יש לי שאלה מהותית וחשובה.יעל

למה אנשים ששואבים את ההנאות בחיים מדברים 'נשגבים' כמו מוזיקה, שירה ואומנות נחשבים יותר מאנשים ששואבים אותה מיופי ואלכוהול?

אני באמת צריכה תשובות.

אַת @שורדתתת

ואַת @פינג.

את פשוט בת אדם לטעמי ממש לחלוטין.שורדתתת

את יודעת אז שכולם ידעו גם.

ו, ישלי המון מה לומר עלזה, אבל, הי,

נוהגים ש'תלמיד לא מורה הלכה בפני רבו' וכו וכו

סתם, לא רבי ולא רבתי, אבל חכמה ממני ולכן

קודם שפינג תגיד.

אני גם צריכה לנסח את החומר שיש לי במילים נורמטיביות

 

 

 

 

(בכל זאת, לא לבייש את עצמי)

 

לאלא, אני מרשה גם לך קודם.יעל


מותר גם להגיב?ריעות.
מכירה את המושג הגזע שידע את יוסף? או במילים אחרות, נפשות תאומות.
האנשים האלו מעריכים יותר אחד את השני כי קללהם להתחבר אחד אל השני, בדיוק כמו שאנשים שנהנים מיופי ואלכוהול מעריכים יותר את עצמם.
לדעתי.
בטח שאני מכירה, וזו בדיוק השאלהיעל

יש בעולם תפיסה שאנשים 'רוחניים' שווים יותר.

וזה מוזר כי גם אלכוהול וגם מוזיקה מזינים את הנפש הבהמית שלנו.

כנראה שכולם יודעים שברוחניות יש משהו גבוה יותרריעות.
אבל מה?יעל


מה אבל מה?ריעות.
יש משהו גבוה יותר, ככה אמרת. איזה משהו? יעל


קרבה לאלהים אוליריעות.
מה בשירה ואומנות קרוב לאלוקים? יעל


המחשבהריעות.
* נסיון אחרון, הנפש..גלידת לימון


אם כך, אולי לא הבנתי נכוןקול דממה
אחשוב
(נמכישוף כושל

בס"ד

 

אלכוהול לא רק מזין את הנפש הבהמית הוא גם מוציא אותה החוצה מוזיקה לעומת זאת מזינה את הנפש הבהמית שצורה שמעדנת אותה

ככה נדמה לי)

אני לא מכיר. אפשר הסבר? |מבקש מאוד יפה|קמנו ונתעודד


תתייג אותה אחרת היא לא תענהיעל


צודקתקמנו ונתעודד

בס"ד

 

@ריעות.

 

ותודה מראש

זה מושג מסדרת ספרי האסופיתריעות.אחרונה
הגזע שידע את יוסף אלה גזע האנשים שמבינים עניין. הם יכולים להיות בעלי אופי שונה, אבל בסופו של דבר הם מהתחומים שלך ומהדעות, בכלליות, שלך.
אלו אנשים שהנפש שלך תזהה.
אפשר לקרוא את אן שירלי הנערה מן האי.פסידונית

ואם אין לך כוח אז בתימצות - מי שנמנה על הגזע שידע את יוסף זה מי ש'יש לו את זה'. 

שיש ביניכם מן כימיה בסיסית כזאת של להחליף מבטים בסיטואציות שחוץ ממכם אף אחד לא מבין מה מצחיק בהן, של להבין מה אתם מנסים לומר ברמה עמוקה יותר, של לקלוט אנשים אחרים באופן דומה.

אבל בעיקרון אני חושבת שהבנת המושג הזה יותר אינדיוודואלית. את יכולה להסתפק במשפט הראשון ולפרש אותו כרצוך.

שמחתי לעזור  

 

סורי שחטפתי לריעות את הבמה פסידונית


אנסה לענות.קול דממה
לגבי אלו שואבים הנאה מאלכוהול וכד'-
א. הם לא באמת מפיקים מזה שמחה, אלא רק הנאה בתווך הקצר, כי בעצם ע"י שתיית אלכוהול הם מבריחים את הכל, את הדאגות, האחראיות והכאב (כי הם כבר לא זוכרים ולא שמים לב). אז זה בעצם לא שמחה, אלא הנאה זמנית נקודתית ונובעת מתוך רצון לבריחה.
ב. זה מזיק לאדם (במצטבר) וזה יכול לצאת משליטה ולהפוך להתמכרות.

יופי- מי אמר שמי שמפיק הנאה מיופי פחות נחשבים? הסבירי.

לגבי אמנים- מסתכלים עליהם כך כי הם אמנים, יוצרים, אז הם עושים לעצמם הנאה ללא שום דבר חיצוני. לא שזה מסביר למה זה יותר נחשב..
אולי כי החברה מסתכלת על יצירה בתור דבר נעלה ונשגב באיזשהו מקום..?
לא דווקא אלכוהול... דברים חומריים בכללי.יעל

נתתי את האלכוהול והיופי כדוגמאות.

אם יהיו שני אנשים: אחד מטפח את עצמו בלי סוף (לא בשביל אחרים, בשביל עצמו) ואחד שמתמכר למוזיקה ומצייר תמיד. ברור שאת השני יעריכו יותר.

הבנתי. אסדר רגע את מחשבותיי:קול דממה
לדעתי, הנפש שלנו מחפשת דברים שיזינו אותה וימלאו אותה. וכל אדם עובר את החיפוש הזה. חלק מהאנשים מתגלגלים לדברים חומריים יותר, וחלק לרוחניים.
א. אני חושבת שזה באיזשהו מקום כן משתנה מאדם לאדם ל-מה הוא מתגלגל ולמה דווקא לדבר הזה, אבל זה גם באיזשהו מקום לא תלוי באדם עצמו.
ב. כמו כן, לדעתי כל אדם חווה (בזמן הווה) במהלך חייו את שני הגוונים; כל אדם מגיע באיזשהו שלב לחומר ובאיזשהו שלב לרוח. ובעמקי הנפש, בלא-מודע, האדם מרגיש שהרוח הוא זה שיותר מספק (ע"ע ההודעה הקודמת שלי, סעיף א') ונשאר אצלו לאורך זמן.
וכך כשהם מסתכלים סביב ורואים אנשים ניזונים מכל אחד מהדברים, הם מתרשמים מההרשמה הראשונית שאדם שניזון מדבר רוחני יותר הוא עמוק יותר ו'גבוה' יותר מאשר אנשים הניזונים מדברים חומריים, (מתוך חוויתו האישית של האדם עם חומר ורוח בלא-מודע).
כל המהלך הזה מתקיים בלא-מודע של האדם.

לא שזה בהכרח נכון, זה בעצם -סוג של- סטיגמה אבל לא באמת סטיגמה. אנשים שניזונים מדברים יותר חומריים בהחלט הם גם אנשים עמוקים וכו', בכל אדם יש עומק, רק שיש כאלו שזה יותר נראה כלפי חוץ.

אבל מי קבע מה רוחני ומה לא?!יעל

אדם שומע מוזיקה כדי להירגע או כדי ליהנות. אם את שומעת מסיבה אחרת תגידי, אני אשמח.

אדם קורא שירה כדי ליהנות ולהחכים. גם חכמה זה דבר ארצי. (לא חכמת חיים או תבונה, חכמה של ידע וכלים)

אדם מצייר כדי לפרוק עצבים או כי הוא צריך או פשוט כי הוא מוכשר ורוצה לבטא את זה, וגם זה כדי להשביע את הנפש שלו.

אז מה?

זה יצירה, ויצירה אמיתית באה מתוך הרוח.קול דממה
לגבי חכמה של לימודים, זה כבר עניין אחר. שאם תרצי שאסביר לפי דעתי תגידי
זה עדיין לא מתיישב לי.יעל

אוף, העולם מסובך לי מדי

אזהרה: ארוך כמו הגלותשורדתתת

האמת, שזה קשור למהות של הדברים -

כמו כל דבר, שרואים את טיבו לפי התוך שלו.

 

מה המהות של אלכוהול ויופי?

אולי יהיו אנשים שיחשבו אחרת, אבל - אני סוברת שכל תכליתם ומטרתם של הללו, היא סיפוק יצרים ותאוות נמוכות. 

כן, עם כל זה שאלוקים ברא אותנו ואנחנו כלונו טוב גמור וקדושים, יש בנו גם נטיות לא חיוביות.

קוראים לזה הנפש הבהמית. היא נמשכת לכל דבר שמספק את הגוף הגשמי  (בעצם, את כל מה שלא קדושה, אבל לא נכנס לזה כרגע): אוכל טוב, אלכוהול, יופי(שהוא תענוג לגוף בהחלט)

(ובכלל שאלכוהול נגוע בעניין הבריחה מהמציאות, המ המ)

האמת שיש בתניא הסבר שלם על זה שגם המטרה של הנפש הזאת היא בעצם טובה, אבל לא נאריך בזה עכשיו

 

בפשטות, 

אנשים נוטים להעריך יותר בני אדם ששולטים בעצמם וביצריהם, מאשר את אלו שלא.

קשה להעריך את אלו שנותנים ליצרים לשלוט בם (על ידי מילוי כל התאוות שלהם. תדמייני אימא שנותנת ליד הקטן שלה כל אבל כל מה שהוא מבקש) 

וזה לא סתם -

אלא כי כל מעלת האדם על החי היא ביכולת שלו לבחור ולהתעלות מעל הדחפים והגשמיות שלו.

ובאם הוא אינו כזה -

במה הוא נבדל מהבהמה, בעצם?

 

לעומת זאת מהות הדברים ה'נשגבים', הרבה יותר קרובה למה שנקרא הנשמה שלנו. כן, לאלוקים.

יצירה היא ביטוי של הנפש, (ולכן גם העניין שלא להיחשף ליצירות של אנשים שלא היית רוצה להיות מושפעת מהם. מהתוך שלהם שמוכנס ביצירה) וכאשר משתמשים ביכולת הזאת בצורה ראויה, ניתן להגיע הרבה יותר קרוב לשמיים - להתעלות רוחנית ובכל המישורים.

כמו שרואים בדוגמה הכי פשוטה - לימוד ספרי הגות בתורה(אצלנו שיחות של הרבי)

ניגונים שמרימים את האדם ממדרגתו שהוא, ומעוררים אותו לתשובה,

גם על ציור מוסבר בחסידות הכוח הנפלא שלו, שבאמצעותו מביאים רעיונות עמוקים בשכל לראייה גשמית ממש.

יצירה היא גם כלי השפעה עצום, על אנשים ובכלל, לא חושבת שיש צורך להסביר למה אנשים משפיעים מוערכים יותר.

 

 

 

לא הצלחתי לתמצת ממש. אבדה לי הכתיבה לאחרונה סליחה

 

אה ויכוליות שבנות פה כבר כתבו את מה שאני אומרת, לא קראתי לפני.

הלוואי על כולנו גלות כזו יעל

וזה ממש יפה מה שכתבת.

קיבלתי חלק, ויש לי עוד שאלות -

ומי שמכור ממש למוזיקה וחייב אותה לווריד, זה לא גם סוג של תאווה חומרית?

כי נוטים להעריך יותר אותו מאשר את זה שאוהב מאד לאכול.

 

וחוץ מזה שאני בטוחה שאפשר להפיק עלייה רוחנית גם מדברים פשוטים, אחרת למה הם קיימים...?

צודק התניא.

תודה. |נבוך|שורדתתת

האמת

שעל מוזיקה אני מתלבטת, כאילו, לי זה מרגיש ממש התמכרות. וזה גם סוג של בריחה מהמציאות.

אבל שוב, אולי העניין הוא המידה והאופן.

אילו שירים, מה הכמות שההאזנה להם תופסת ביום ו\או על חשבון דברים חשובים אחרים,

ממ.

 

אני חושבת שבדברים כאלו כל אחד יכול בערך לשים לב על עצמו,

איפה הוא עובר את הגבול של ההגזמה. וכמובן שאנשים אחרים ישימו לב לזה

ויעריכו אותו בהתאם.

 

(זה לא העניין של הפשטות

זה העניין של המשמעות והתכלית שלהם. 

לחייך לבנאדם זה דבר פשוט במעשה, אבל גדול בתוכן; 

זה אהבת ישראל(מצווה), שהיא המזון לנפש האלוקית שלנו.

 

והתכוונתי לכאלו שהם אסורים אפילו ממש

כלומר לרצונות אסורים וליצר הזה.

גם הוא קיים למטרה טובה, בדיוק כמו שאמרת, בשביל שנתגבר עליו)

השאלה היא אם אתה שואב את ההנאהכנרית על הגג=)

מהנאה של הגוף או הנאה של הנפש.

 

אף אחד מהם לדעתי לא יותר טוב מהשני, כי הכל תלוי במידה וגישה נכונה,

אבל כשהנאה באה מהנפש היא מרגישה אמיתית יותר, כי זה בא מהמקום העמוק של האדם ולא מהמקום השטחי.

היא *מרגישה* אמיתית יותר.יעל

אז תכל'ס זה אותו דבר

למה הרגשה זה כלום מבחינתך?כנרית על הגג=)


לא יודעתיעל


..שורדתתת

(כי את יותר אדם של שכל

אני טועה?)

(אוףיעל

לא יודעת כלום)

אז זה לא כלוםכנרית על הגג=)

יש המון חשיבות להרגשה,

לא של טעים לי או לא טעים לי, אלא הרגשה של אמת ושקר בלב...

אם נלך לפי השכל מתישהו נתקע, צריך שילוב של שכל ורגש (לא לבבות פורחים ועיניים מסנוורות, שוב, רגש הכוונה לנפש)

 

ועובדים על זה כל החיים, אל יאוש....

הלב יודע מה נכון ומה לא?יעל

כי אני יודעת על הרבה פעמים שהוא טועה. קשה לסמוך עליו.

..פיתה פיתה
דבר ראשון, ברור שנתפעל ממש מאנשים דוברי פיזיקה שוטפת יותר מאשר שלוש יחידות עולה כי אין לאן לרדת, נכון?
אלכוהול ויופי ואנערף מה, זה פשוט יותר. בהישג יד.
לדעת לדבר, או להבין אמנות, בשביל זה צריך ללמוד.

חוצמזה, את אמרת בתגובה כלשני שאנשים שומעים מוזיקה בשביל להינות ולהירגע, קורא שירה בשביל להחכים ומצייר בשביל לפרוק כעסים.
שזה נכון בסך הכל,
אבל
אנחנו יוצרים/מתבוננים באמנות לא בשביל להיות חכמים יותר, בשביל זה נלמד פיזיקה, או בשביל להרגיע, בשביל זה נרוץ.
אנחנו מנסים להגיע למעבר כלשהו.

באולפנית שלי יש פעם בשנה מופע של מגמת מחול, ובהתחלה המנהלת מספרת לנו שמחול זאת שפה שלומדים.
איך לומדים את שפת המחול? רואים סדרות במחולית מדוברת? קוראים ספרים במחולית?
לא. פשוט מקשיבים. מתבוננים. ולאט לאט לומדים.
מה זה אומר שמחול זאת שפה? אפשר להבין מחולית שוטפת? לא. אבל אפשר להבין, להקשיב, לפרש, ואולי בעיקר לא להבין. בעיקר להרגיש.

אז נכון שאני שומעת מוזיקה כי אני אוהבת מוזיקה ומציירת כי זה כיף לי וכותבת כי יש לי צורך לכתוב
אבל אני חושבת שזה הפתח שלי לעולם הרגש. למעבר הקטן שלי.
יש לי השערה, אבל למה את מתכוונת כשאת אומרת "יופי"?Slow motion
זו רק דוגמא. התכוונתי לטיפוח והתייפיפות...יעל

(שוב, לא מתוך מה יחשבו עלי, אלא מתוך הנאה)

למה נמוך? את יודעת כמה הרב קוק מדבר על טיפוח הגוף?שוברת גלים
המקום האמיתי והחזק והנכון הוא התייחסות אל גופנו כקדוש ממש, כי הוא משכן לנשמה.
ברגע שנבין את ערך נשמתנו בצורה העמוקה של הדברים נבין שהגוף הוא הכלי, והוא גם כן קדוש.
וכמו שמשם נגזרים עינייני הצניעות וההסתר, כך גם הטיפוח הוא באמת, כל כך חשוב וקדוש.
טוב, אז הדוגמא הזו נפסלה.יעל

אבל אתם מתייחסים לדוגמאות הספציפיות שהבאתי... הן באות לייצג הנאות חומריות.

כי אנחנו לא חושבים שהנאות חומריות זה ככ רעפיתה פיתה
ד"א, את מתייחסת גם לאמנות כאילו זה הנאה חומרית. וםה בדיוק ההבדל בינינו, כי אני לא רואה יצירה כדבר חומרי גם אם הוא עשוי מחומר.

את ריאלית, ילדה.
מהאנשים שמאוד מסקרן אותי למה הם אוהבים שירה. ואני מכירה כמה כאלה
לא אמרתי שזה רע.יעל

וצודקת.

נראה שאומנות היא באמת הנאה נפשית,

למרות שגם אז נשארת השאלה - למה מי שמקבל סיפוק רוחני מלנגן או לקרוא נחשב יותר ממי שאוכל כדי לשמח את עצמו?

אנחנו הכי בעד בעולם לשמח את עצמינופיתה פיתה
פשוט לאכול זה כולם אוכלים, וזה צורך פיזי נטו.

שירה, זה קשה יותר. לא כולם מצליחים לקרוא שירה.
תודה. לא הייתי בטוחה אם התכוונת למשהו כזה,Slow motion
או גם נניח לאנשים שנהנים מהשקיעה והפרחים.
מקווה לכתוב מאוחר יותר מה נראה לי. נראה לי שחשבתי על זה פעם.
האם זה הופך את האדם להיות טוב יותר? מוסרי יותר?מחכה לשקט
אלוהי יותר?
אני חושב שזו פחות שאלה של כלי ויותר של מטרהנפתלי הדג
כמה מהיצירות הגדולות ביותר שאני מכיר (פינק פלויד, דוד אבידן) נוצרו תחת השפעה מאסיבית של חומרים. בכל מה שנוגע לדברים שהעיקר בהם הוא התוכן, נדמה לי שהתוכן הוא העקרי, המשמעות, ולאו דווקא הדרך בה היא באה לידי ביטוי.

מצד שני, יש כלים שיותר קל להפיק מהם ואיתם תוכן, ולכן ממילא רוב השימושים בהם יהיו כאלה. תכשיטים ולבוש בכלל בעיני יכולים להיות אמנות גבוהה לא פחות מציור או פיסול סטנדרטיים, במובנים מסוימים אפילו יותר (אני מאוד מקנא בבנות על האפשרות שניתנת להן להיות חלק מהאמנות הזו). לעומת זאת, קצת קשה לי לראות איך אפשר להכניס תוכן בצילום של משתנה – אבל היי, דושאן עשה את זה.

כשאנחנו מדברים על מטרות של תוכן ומשמעות, קצת קשה לדבר על טוב או רע. איך אדם מסוגל לשפוט יצירה של אדם אחר? ובכל זאת, אמנות היא כן משהו מעבר לחוויה האישית של אדם מסוים, חלק מהמטרה של אמנות היא להוציא את המשמעות מעולם ההקשרים האישי ולהשפיע אותה ואיתה על העולם. ממילא, בשבילי תמונת המשתנה של דושאן היא די חסרת תועלת ומשמעות. שיבוסם לו עם הפרץ האומנותי, אני לא חלק מהמשחק הזה.

אם אנחנו כבר מדברים על קריטריונים, על דירוג מסוים, ממילא חוזרת לנו במידה מסוימת היכולת לדבר על טוב ורע. ההוצאה של היצירה [וזה נכון גם לכל דבר שהעיקר בו הוא התוכן, לא רק לאמנות] אל העולם החיצוני מאפשרת מידה מסוימת של שיפוט אובייקטיבי לגביה, למרות שקביעה של שיפוט נוקשה מדי מעקרת את היצירה מהיצירתיות עצמה, מה שהביא אותה לחיים מלכתחילה.

(בעצם, מה שאני מנסה להגיד פה זה שעלית על אבסורד מאוד בסיסי בכל מה שאנחנו מכנים אותו משמעות. בעיני, הפתרון לאבסורד הזה הוא מצד אחד כן לתת אמון במדרוג של החברה שמשמעות חשובה לה [שזה תנאי חשוב כשלעצמו, אני לא אתן לאדם שמעולם לא קרה שירה לקבוע את המדדים לשיר איכותי, כי למרות שהעולם הרגשי שלו מפותח אולי, הוא לא דובר את השפה – שהיא חיצונית לרגש הפנימי] ומצד שני להשאר גמיש ולא להפוך לעבד של במדרוג הזה.)
קמנו ונתעודד

בס"ד

 

קודם כל יש פה הבנה מאוד שגויה (ואפילו מזעזעת) של מושג היופי, אחרת הוא היה נכנס לקטגוריה הראשונה.

 

ראיתי תשובה אצל הרב מיכאל אברהם (מדהים עד כמה הוא נוגע בכל דבר בספרים שלו). הנאה שכל כולה שחרור לחצים ודחפים יצריים היא לא בת השוואה להנאה מאסתטיקה על צורותיה, שהיא בסופו של דבר נגזרת מה'טוב'. ואני מניח שאין שאלה למה טוב זה טוב..

עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

..זית שמן ודבש

הייתי איתה ביחד

 

אולי יעניין אותך