ואני אכתוב את זה למרות שזה קשה לי.
אני צריכה לאכול את הדייסה שבישלתי, לא?
אז-
אתמול פתחתי שרשור וכתבתי שעבדו עלי, שאמרו לי על ילדה שמתה כשזה לא היה נכון.
אז אני אספר הכל מהתחלה, כולל מה שהתברר לי ממש עכשיו.
*כל השמות בדויים*
עד לפני חודש הייתי רשומה באתר של סיפורים. זה אתר שאפשר להעלות בו סיפורים ולקרוא סיפורים של אנשים אחרים, גם סיפורים בהמשכים. יום אחד ראיתי הודעה שת מישהי, היא כתבה שהיא חולה בסרטן ועומדת למות והיא רוצה שמישהו ימשיך את הסיפור בהמשכים שלה. נניח שקראו לה אנה. ואני התנדבתי להמשיך לכתוב את הסיפור שלה, סתם כי אהבתי את הרעיון וכי היא עוררה בי חמלה. באותו אתר היתה עוד ילדה, שילת, שהיתה חברה של אנה במציאות וגם התכתבה איתי במייל. לא ידעתי מה רמת הקשר שלהן וזה לא כל כך עניין אותי עד עכשיו. בערך חודש אחרי שאנה העבירה אלי את הסיפור (שאחר כך התברר ששילת והיא כתבו אותו בהתחלה יחד) אח שלה שלח לי מייל שהיא נפטרה. זה כמובן העציב אותי. אתם אולי לא יכולים להבין כמה, כי היא בסך הכל היתה חברה וירטואלית ואפילו לא התכתבתי איתה הרבה, רק דברים טכניים לגבי הסיפור. אבל זאת היתה מכה חזקה בשבילי, והתאבלתי עליה ממש. עצם העובדה שהיה מישהו והוא כבר לא קיים, זה מפתח בי חרדה. וכשהאדם הזה היה בקשר איתי החרדה מתעצמת. אני המשכתי לכתוב את הסיפור שלה ואחיה עקב אחרי הפרקים שהעליתי. כמה זמן אחר כך שילת ניתקה איתי קשר. זה היה לי מוזר ממש אבל ניסיתי לדון אותה לכף זכות. כשהחלטתי לעזוב את האתר ביקשתי ממישהי שם שאני אשלח לה פרקים במייל והיא תעלה אותם בשמי לאתר. ועכשיו, כבר תקופה ארוכה אני לא מצליחה לכתוב, ובטח לא את הסיפור ההוא שגם גורם לי בכל פעם שאני חושבת עליו להיזכר באנה ובזה שהיא מתה. אתמול אחיה שלח לי מייל. הוא כתב רק "שלום". אז חשבתי שהוא רוצה לשאול מה עם הסיפור, וכתבתי לו שאני מקפיאה אותו עד שאצליח לכתוב שוב, או שאפשר לבקש משילת להמשיך אותו כי היא היתה חברה של אנה. מה שהוא כתב לי אחר כך בילבל אותי ממש. העתקתי את זה:
"זה אח של אנה
אני מעריך את זה שהמשכת במקומה את הסיפור. היא מאוד אהבה לכתוב והיא הייתה מאוד כשרונית .
הייתי גאה בה מאוד.
אני מקווה שהתקופה הזו תעבור לך ותמשיכי אותו.
שילת כותבת יפה מאוד והם כתבו אותו יחד אבל הסיבה שאנה לא ציינה את זה שלשילת היה חלק
בכתיבת הסיפור ולא נתנה לה להמשיך היא ששילת מאוד עסוקה ואין לה זמן להמשיך. היא בקושי מצליחה להמשיך את הסיפורים שלה.
אני לא יודע אם את יודעת אבל שילת ואנה הם אותה אחת. אנה היא פיצול אישיות של שילת ושילת היא פיצול אישיות של אנה.
או בכל אופן ככה הם ראו את עצמן.
אז אם לא אכפת לך- אל תדברי עם שילת על אנה. אנה הייתה חלק ממנה וכשאנה מתה חלק משילת מת.
בכל אופן אני חושב שכדאי שתנסי להמשיך את הסיפור ואם לא תצליחי אני אמשיך בעצמי.
אל תבקשי משילת. זה רק גורם לה להרגיש לא בנוח כי מבחינתה אנה הייתה סתם המצאה ולא בן אדם אמיתי.
והיא די צודקת."
אוקיי. מה אתם הייתם חושבים אחרי זה? מה זאת אומרת שאנה היתה סתם המצאה, והיא די צודקת?
ניסיתי להבין, חשבתי על זה המון והמסקנה שלי הייתה שעבדו עלי. לא הייתה אנה. היא הייתה ילדה פרי דימיונה המפותח של שילת. שמתי לב פתאום שבמיילים שמות המשפחה של שתיהן, כולל אחיה של אנה, היו זהים. מה כבר יכולתי לחשוב? למה אח של אנה כתב ששילת ואלי היו אותה אחת?
אבל כנראה שהמסקנה שלי הייתה מוטעית.
היום החלטתי להשיג את המספר של שילת, להתקשר אליה ולברר בדיוק מה קרה שם, כי אח של אנה לא הגיב לי. למזלי ידעתי איפה שילת לומדת ויכולתי איכשהו לברר את מספר הפלאפון שלה (וכאן אני צריכה להודות לשלולית שאני לא מצליחה לתייג משום מה, ולבת דודה החתיכית שלה).
מקודם התקשרתי אליה. בהתחלה היא גימגמה לי. הקראתי לה את המייל שקיבלתי ופשוט דרשתי הסבר. אני יכולה לומר לכם שבדרך כלל אני בן אדם לא קשוח בכלל, והיה קשה לי מאוד להקשיח את הקול שלי אבל אם לא הייתי עושה את זה לא הייתי מקבלת תשובה. אחרי כמה דקות של גימגומים וכמעט התנצלויות מצדי שהתאפקתי לא לומר אותן, היא הצליחה איכשהו להסביר לי, או לפחות נראה לי שהיא הצליחה.
מתברר ששילת ואנה היו חברות טובות מאוד. ממש. ודרך ההתמודדות של שילת עם המוות של אנה הייתה פשוט להחליט שאנה לא הייתה קיימת מעולם, היא הייתה רק המצאה. לשכוח את קיומה של הילדה הזו.
למה לא חשבתי על זה? למה מיהרתי להסיק מסקנות לפני שדיברתי איתה?
בינתיים נשארו שני דברים לא פתורים. דבר ראשון, שמות המשפחה הזהים. שאלתי את שילת והיא גימגמה משהו על זה שזה לא שם המשפחה האמיתי שהיה לה תמיד, רק עכשיו או משהו כזה. לא הבנתי. הדבר השני הוא איך אח של אנה יודע על דרך ההתמודדות של שילת אם שילת אמרה לי שהיא לא דיברה איתו מאז שאנה נפטרה?
אבל אני משערת שגם לשאלות האלה יש תשובות.
ומה שאני רוצה לומר זה שני דברים. דבר ראשון סליחה על זה שגרמתי לכם לקרוא לשון הרע, שבכלל היה שקר.
דבר זו בקשה מכם, שתשתדלו ללמוד מהסיפור הזה, ובטח מעוד המון אחרים שדומים לו, שאי אפשר לשפוט אנשים אם לא מכירים את התמונה השלמה. לפעמים יש חלקי פאזל שלא ראינו עדיין ואולי אף פעם לא נראה.
סליחה משילת כבר ביקשתי. אני מקווה שאנה גם סולחת לי על שגרמתי לחברה הכי טובה שלה לבכות ולזכור משהו שהיא רצתה לשכוח. וסליחה על זה שהסיפור שלה מוקפא.
אני צריכה לאכול את הדייסה שבישלתי, לא?
אז-
אתמול פתחתי שרשור וכתבתי שעבדו עלי, שאמרו לי על ילדה שמתה כשזה לא היה נכון.
אז אני אספר הכל מהתחלה, כולל מה שהתברר לי ממש עכשיו.
*כל השמות בדויים*
עד לפני חודש הייתי רשומה באתר של סיפורים. זה אתר שאפשר להעלות בו סיפורים ולקרוא סיפורים של אנשים אחרים, גם סיפורים בהמשכים. יום אחד ראיתי הודעה שת מישהי, היא כתבה שהיא חולה בסרטן ועומדת למות והיא רוצה שמישהו ימשיך את הסיפור בהמשכים שלה. נניח שקראו לה אנה. ואני התנדבתי להמשיך לכתוב את הסיפור שלה, סתם כי אהבתי את הרעיון וכי היא עוררה בי חמלה. באותו אתר היתה עוד ילדה, שילת, שהיתה חברה של אנה במציאות וגם התכתבה איתי במייל. לא ידעתי מה רמת הקשר שלהן וזה לא כל כך עניין אותי עד עכשיו. בערך חודש אחרי שאנה העבירה אלי את הסיפור (שאחר כך התברר ששילת והיא כתבו אותו בהתחלה יחד) אח שלה שלח לי מייל שהיא נפטרה. זה כמובן העציב אותי. אתם אולי לא יכולים להבין כמה, כי היא בסך הכל היתה חברה וירטואלית ואפילו לא התכתבתי איתה הרבה, רק דברים טכניים לגבי הסיפור. אבל זאת היתה מכה חזקה בשבילי, והתאבלתי עליה ממש. עצם העובדה שהיה מישהו והוא כבר לא קיים, זה מפתח בי חרדה. וכשהאדם הזה היה בקשר איתי החרדה מתעצמת. אני המשכתי לכתוב את הסיפור שלה ואחיה עקב אחרי הפרקים שהעליתי. כמה זמן אחר כך שילת ניתקה איתי קשר. זה היה לי מוזר ממש אבל ניסיתי לדון אותה לכף זכות. כשהחלטתי לעזוב את האתר ביקשתי ממישהי שם שאני אשלח לה פרקים במייל והיא תעלה אותם בשמי לאתר. ועכשיו, כבר תקופה ארוכה אני לא מצליחה לכתוב, ובטח לא את הסיפור ההוא שגם גורם לי בכל פעם שאני חושבת עליו להיזכר באנה ובזה שהיא מתה. אתמול אחיה שלח לי מייל. הוא כתב רק "שלום". אז חשבתי שהוא רוצה לשאול מה עם הסיפור, וכתבתי לו שאני מקפיאה אותו עד שאצליח לכתוב שוב, או שאפשר לבקש משילת להמשיך אותו כי היא היתה חברה של אנה. מה שהוא כתב לי אחר כך בילבל אותי ממש. העתקתי את זה:
"זה אח של אנה
אני מעריך את זה שהמשכת במקומה את הסיפור. היא מאוד אהבה לכתוב והיא הייתה מאוד כשרונית .
הייתי גאה בה מאוד.
אני מקווה שהתקופה הזו תעבור לך ותמשיכי אותו.
שילת כותבת יפה מאוד והם כתבו אותו יחד אבל הסיבה שאנה לא ציינה את זה שלשילת היה חלק
בכתיבת הסיפור ולא נתנה לה להמשיך היא ששילת מאוד עסוקה ואין לה זמן להמשיך. היא בקושי מצליחה להמשיך את הסיפורים שלה.
אני לא יודע אם את יודעת אבל שילת ואנה הם אותה אחת. אנה היא פיצול אישיות של שילת ושילת היא פיצול אישיות של אנה.
או בכל אופן ככה הם ראו את עצמן.
אז אם לא אכפת לך- אל תדברי עם שילת על אנה. אנה הייתה חלק ממנה וכשאנה מתה חלק משילת מת.
בכל אופן אני חושב שכדאי שתנסי להמשיך את הסיפור ואם לא תצליחי אני אמשיך בעצמי.
אל תבקשי משילת. זה רק גורם לה להרגיש לא בנוח כי מבחינתה אנה הייתה סתם המצאה ולא בן אדם אמיתי.
והיא די צודקת."
אוקיי. מה אתם הייתם חושבים אחרי זה? מה זאת אומרת שאנה היתה סתם המצאה, והיא די צודקת?
ניסיתי להבין, חשבתי על זה המון והמסקנה שלי הייתה שעבדו עלי. לא הייתה אנה. היא הייתה ילדה פרי דימיונה המפותח של שילת. שמתי לב פתאום שבמיילים שמות המשפחה של שתיהן, כולל אחיה של אנה, היו זהים. מה כבר יכולתי לחשוב? למה אח של אנה כתב ששילת ואלי היו אותה אחת?
אבל כנראה שהמסקנה שלי הייתה מוטעית.
היום החלטתי להשיג את המספר של שילת, להתקשר אליה ולברר בדיוק מה קרה שם, כי אח של אנה לא הגיב לי. למזלי ידעתי איפה שילת לומדת ויכולתי איכשהו לברר את מספר הפלאפון שלה (וכאן אני צריכה להודות לשלולית שאני לא מצליחה לתייג משום מה, ולבת דודה החתיכית שלה).
מקודם התקשרתי אליה. בהתחלה היא גימגמה לי. הקראתי לה את המייל שקיבלתי ופשוט דרשתי הסבר. אני יכולה לומר לכם שבדרך כלל אני בן אדם לא קשוח בכלל, והיה קשה לי מאוד להקשיח את הקול שלי אבל אם לא הייתי עושה את זה לא הייתי מקבלת תשובה. אחרי כמה דקות של גימגומים וכמעט התנצלויות מצדי שהתאפקתי לא לומר אותן, היא הצליחה איכשהו להסביר לי, או לפחות נראה לי שהיא הצליחה.
מתברר ששילת ואנה היו חברות טובות מאוד. ממש. ודרך ההתמודדות של שילת עם המוות של אנה הייתה פשוט להחליט שאנה לא הייתה קיימת מעולם, היא הייתה רק המצאה. לשכוח את קיומה של הילדה הזו.
למה לא חשבתי על זה? למה מיהרתי להסיק מסקנות לפני שדיברתי איתה?
בינתיים נשארו שני דברים לא פתורים. דבר ראשון, שמות המשפחה הזהים. שאלתי את שילת והיא גימגמה משהו על זה שזה לא שם המשפחה האמיתי שהיה לה תמיד, רק עכשיו או משהו כזה. לא הבנתי. הדבר השני הוא איך אח של אנה יודע על דרך ההתמודדות של שילת אם שילת אמרה לי שהיא לא דיברה איתו מאז שאנה נפטרה?
אבל אני משערת שגם לשאלות האלה יש תשובות.
ומה שאני רוצה לומר זה שני דברים. דבר ראשון סליחה על זה שגרמתי לכם לקרוא לשון הרע, שבכלל היה שקר.
דבר זו בקשה מכם, שתשתדלו ללמוד מהסיפור הזה, ובטח מעוד המון אחרים שדומים לו, שאי אפשר לשפוט אנשים אם לא מכירים את התמונה השלמה. לפעמים יש חלקי פאזל שלא ראינו עדיין ואולי אף פעם לא נראה.
סליחה משילת כבר ביקשתי. אני מקווה שאנה גם סולחת לי על שגרמתי לחברה הכי טובה שלה לבכות ולזכור משהו שהיא רצתה לשכוח. וסליחה על זה שהסיפור שלה מוקפא.
.
- לקראת נישואין וזוגיות