אני עונה בשמי, כי אני יודעת שיש בקרבנו דעות שונות משלי, וזה לא צריך להלחיץ, כי יש גם כמוני.
אהבתי את השאלה שלך, את הניסוח והעמדה שלך לגביה.
א. אני כן שואפת לבית מלא תורה וקדושה, אהבה וחיים.
חז"ל אמרו 18 לחופה. כלומר, לא צריך להיות בן 27 בשביל שתיהינה התמודדויות.
וכל עוד מישהו מתמודד, ולא מרים ידיים מראש, כבר מגיע לו צל"ש.
מה כמה ולמה הוא מתמודד זה פחות משנה, ואולי קצת כן, אבל בהיבט שונה שכבר אפרט אותו...
גם לי יש התמודדויות (ולא משנה אם כאלה או אחרות), והקב"ה באהבתו הרבה דואג שיהיו לי תמיד בכל יום בכל עת ובכל שעה (כמעט. אולי...). לפעמים אני כועסת עליו, אבל תכלס, בסתר ליבי אני מודה לו עליהן באהבה. אבל עדיף שלא נדבר על זה בקול.
הכל ממנו. אני לא אשמה בהתמודדות שלי, אבל כן זכאית בניצחון
. ("הכל בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים").
הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו.
הנפילות והתמודדויות כבר פחות מלחיצות אותי,
למדתי להשתמש בהן כדי להניף את היצר הטוב שלי.
כשאני מגלה כמה יצר הרע יש לי, אני נזכרת שאנחנו כוחות.
כשבא מולי המפלץ (מפלצת בזכר) הזה, במקום להלחץ ממנו, אני מזכירה לעצמי שאני לא פחות גדולה ממנו.
כשאני רואה לאיזה עומק אני יכולה ליפול,
אני מבינה כמה גבוה אני יכולה לעוף. זה מחזק אותי.
אז לא מפחיד אותי מישהו שיש לו התמודדויות, אני לא מוצאת סיבה טובה שלא להכיל את זה.
יותר מפחיד אותי אחד שאין לו, כי מה זה אומר עליו, ומי אמר שכשיהיו לו הוא ידע להתמודד?
(וזה לא משנה איזו התמודדות)
שלא ישתמע מדבריי שאני מעודדת נפילות, להפך כמובן.
אבל אולי לזה מתכוונים כשאומרים שבעלי תשובה עומדים במקום שצדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.
עדיף שתישאר צדיק, אבל אם נפלת, תקום, כי אתה במקום אחר והוא לא פחות טוב.
ובמציאות של היום, ב"ה כולנו בעלי תשובה. במיוחד בנושא הזה... נראה לי.
הזקנים חושבים שאנחנו קטנים וחלשים, ואני יודעת שזה אומר כמה כח יש בנו. הם טוענים שיש ירידת הדורות, ואני יודעת שזה חיצוני. אני דווקא רואה עליה פנימית ומבורכת.
וכדאי שנפסיק לשמוע ליצר הרע והשלילי הזה.
אנחנו קטנים? אנחנו חלשים? תראו כמה קשיים יש לנו בנושא הזה, ולמרות זאת כמה אנחנו נלחמים ולא מרפים!!
תראה איזו התמודדות יש לך, ואתה עדיין רוצה וחפץ בבית של קדושה!
איך אפשר שלא להכיל אותך?!
(התמכרות זה עסק יותר מורכב, אבל למעשה זה כל התמכרות אז זה לא בהכרח שייך לנושא...)
ב. כן. אבל שלא יגיד לי את זה בזמן ובאופן שיביך אותי... בכל זאת זה נושא.
והאמת שגם לא כזה משנה לי אם הוא לא יספר, כל עוד הוא מתמודד עם זה...
ג. לא יודעת. אני לא דוגמה לשום דבר נראה לי.
לדעתי לא מספיק, אבל זה לא נורא... יאללה בנחת.
, כל עוד השאיפה שלך במקום הנכון והרגש שלך באמת רק אצלה, אין לי ספק שהכל יסתדר. 