אמנם אני לא הרבה זמן בתוך עניין השידוכין וכו' אבל יש לי איזו מועקה קטנה בלב, אני אשמח לשמוע את חוות הקהל...
בעיקרון- אני רוצה.
אני בשלה, אני יודעת מה הכיוון והשקפת העולם שלי, מה המטרות שלי, איזה בית אני רוצה... וברור לי גם שיש חלק שייבנה ביחד, ואני ממש שלמה עם כל העסק הזה.
אבל.
יש לי ממש בעיה במקום הרגשי.
אני לא מרגישה שום דבר. אין בי שום רצון מטורף להיות איתו. הוא חמוד, ואני באמת נהנית לדבר איתו והוא מכיל אותי בצורה יוצאת דופן...
אבל אני מפחדת שהוא כבר קשור רגשית, שהוא מפתח ציפיות, שמעכשיו אני קצת יותר חייבת....
ואני לא שם.
אם אני לא שם, אני צריכה לחתוך?
מתי אני צריכה להפסיק לשחק בדוקים?
משהו בי יודע שברגע שהוא יגיד לי שהוא עוזב אני ארגיש שהיה משהו חזק.
אבל לפחות כרגע...אין בי שום רצון גדול להתחתן איתו. הוא יהיה בעל מדהים ואבא טוב, ואני אשמח שיהיה להם אבא כזה...אבל אני לא מרגישה כלום. שום כמיהה...
זה רע? :/

