריך "לעדכן" את הילד (ואם שייך לגיל ולאופי אפשר לנמק, אבל לא חייבים. לא כל הילדים "מעריכים" דמוקרטיה). לילד בן שבע, למשל, שמביא ספרים לשולחן האוכל, בהנחה שזה מפריע לי, הייתי אומרת: "אתה מביא ספרים לשולחן בזמן הארוחה. אנחנו רוצים שהספרים ישארו נקיים וקשה לשמור עליהם נקיים בזמן האוכל לכן ממחר בעזרת ה', נקרא בספרים לפני הארוחה ואחרי הארוחה, ובזמן הארוחה נאכל...
לדוגמה, יש משפחות שבהן נורא לא מנומס להשאיר אוכל בצלחת (מה, אתה מנסה לרמוז שלא היה לך טעים האוכל שהכנתי??), ויש משפחות שבהן נורא לא מנומס להשאיר צלחת ריקה (מה, אתה מנסה לרמוז שלא הכנתי לך מספיק אוכל??)
אני למשל, בכלל לא הייתי שמה לב אם היו שמים גומייה על השולחן. לא שהייתי מתאמצת להתעלם - פשוט בכלל לא היה עולה בדעתי לראות בזה בעיה. לא הייתי חושבת על השערות... אבל מאידך אולי כן היו מפריעים לי דברים שנראים לך בסדר גמור. ככה זה, כל אחד וההרגלים שבא איתם מהבית. ויש המון סוגי הרגלים אפשריים.
אז לבקש התחשבות בהעדפותיך אפשר ואפשר, אבל צא מנקודת הנחה שהם אכפתיים ומתחשבים בדיוק כמוך, פשוט מערכת הנימוסים שהורגלו בה שונה משלך.
ואם הורים דורשים מהילד כללי נימוס שהם עצמם לא מקפידים עליהם אני מסכימה איתך שזה בעייתי (ועדיין כדאי לנסות לדון לכף זכות).
.אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
