לא שולטת בידיים..מ.מ.

הילדים שלי (במיוחד הבנים) פשוט מוציאים ממני כעס לא נשלט!

 

אני לא יודעת מה לעשות. הבנים שלי עושים דברים שפשוט מוציאים אותי מדעתי וברגעי כעס כאלה אני פשוט לא מצליחה לשלוט על הידיים.

לדוגמא הבן שלי בן 4 חזר לפני 25 דקות מהגן. הוא הספיק לנשוך את אחותו התינוקת, לשפוך את המלח על כל הרצפה שכבר ניקיתי לשבת ולדרוך על האוכל שהכנתי לשבת והיה מונח על הרצפה (אני מניחה אותם על הרצפה בפינה כי יש לי שיש פיצפון).

 

על הנשיכה דיברתי איתו. כשהוא פיזר מלח אמרתי לו לסדר וכשהוא דרך על האוכל פשוט החטפתי לו סטירה. אני לא מצליחה להשתלט על הכעס איתו..

 

מה עושים?

היית סה"כ בסדר אנונימי (2)

זה באמת מוציא מהדעת...התגברת יפה על רוב התקריות. האוכל היה הקש ששבר את גב הגמל.

וזה באמת מעשה חמור אם הוא נעשה בכוונה.

אפשר בפעם הבאה להחזיק בו חזק ולצעוק "לא! זה לא בסדר מה שעשית ואני כועסת" וכו'. ומיד אחר כך לחזור על ההסבר בשקט ועדיין לבטא את עוגמת הנפש שלך.

 

ובאופן כללי להשתדל להרעיף חום ואהבה, לנוח מספיק ולא להעמיס על עצמך כדי שלא תגיעי לקצה גבול היכולת שלך, וגם לראות אם אפשר להניח דברים חשובים במקום שהוא לא יוכל להגיע, להזיק או להיפגע - נגיד אוכל חם להניח על תחתיות מתאימות, על השולחן.

 

חזקי ואמצי. את אמא טובה פרח.

הנשיכה.המלח.האוכל = כולם מעשה טבעי של ילד בן 4 שצריך הכוונה.דכ

בפעם השלישית התפוצצת. תדמייני לעצמך איך פעם הבאה תשמרי על הסבלנות גם בפעם השלישית. גם אנחנו גודלות עם הניסיון.עצבניכך למדתי מנסיון אחרי 7 ילדים ו23 שנות הורות.ועדיין לומדת ועדיין גודלת עד 120 בעזרת ה'.

לא שאני לא מתפוצצת..אמא_מאושרת
אבל כשאני מצליחה ותופסת את זה בזמן- אני עוצרת הכל וקוראת לאט שיר למעלות
זה פשוט מרגיע אותי ומחזיר אותי לשליטה
אני לא תמיד תופסת את זה בזמן, אבל משתדלת.. שווה לנסות.
ואני חושבת שחלק מהענין זה להבין שאנחנו בני אדם, ולפעמים באמת מגיעים לקצה. וזה אחלה שאת מודעת לזה וזה מפריע לך!
שבת שלום
מחילה.. אבל הילד צריך לדעת שלא מתהגים כך.אנונימי (3)
השיטה? להגיד לו שוב ושוב.
לכעוס עליו כשהוא עושה דברים כאלה.
זה ילד קטן, צריך לתווך לו את העולם.

מה הקודים של ההתנהגות וכו
בתור אישה שחוותה ילדות לא פשוטהמריאן
הי בתור אחת שחוותה ילדות באמת לא פשוטה ולצערי היתה בה אלימות פיזית ...אני לא חושבת שזה נכון להחטיף סתירה לילד ולא משנה המעשה שביצע.אני מצטערת אני חס וחלילה לא מתכוונת לפגוע בך אך לומר את האמת אני חייבת.סתירה יש בה השפלה גדולה מאוד כלפי הילד זה לא פותר את הבעיה אלה אף מעצים אותה.וזוהי אלימות לכל דבר
אני ממש מבינה את הקושימריאן
כולנו נמצאות באותה סירה בניסיון היום יומי לגדל את ילדינו.וזה באמת לא פשוט ...אני מבינה אותך...זכרי יש לך בידיים יהלומים....הם לא מתכוונים להרגיז אותך הם פשוט מלאי רגשות והם לא יודעים איך להוציא אולומר אותם.יפה מאוד שאת מסבירה לילד בן ה4שאת כועסת כי אז הוא לומד מה מותר ומה אסור.אני מאמינה בך ואני יודעת שאת אימא טובה ואת כן מסוגלת לשלוט בידיים שלך.אני יתן לך טיפ קטן דלי אישית עוזר...כשאני מרגישה שאני רותחת מזעם ושזה עומד להשתלט עליי אני הולכת לחדר לכמה שניות נושמת נשימות עמוקות ואז אני חוזרת רגועה לגמרי.אם תעשי ככה אני מבטיחה לך שאת תצליחי להתגבר על הכעס שאת חווה.בתור ילדה שגדלה להורים כועסים ההפסד גדול על הרווח
אכתובאנונימי (4)

דברים שאת מבינה לבד:

וסליחה על ההטפה..

למנוע מצבים להבא:

להרחיק מלחיה. לשים כיסא ועליו את האוכל. לפני ילד לא תשים מכשול.

אין דבר כזה כעס לא נשלט. אנחנו לא מצליחים לסגור את דלת השליטה בזמן ואז כבר מאוחר מדי

הרוח הרעה נכנסת ושוטפת אותנו. מסקנה: ללמוד לסגור את הדלת בזמן. לפתח שליטה על הרגש.

מה עושים?

מנסים להתחיל לשים לב לנקודה בנפשנו שאנחנו עושים דברים בלי מחשבה ושליטה ומנסים להתחיל לרסן

את האימפולסיביות. (לי זה עדיין לא מצליח) ז"א לא מגיבים מיד. שפך מלח. סבבה. סופרים עד 20 בקול פנימי שקט. מנסים להזכר  בטעם המר של הכשלון אחרי שצעקנו פעם קודמת ושום דבר לא יצא מזה ורק הרגשנו רע עם עצמנו. ומנסים להגיב אחרת ולדבר גם לעצמך עם הומור וזה מוציא את הניצרה מהרימון "אמא מאד מאד כועסת , זה הורס לה את כל העבודה ולא אמור לרדת שלג אז למה אתה שם מלח על הרצפה?" 

מנסים לקחת בקלות. לא לתת לזה להשתלט עלינו.

תדברי עם בעלך מה הוא עושה במצבים שבא לו להתפרץ ואיך הוא לא מגיע לזה.

כעזרה ראשונה: אם הרמת יד תסיימי את התנועה אצלך בירך.

כמובן שזה קשה מאד ולא פשוט בכלל וזה קורה לכולם.

לנסות ליצור שקט ורוגע פנימי. הומור.

 

אני גם רוצה להמליץ לך על משהו שלי עוזר מאודמריאן
זה טיפול שאני עוברת בעוצמת הרכות.ממליצה בחום אלו הן הפעמות מרגיעות שמרגיעים מאוד את הנפש.לי זה שינה את החיים ממש .ממליצה בחום
רעיון טוב מאד. גם בעלה יכול לעשות לה. יש ספר.אנונימי (4)

ויש סרטונים. כמובן שמקצועי בטח עדיף אבל בתור סיפתח זה לא יזיק.

 

הילד חושב שכל העולם שלו...מביט קדימה
צריך להוריד את הילד לקרקע.
איך עושים את זה?
הילד מגיע לבית מהגן, מתעניינים לשלומו, עם חיבוק ונשיקה, ושואלים אותו איך היה בגן?מה למד? עם מי שיחק ? מה אכל? נותנים לו תשומת לב...
אומרים לו בטון סמכותי, להשים את התיק בחדר, ולבוא לאכול... ליטול ידיים, לשבת ליד השולחן, לברך ולאכול...
בדרך כלל שמציבים לילדים גבולות באוכל, איך לאכול, והיכן לאכול, מתי לשחק, ומתי לא, שבירת המוסכמות של הילד נהיית על העיניינים שמציבים לו גבולות, ואז הוא לא מגיע למחוזות של לנשוך את האחות ולדרוך על האוכל, שבמעשים אלו הוא חיפש תשומת לב...
התעניינות בשלומו, והצבת גבולות בעינייני אוכל ומשחק, ימזערו את הרצון לזכות מתשומת לב אחרי מעשים שליליים.
ילדים שעושים בבית ככל העולה על רוחם, מגיעים למעשים שליליים, הצבת גבולות ומשמעת, תול כדי התעניינות בילד, מביאה לתוצאות טובות , של ילדים יותר מנומסים וטובים.
חולק עליך. זה לא היה מחוסר גבולות.אנונימי (4)

התנהגות נורמלית של ילד.

סליחה?? התנהגות נורמאלית של ילד?אני123
ממש לא!

ילד דורך על אוכל ונושך את אחותו זה לא התנהגות רגילה של ילד! זה ילד שבודק גבולות.

והילדים שלי עושים את כל הדברים שהיא ציינה. אני לא אומרת שהחינוך שלי מושלם אבל ילד לא אמור להתנהג ככה
לזה התכוונתי התנהגות שקורה לפעמים אצל כולםאנונימי (4)

טייק איט איזי

התנהגות נורמלית של ילד זה לבדוק גבולות כל הזמןאישה ואמא

ילד רוצה להיות בטוח במקום שלו ובאהבת ההורים.

הוא רוצה להרגיש שמישהו שולט עליו ומגונן עליו. שיש לו מישהו חזק.

יש ספר שנקרא אל תחטאו בילד של הרב יעקובסון ושם הוא מסביר מאד יפה את הצורך של הילד בגבולות, במסגרת ובחוזק שלהם והוא מסביר איך לתת לו את זה בצורה הנכונה.

בכל מקרה, אני לא בעד להכות, למרות שגם אצלי לפעמים הבן שלי מוציא אותי מדעתי ואז הוא מקבל פליק קטן באוזן (אוזן שלא יודעת לשמוע את אמא צריכה ללמוד... אבל שוב, פליק קטן ולא באמת כואב)

אסור בתכלית האיסור לתת סטירה בלחי כי זה משפיל.

אבל צריך לדעת להיות מאד חזקים מול הילד. להעמיד לו גבולות ברורים.

לכל מעשה אמורה להיות תוצאה.

והיה- אם עשית משהו שאסור, עליך לשאת בתוצאה.

התוצאה צריכה להיות די קבועה.

אצלינו בבית זה כסא בחדר שצריך לשבת שם, לחשוב על מה שעשינו ולא לקום עד שיודעים איך להתנהג ובמקרה הצורך להתנצל.

קחי בחשבון- ילדים בודקים גבולות דוקא בזמנים הכי קשים- הריון, לידה או כל יציאה משגרה.

הם רוצים לדעת שלמרות הכל יש להם גב חזק.

אבל באמת, תרגישי בנוח. את אמא טובה. הילד שלך רק רוצה לדעת שאת יותר חזקה ממנו.

ומה שהוא עשה- זה הכי טבעי בעולם.

רוב הילדים נושכים. ראיתי הרבה ששפכו מלחיות רק כדי לראות איך זה נראה מלח שנשפך ובינינו- זה מעניין.

וכן, גם הילד שלי דרך לי על העוגה ששמתי על הרצפה כדי שתתקרר.

טבעי. טבעי. טבעי. בטח לילד בן 4.

את כבר בשליטהאנונימי (4)

אז למה צריך את הפליק באוזן?

את כבר יודעת ולומדת. אז למה לא לוותר על ענישה גופנית?

עדיף עונש של מניעת טוב ואם לא אז שלילת חופש המתנה בחדר ל5 דקות

לא?

מילא זה משתחרר. קורה לכולם. אבל לא לכתחילה.

סליחה.

אגבאנונימי (4)

רוח הדברים "להיות חזקה ממנו"

נראה לי שעדיף "בטוחה בעצמי ובדרכי ברוגע ושקט פנימי" וממילא יש לו על מי להשען

ולא אתה קטן אני גדולה וחזקה ואני לא מפחדת ממך.

שוב סליחה.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4034&cat_id=4034

זו לא התנהגות נורמלית של ילד...מביט קדימה
ילד שנושך את אחותו, יודע שהיא לוקחת לו את תשומת הלב...כי העולם המצומצם קרי הבית שייך רק לו.
ילד שדורך על אוכל, מחפש תשומת לב, כי הוא יודע שזה יכעיס את אמא.
ילד שההורים מציבים לו גבולות בעינייני אוכל, ומשחקים, כדי לקבל תשומת לב, ינסה לשבור את הכללים שקבעו לו ההורים, ולא יגיע כלל למחוזות של נשיכות ודריכה על אוכל, כי הוא יכול לעצבן את אמא בזה שהוא אוכל מול הטלויזיה או המחשב, ולשם הוא קודם יגיע...
סבבהאנונימי (4)


ראשית,ד.

כדאי לתרגל מראש. כך שבשעת מעשה לא תהיי נתונה רק להרגשת-הרגע.

 

וגם לחשוב מראש: הרי ברור שהילד בן ה4 אינו מודע כלל לכך ש"כבר ניקית לשבת" - זה לא אומר לו כלום - ואם הוא נשך את אחותו, אולי הוא מקנא, אולי היה משהו לא טוב בגן, הרי זה לא סתם "תחביב", ואם דורך על האוכל - באמת מאד לא נעים, אבל גם למשמעות של זה לא בדיוק מודע.

 

יש להניח שאם תחשבי מראש, וגם "תתרגלי" מראש - הטעות הזו לא תחזור כ"כ בקלות.

 

סה"כ, לא קרה אסון - תשתדלי להבא.

 

וכדאי גם להקדיש לו זמן בפני עצמו.

איך בדיוק לתרגל מראש?kit
מה שקוראים "סימולציה"..ד.

לדמיין את המציאות הצפויה ודומותיה, ואת ההתנהלות.

 

זה כמובן, לא ביטוח.. אמא ש"משתגעת" לרגע, זה לא דבר שהתחדש בזמננו... אבל זה יכול לעזור.

תודהkit
לתרגל בראש תגובה אחרת כשהכעס עולה.אנונימי (4)אחרונה

כמו חייל. חינוך האינסטינקט.

וכשזה מגיע לדבר לעצמך

"אוקיי גיתית זה מגיע. עכשיו תתחילי לזמזם "וזכנו לקבל שבתות" (נרגעת)

כנראה למצוא לו תעסוקה ולהאכיל כשהוא חוזר מהגןl666

ולעצור אותו מההתחלה. לפני שהוא מוציא אותך מדעתך. לנסות למצוא תגובה מרתיעה אחרת. למרות שאני חושבת שקודם כל צריך להגן פה על תינוקת ורק אחר כך על בן ארבע. היא לא אמורה לסבול אלימות גם אם זה בא מילד קטן. ואם הוא מקנא אז זאת בעיה שלו.

תודה. התחלתי לצפות בסרטונים של עוצמת הרכותמ.מ.


מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית

אולי יעניין אותך