לעניות דעתי, הכי טוב לדבר איתה ולהסביר על מה היא צריכה לשמור ואיך לשים קווים אדומים.

אולי יש מישהי שתוכל לדבר איתה? לא דווקא מהמשפחה? (מורה, חברה גדולה, שכנה, גיסה)

חשוב לא לתת לה את התחושה שמנסים לשלוט לה בחיים!

זה יגרום לאנטי הכי גדול בד"כ...

הרבה הצלחה!

דבר איתה. שיחה פתוחה ומכבדת. שמסבירה לה את המורכבות שביצירת קשר  בגיל מוקדם. לפי דעתי, כך תשיג את הדרך לפתור את הבעיה. 

נורופן - לתת להם ליפול לא צריך לעשות כלום. רק לעזוב אותם (או לפתח בהם אנטי ע"י הטפות וכו'), והטיפש עשרה יעשה את שלו.

לא מסכים עם דבריך כלל, כיוון שהמציאות המסובכת ידועה והשאלה כאן היא מה כן אפשר לעשות.

למצפה לטוב - 

הכי טוב ללכת לתותח NLP שייתן לך כלים להשפעה על אחותך.

אם אין כסף לזה (או שאתה לא מבין על מה אני מדבר...) הרעיון המרכזי הוא ליצור לאחותך תחושה ברורה שאתה אחד שאפשר לסמוך עליו, מקשיב לה, משתתף איתה, אוהב אותה (על אמת) ונמצא איתה - בעולמה שלה (!!).

רק יצירת תקשורת חיובית עם אחותך תעזור.

1. רק כך אפשר להשפיע עליה:  לא ע"י שאתה תסביר לה ממה להיזהר וכו', אלא ע"י שאלות מנחות שיעזרו לה לחשוב קדימה - בלי להתנגד אליך כאילו  אתה  מביא לה מסר כפוי. לדוגמא, אחרי יצירת תקשורת זורמת, תוכל לדבר איתה על חבר שלה ולשאול אותה: אז מה אתם מתכננים הלאה? כמה זה רציני?  הוא באמת אוהב אותך ומחוייב כלפייך? וכד', דברים שייגרמו לה להתחיל לחשוב לאן ואיך זה יכול להתקדם.. כמה זמן כזה דבר מחזיק..  

תותח NLP יוכל לעזור לך לעצב את השאלות הנכונות והstste of mind הנכון כדי להשפיע.

2. במידה והיא תלך באיזו דרך שתבחר (אין לך שום שליטה על הבחירה שלה בסופו של דבר...), תקשורת חמה איתה תתן לה רשת ביטחון - איתך. זו הדרך הנכונה להשאיר לה דלת פתוחה וידיעה ברורה היכן היא אהובה ומקובלת כפי שהיא.

לא על הכל יש לך שליטה. רק על עצמך ועל היכולת שלך להיות קרש הצלה - במידה והיא תחפש אחד.

מה נסגר איתך?

מרפים? היא מתחננת שיחזיקו אותה. החבר זה דגל שחור. זה לא בחירה.

אל תעיר לה. זה ישמוט את הקשר ביניכם.

וממילא לא תשמע לך.

מה תעשה אם בגיל 25 היא גם תעשה כך?

אתה לא אפוטרופוס שלה.

(כיום, גיל ההתבגרות היא מ8 עד 40. ולא ברור שיש עם מי לדבר..)

כן- אתה יכול להתפלל עליה בתוך שאר אחב"י.

ולהוות דוג' לאורח חיים נכון וחיובי.

בהצלחה!

אלא שזה כל מה שיעיל כלפיה

יש לי שישיסטית בבית.

(ב. מדוע אנונימי?)

תדברו איתה, תאהבו אותה.. תדברו איתה על גבולות אבל אל תראו שזה יותר מדי מפריע לכם, אל תבואו בגישה מתנשאת.. אולי זה יגרום לה להסתיר ממכם.. תאהבו, תאהבו ותאהבו....

א. היא מחפשת דמות אבא. אהבה.

ב. מי מהאחים הוא הקרוב אליה? הוא צריך להיות זה ששיוביל את המהלך

    הוא צריך לקבל הדרכה איך הוא מתחיל לתפקד בתור אבא רך חנון ורחום

    לא בחינוך לא בפקודות. באהבה בהרבה מגע בהרבה חום. לא משנה דתי חילוני.

    מתנות, אלבומים עם תמונות מחוויות משותפות , לשבת איתה כמה שיותר.

ג. כל עוד לא יתמלא הצורך באבא זה יהיה למלא דלי עם חור.

ד. לנסות לעשות פעיליות משותפות להגביר את הגיבוש המשפחתי

   שתרגיש שיש לה נמל בית חזק ומחבק. לווצפ ביניכם הרבה. ליצור הווי משפחתי

     להתעניין מה קורה בכל היבט של חייה. לא לחטט. באהבה. להיות הורה שלה.

שלא תרגיש משפחה מפורקת אכלתי אותה הישרדות ולכן אברח לחבר.

ד' יעזור. וכי ימוך אחיך. אשריך

מי שיש לה חבר בגיל צעיר זה בגלל חסך. לא כי היא בחרה.

היא חושבת שהיא בחרה. אבל בעצם זה החסך שלה בחר.

אנחנו אומרים כמוך א"א לנצח. רק באהבה.

נסה למצוא 2-3 חברות שיצמדו אליה.

וגם יש סרט "למה לא סיפרתם לי" נראה לי של צופית גרנט

על קיום יחסים בגיל צעיר. זה גם יכול לגרום לה להמנע.

תעביר את זה בדרך עקיפה דרך חברה או סתם תניח דיסק או קישור איכשהו.

כל עוד לא יסופק הצורך באהבה (לא בהרצאות) לא יעזור כלום.

היא רעבה. כמו למזון. אותו דבר.

פחות לדבר איתה "על" . להיות איתה. יש אנונימי מתחחתיי תקרא אותו

ב. הילדה כנראה חסרה חום, והיא משלה את עצמה שתמצא את זה בכך.

ג. דבר איתה. תגיד לה שאתה מבין שאולי בגלל שאבא לא כ"כ ברקע, אז היא מחפשת איזה "דמות". אבל.. ותסביר לה לטווח ארוך. תשאל אותה קודם כל אם היא בטוחה שהיא תתחתן איתו....  כמובן, היא תגיד שלא. ואז תדבר איתה בעדינות כמה זה יהרוס לה כשהיא תרצה להתחתן עם מישהו ושהכל יהיה חדש.

תסביר לה גם, שכעת זו "הרגשה" בגלל החידוש. לא מכירים באמת. תוך כמה זמן רואים שהאופי של בן ובת זה שונה מאד, אבל כבר "הסתבכת".

תסביר לה שהדרך הישרה היא, שקודם תבנה את עצמה, תתבגר, ואז היא תדע יותר מה היא רוצה מעצמה ומי מתאים לה - ולא תצטער על שטויות מקודם שיפריעו לבנות עם מי שצריך.

תסביר לה גם, שגם לטווח ארוך - יש הבדל גדול אם קודם מתחתנים, משפחה, מחוייבות אמיתית, לא סתם "בן ובת", ומתוך זה כל הקשר; לבין מציאות כזו שזה באמת "מישהו אחר".

ד. תשתדל להיות לה תחליף הגון. מקשיב, תומך.

כמובן בטוב, בכיף.

רק שיברון לב וחוסר אמון במי שעדיין נחשבים בעיניה מבוגרים שאפשר לסמוך עליהם.

ותספר שהיא הולכת לחברה וכד' - מה אז?

אנשים פה נותנים עצות איך ללכת איתה וממילא לעזור לה להתרומם, לא ללכת בעקיפין ולפתור בעיות באופן זמני, אחרת - זה יצוץ במקום אחר.

נורופן צודקת בזה שאנשים לא מסתכלים מהמקום של הילדה אלא ממקום של מבוגרים.

חייבים להיות בגובה העיניים שלה, השאיפות, הרצונות והחלומות שלה על מנת לעזור לה לבנות משהוא טוב ורציני. רק תקשורת מלב ללב יכולה להטמיע בה מסרים חיוביים.

ברוב ככל המקרים האלה היום - לא יעזור כוח.

שתראה שאכפת לך. שאתה חושב עליה. שיש לה מישהו שדואג לה

המון המון יחס בעדינות ושתראה שאתה באמת כואב את העניין

13 זה קטן מאוד. הגזימו פה חלק מהאנשים.. מה, אסור לשמור על תמימות בגיל הזה?

(לא קשורה לפורום, נכנסתי בגלל הכותרת)

גם לי אין קשר כל כך טוב עם ההורים שלי.. אבל עם אחים שלי הקשר מעולה.

למה? כי אח שלי תמיד התעניין בי, גם דיבר איתי פתוח על החיים שלו התייעץ איתי (אפילו שאני הרבה יותר קטנה ממנו) ונתן לי תחושה שאיתו אפשר לדבר על הכול.. הוא גם לא דיבר על זה עם מישהו אחר ולא התעצבן על מה שאני עושה..

אבל בגלל שהיה את האמון הזה בנינו יכולתי לספר לו הכול.. אז נכון לא נפרדתי מחבר אפילו שאחרי כמה זמן אני מבינה שזאת הייתה המטרה. אבל הוא כן ידע תמיד מה קורה איתי, שלא נפגעתי, שאני בסדר..

אני חושבת שקודם כל תתן לאחותך את התחושה הזאת.. גם אם זה אומר סתם להציע לה שתיסעו לטייל ביחד.. ככה תוכל לפחות לדעת שהכול בסדר איתה ושהיא מסתדרת.. ואם היא תרצה התיעצות היא תפנה אלייך.

בהצלחה!!!

א.תיצור איתה קשר חזק אישי ופתוח.

כדי שיהיה לה קשר עם אישיות בוגרת וחיובית.

ב. אחרי שיהיה לכם קשר טוב אתה יכול ליזום שיחה בנושא,

לספר לה את דעתך, והחששות שלך עליה.

לשמוע את דעתה, ולעזור לה - אם היא תרצה- להמעיט את הקשר, או לשמור נגיעה תוך כדי.

בשום אופן לא להפריד בכח!!!

זה רק יגרום לה להאיץ את הקצב,

להסתיר את הקשר ממכם,

ולהתרחק ממכם.

אבל היא צריכה ללמוד לשמור על עצמה.!

וזו חובתך ! ללמד אותה את הסכנות שבדבר..

לא בטוח שתצליח להפריד וכו'.. גם אם תהיה איתה ממש בקשר טוב.

אבל לפחות ככה היא תלמד לבדוק ולהזהר . ולא להיפגע חלילה..

הדור שלנו קשה

כל הכבוד על הדאגה .. בהצלחה.

דיברת איתה שיחקת איתה אם באמת יש לך ולה יחסים היה לך יותר קל לדבר איתה

לתת לאחד מהאחים הלא דתיים לדבר איתה.  רצוי אח שחי בזוגיות יציבה / נישואין, מאשר אח רווק. 

שהיא קודם תקבל את התשתית האנושית של הדרך הנכונה ליחסים בין מגדריים וקשר זוגי- לפני שהיא מקבלת ממך או מגורם אחר את השלב הבא של התשתית התורנית לכל הנ"ל. 

לזכור שהיא רק בת 13. זה ממש ההתחלה של בגרות מינית, זה שיא הבלגאן ההורמונאלי של ההתבגרות. 

העולם שלה עוד מתמיין, היא עדיין לומדת איך להתנהל נכון עם מה שנחת עליה.

היא צריכה מאוד הנחיה והדרכה. 

תאמרו לה שגם אם אמא נותנת לה את כל המרחב בחירה- היא צריכה לדעת לעשות מה שיהיה לה טוב באמת. לא לחיות "מהיד לפה". 

ואני מצטרפת להמלצה הלא נעימה אך הכרחית ללמד אותה מה זה אמצעי מניעה, ולדאוג שיהיו בהישג יד שלה, אם היא צריכה. 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....