בינישיות בהתגלמותה

חתיכים? אולי אחרי ניתוח לייזר, הורדת הזקן, ובילוי השנים הקרובות בחד"כ כל יום למשך כמה שעות....

אז אולי....

אבל כל אחת וטעמה,

אין בושה להודות שהטעם שלך זה בחורי ישיבות ודוסים תורניים שקצת צריכים הרבה מייקאובר...

ה1% שנראים סביר לומדים בישיבות קלילות יותר...

אמרתי בושה? אמרתי שלא חתיכים בעליל, את זאת שמתגוננת וממך זה נשמע בושה...

תוסיפי חוסר כושר, וחוסר מנוי לחד"כ[משקולות, לא מספיק לרוץ/ ללכת], וקיבלת משהו לא חתיכי בעליל, + זה שלרובם כן יש משקפיים.... ולא משקפיים מהסוג החתיכי.... 

להיראות כמו בן אדם זה לא להיות חתיך...

שוב, אם הטעם שלך זה דוסים תורניים וחננים, אכן, לכי לקנות בדברי שיר[אבל הם לא יתחילו איתך, הם דוסים תורניים, שכחת? זה לא הכי הולך ביחד...]

אבל נראה שהמשמעות של 'להיות בן אדם' בלקסיקון שלך שונה במקצת מזו שיש לרוב האנשים.

להבהיר.

שהרי מי אני שאסתור את מה שאת חושבת שהמוח שלי רוצה לומר.

ההבהרה הזאת הייתה פשוט עקיצה.... [באמת שאין לי דרך אחרת לקרוא לזה... נו, באמת... איך אפשר לקרוא לזה אחרת?]

זה ניסיון עקיצה מפורש לכתוב שאצלי להיות בן אדם שונה משאר העולם, אלא אם כן יש לך דרך להסביר את זה טוב, ואין לך....

מילא לנסות בדרך לא מוצלחת, אבל אז לשחק שלא התכוונת....

אז לידיעתך כאחת שלא מכירה אותי, אין לך זכות ואין לך מושג בכלל מה ההגדרות שלי לבן אדם...

גם לכתוב משהו רע על מישהו זה עקיצה.

אבל יכלת לחשוב על משהו יותר חזק לכתוב.... אם כבר לכתוב משהו רע...

ובטח שלא חזקים.

המון פעמים אני מצנזרת תגובות מחשש שזה יפגע בזה שאני מגיבה לו. כולל תיקון טעויות איות.

שוב, יכול להיות שיצאתי צינית ואני מתנצלת. לא התכוונתי לפגוע.

זה נכון שאצלך הסטנדרטים ליופי גבוהים מהרבה מרוב האנשים. את לא מסכימה?

ובטח לא כתבתי בשום מקום שיופי מגדיר אדם....

שימי לב שאת המושג בן אדם על מראה טבעה עדן. בשרשור, ואני המשכתי להשתמש בהגדרות שלה...

בלי לבדוק מי טבע אותן.

נראה לי מיצינו.

מתנצלת שוב.

[אם כבר לעקוץ, אז לעשות את זה טוב ולא חלש...]

וכמו שראית היא אפילו טעתה בה, ולא קלטה שהגיבה לא נכון ולמשהו שאפילו לא התחלתי איתו...

[כאמור מעולם לא טענתי שמי שנראה רע אינו בן אדם, ולא קישרתי בין המושגים, אלא המשכתי עם הפותחת..]

אין סתירה, פשוט עובדה שזאת הייתה עקיצה חלשה כי היא אפילו לא הבינה מה קורה לפני שהגיבה...

[ויצא לה חלש, אפילו אין לי סטנדרטים גבוהים כמו שהיא חשבה... ]

וכמו שאמרתי 1% נראים בסדר.... בכללם חלק מאלו שבלי פיאות וזקן...

[וזה בסדר, יש בנות שאוהבות בנים לא חתיכים, עובדה שלבנים מכוערים/ לא חתיכים יותר קל מבנות לא יפות..]

גם אלו שללא זקן ופיאות עדיין רחוקים שנות אור מהמילה חתיך..

מקסימום יעירו לך שאתה מסתכל על בנות, וזה לא צנוע כ"כ...

אגב, יש חד"כ נפרדים, ואם זה עדיין חורה לך אפשר לקחת מאמן אישי[מומלץ גם אם אתה בחד"כ בלי קשר..]

כי אני כבר מתפכח מהאשליה שאני אכיר את אשתי בינות למדפי הספרים או כל מקום קסום וקלישאתי אחר

נשאל פה פעם האם בנות תזרומנה אם יתחילו איתן

והדוסיות והתורניות אמרו ברובן הגדול שלא

נשאל האם הן תתחילנה עם בנים

והדוסיות והתורניות אמרו שאין סיכוי בעולם כלל

וגם ככה אף פעם לא הייתי דון קיחוטה בקטעים האלו.

*אין לנו על מי להשען אלא על יענטל השדכנית*

אבל נראה שמצא את מקומו..

|יענטל קוראת את התגובה וחוככת ידיים בשטניות|

השאלה כיצד לפרש את דבריך

(או שאת במדור ספרי עיון על הש''ס (ירושלמי) או... או... או משהו מפחיד אחר)

'עושה הנפלאות מלובלין'. מזכיר מאד את הספר 'מחצלת הבשרים' של לי יו. שניהם מאד לא נקיים אגב, לא מתאים למרבית הדוסים. אבל מה, מעניינים מאד.

יש בהם כמה דפים נחמדים, הם לא שווים את שאר העמודים. לי באופן אישי הייתה תחושה מאד לא טובה אחרי שקראתי את הספר של זינגר. יש בו משהו מרושע ואפל. לא נעים בכלל.


אני ממליץ על ספרים אחרים, אני לא יודע אם הם נמצאים בחנויות, הם קצת ישנים:

אביגדור דגן - בינת השכוי, ליצני החצר
לואיס ספולוודה - הזקן שקרא סיפורי אהבה, מעשה בבת שחף ובחתול שלימד אותה לעוף

סטיפן קינג - עיני הדרקון

שמואל לרמן - כף הקלע [מי שמתעניין בהנדסת בניין. ]

דוד אסף -הציץ ונפגע. למי שמתעניין במחלוקת חסידית נשכחת בין צאנז לסדיגורה. מלא לכלוך וכיף. מחלוקת שהתחילה בעקבות הבן של הצדיק ר' ישראל מרוז'ין שהבן שלו התרועע עם פרוצות וכל מיני משכילים משכו אותו לכתוב מכתב כפירה בחסידות וכאלה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.