ובסופו של דבר מי שלא מסוגלת להכיל את המציאות, תעבור תהליך עד שפשוט תעכל אותה.

מנסיוני בנות ממש לא מודעות, אבל הן נהיות מודעות...

אל תדאג, מי שתהיה שלך, תמצא איתה שיח והיא תכיל אותך. בתקווה...

פשוט אל תדאג. מספיק קשה לך גם ככה

א- יכולת להכיל מורכבות היא ענין אינדיבידואלי... מישהי שמספיק מודעת לענין ולקושי שבנסיון הזה תבין את זה. 

ב- בתור בת, כן. לדעתי כנות ואמון זה הדבר הכי חשוב בזוגיות. אני חושבת שהיא תעריך אותך הרבה יותר אחרי שתבין את גודל הנסיון וההתמודדות שלך, ולא אם תציג לה תמונה מושלמת שלך. (מה גם שהתמודדות כזו יכולה לבוא גם לאחר החתונה, וכדאי שהיא תדע על זה). 

ג- לא ברור...

בהצלחה!!

קודם כל, חשוב שתדע שרוב הבנות הרווקות לא חשופות כמעט לקושי הזה. 

אבל דווקא בגלל זה, כשיש חשיפה נכונה אחרי החתונה והרגש בשיאו היא תכיל את זה בעז"ה. בטח בה' בעניין.

בכללי, אישה היא יצור מכיל , כל עוד השאיפה שלך במקום הנכון והרגש שלך באמת רק אצלה, אין לי ספק שהכל יסתדר. 

מה שכן, הדיבור בעניין לדעתי צריך להגיע בשלב מתקדם מאד של הקשר והכי טוב לאחר החתונה. 

(מעניין לברר אם מדריכת כלות עושה הכנה בעניין.. )

מה שבטוח, יש לפחות צדיקה אחת שמודעת/לא מודעת ומחכה להכיל אותך.

בהצלחה!

כל הגברים מתמודדים עם הדברים הללו. מי יותר מי פחות, מי במדרגות של לא למסור שלום לאישה ומי שבמדרגות

נמוכות מזה. אין עניין וטעם לספר על זה. חטאי האדם הם שלו מול הקב"ה. אם אדם חילל שבת במזיד פעם הוא צריך

לספר? לא. גם אם בחור נפל הוא לא צריך לספר.

משירשורים קודמים- בנות לא רוצות לדעת, זה מגעיל ודוחה אותן ובצדק. אין צורך להסביר להן את המורכבות, כי

הן לא מסוגלות להבין אותה, כמו שגבר לא מסוגל להבין את המורכבות של עוד סנטימטר או פחות סנטימטר בחצאית.

העיקר לשוב בתשובה אמיתית ולהתרחק מזה כמו מאש.

זו דעת הרב אבינר על כל פנים. הבאתי אותה גם עם המקור במקום אחר.

אתה מוזמן להפנות את השאלה לאלו שהתמודדו עם זה ברמה כרונית- ההנחיה של הטיפול היא שאם אפשר,

כמה שפחות לספר. רק במקרים קשים מספרים וגם אז רק בנישואים ולא לפני זה.

אדם שמצא את עצמו במצב קשה אחרי שהוא כבר נשוי, ואין דרך אחרת להתמודד מלבד

העזרה של אישתו - אז הוא יספר לה.

מראש אם הוא במצב קשה הוא לא יתחתן לפני שיצא מזה.

א. מה שאסור לגבר לעשות אסור גם לאישה, כשלו זה מדאורייתא ולה מדרבנן. (גם נשים הן יצורים מיניים להזכירך).

ב. בדרך כלל 'נפילות' של בנות מתחילות מלא לשמור נגיעה ומהר מאוד מתגלגלות למקרים שהם חטא ממש בו הן מחטיאות גם את הגבר, בנסיבות הקיימות.

אומנם יש נטייה ליצור שיח נפוץ בנושא מניות אצל בנים בחברה הדתית עוד הרבה לפני הנישואים כך שלכולם יש מודעות לנושא ולמניות שלהם, בעוד אצל בנות לפני הנישואים הנושא עדיין נמצא רק בליחשושים פה ושם ולא מדובר מעל פני השטח.  וכך נוצר רוב של בנות, התמימות להתמודדות של גברים ומחוסר מודעות לנושא בעצמן רובן לא מתמודדות עם קושי אישי בנושא.

 אך זה לא תקף לגבי כולן ומאחר ויש גם מספר לא מבוטל של בנות דתיות שאינן תמימות ומודעות לנושא וחלקן כן מתמודדות עם קשיים אישיים בנושא ונופלות בו.

בקיצור גם לבנות יש קשיים ונפילות, זה שאתה לא שומע על זה, זה מטעם שזה פשוט לא עניין לדיון.

לדעתי זה גם תלוי בבחירה שלך בבחורה וברמת הברירנות שלך עצמך.

ברור שיש מלא דוסות שלא יבינו וירתעו ויחפשו את מזלן במקום אחר

בחורה שבחיים לא חייה במקום כזה יכול להיות לה יותר קשה להסתדר עם זה אבל חוזרות בתשובה או מתחזקות יבינו אותך מאוד..

גם בנות שגדלו בבית של רב יכולות להבין ולהכיל אבל יכול להיות להן יותר קשה..

ויש מודעות אבל ממש לא מספקת.

כדאי שתדע..זו אחרי הכל הולכת להיות אישתך..

קודם כל, תהיה חזק..לא קל בטוחה בכך.
א. האמת שמתוך הגיל אפשר כבר להבין, לא סתם חז"ל וגם היום בחברה הדוסית דוחפים להתחתן מוקדם, לא שזה בריא בעניי להתחתן רק מהסיבה הזאת. ממש לא.
בכל אופן לדעתי בנות מסוגלות להכיל את זה. יהיה קשה לעיכול סביר להניח, בנות מצפות לגבר מושלם שלא חטא מעולם, קומו עורו, בהכללה גמורה- כמעט רוב מוחלט נופלים.
ב. אישית, הייתי רוצה לדעת, למה זה טוב? קודם כל כדי לתמוך, להקשיב. וכן כי אם זה לא דבר חד פעמי, אז ברצוני לדעת מיזה, לחיות בשיתוף גם עם הדברים הפחות טובים. יותר בריא בעניי לשמוע את זה ממנו מאשר לחשוב בראשי שזה מין הסתם קרה..מה לעשות, מציאות חיינו.
ג. בתוך אחת שחייה בין חברה דוסית לבין חברת לייט.
הבנות הפחות דוסיות - רובן הגדול יודעות. הגדול מאוד.
הדוסיות- לא כולן, יש מעין השתקה בנושא, ושוב..חלום על גבר שלא חטא. לעניות דעתי הרבה עדיין מאמינות שהרבה גברים לא חטאו, שלא נדבר על המדוייטים שלהם.
אז..כן, יהיה קשה להן להבין את הקושי, רובן יגעלו, לא יבינו איך אפשר ולמה.. בכל אופן, תהיה אתה חזק..וכל גבר באשר הוא. לא כל אישה אפשר לשתף, יש כאלו שיוכלו להכיל את זה רק אחרי שהן יתחתנו ולא לפני. ויש הרבה שיצליחו לעקל ולחיות עם זה.
אז זה תלוי במדוייטת שלך. לי זה ברור לי שיהיה שיתוף בעניין הזה. אבל אני לא דוסית בהגדרתי. בהצלחה!

אין קשר בין רמת דוסיות ליכולת הכלה.

אתה מחפש מישהי עם יכולת הכלה וזה מעולה (יש לי מישהי להציע לך, אם אתה רציני)

ולבנות כאן אגיד, אם אין לך יכותל הכלה... תתחילי לפתח כפרה, כי אחרת מצב הזוגיות שלכם יהיה בקנטים ואותו כנל חינוך הילדים.

בהצלחה! תפנה אלי אם מעניין אותך ההצעה שלי.

כמו להגיד שלידה זה מגעיל

עם זה שישש ברירה אחרת, בטח ובטח שיש ברירות..

רק היכולת להכיל (לאו דווקא דברים כאלה)

זו יכולת מאוד קריטית בזוגיות ובחיים בכלל

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים