א. זה רק בשינה.

ב. הם קטנים עדיין.

ג. תביני שעבורם זה צורך של שייכות, פינוק, ביטחון. אם הם לא בשלים להיגמל ממוצץ, את לוקחת להם את החפץ ה"מנחם" שהם רגילים אליו מאז שנולדו.

זה יבוא.

אבל יש מצב שיחזיק עד כיתה א.

גיל 4 זה תינוק שמתחיל להיות ילד

למרות שהוא נראה לך ענק בגלל אחותו הקטנה.

עזבי, באיזשהו שלב הוא יתבגר וביחד תעזרי לו להתגבר על המוצץ.

אצלי ילד אחד עזב בגיל 6 והשני 4.

דווקא מי שנלחמנו מולו על המוצץ עזב בגיל יותר מאוחר. ואז תפסנו את הרעיון הנ"ל

ד"ש, התגעגעתי

[אלא אם כן מזהים שזה כבר "סתם", אינרציה..]

שלוש ילדות עם אצבע בפה.

יותר גרוע ממוצץ.

מוצץ איכשהו היה נעלם מתישהוא. אבל אצבע- לעד נשארת....

(כבר צחקנו על הגדולה שלחתונה נקנה לה מוצץ עם נצנצים וזהב)

יותר קרוב לגיל 20..

מנסיון (:

שלא לדבר על חוסר הנקיון שבמציצה.

אבל ברור שאני לא באה לומר שזה אידיאלי...

רק לעודד (:

רק באמת שימי לב שהם לא מחליפים את המוצץ באצבע...

הגדולה שלי ביקשה למצוץ אצבע במקום המוצץ. הרשיתי לה. חשבתי שבגיל כזה היא כבר לא תתמכר.

טעות הייתה בידיי... האצבע בפיה לפעמים עד היום, בגיל שמונה וחצי...

באחת הפעמים גמלתי בגיל תשעה או עשרה חודשים, והלך ממש בקלות. אבל במקום המוצץ הייתה התמכרות לבקבוק, עד כמעט גיל שלוש...

בילדה הנוכחית החלטתי שלא תהיה התמכרות לכלום - ולא נתתי לה בכלל מוצץ או בקבוק.

אז היא התמכרה להנקה

השאלה - מתי בעצם מסתיים השלב האוראלי? מתי אפשר לגמול את הילד - ממה שלא יהיה?

בעיניי זה נהדר, אני ממש אוהבת את זה ככה (יש לי ממש רתיעה ממוצצים, לאו דווקא משהו רציונלי, פשוט חשה רתיעה)

לא לגמול אם זה רק לשינה.

אבל סתם כך, טיפ ששמעתי לגמילה ממוצץ, שאצלנו עבד ממש מעולה לגמילה מבקבוק-

אוספים את כל המוצצים של הילד, לוקחים אותו לחנות צעצועים ומסבירים לו שעכשיו הוא קונה בעזרת המוצצים צעצוע כלשהו. נותנים לו לבחור (כשמומלץ לעודד לחפץ שאפשר לישון איתו כמו בובה) ואפשר לסכם עם המוכר תוך כדי שהילד מביא למוכר את המוצצים, והמוכר זורק אותם לפח, ואת בינתיים משלמת מהצד בלי שהילד ישים לב.

אני עשיתי את זה לגמילה מבקבוק, אבל בגלל שהילדון עוד היה צעיר ולא מספיק הבין, בחרתי בשבילו בובה שידעתי שתלהיב אותו, ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה לתת את הבקבוק ולקבל את הבובה במקום. הוא התלהב, שם את הבקבוק על הדלפק ולקח את הבובה. אני שילמתי והעלמתי את הבקבוק בלי שהוא ישים לב. במשך מס' חודשים הוא עוד ידע לספר שהוא השאיר את הבקבוק בחנות וקיבל בובה.

(כמובן שכדאי להכין את הילד מראש)

אני- את 2 הגדולים שלי גמלתי בגיל 3 וקצת ממוצץ.

יותר נכון הם גמלו את עצמם.

אף פעם לא הסכמתי להם מוצץ סתם כך באמצע היום.

רק כשהולכים לישון!
(לא סובהלת לראות ילד מסתובב ברחוב וכד' עם מוצץ תקוע לו בפה

וגם לא תינוק.

אא"כ בשביל הרגעה/ הירדמות.)

ולקראת גיל 3 דיברנו המון שהם גדולים ומוצץ זה לתינוקים וכו' וכו'.

עד שהם ביקשו מעצמם באחד הלילות לזרוק את המוצץ.

זרקנו יחד הכל ואח"כ הלכתי בשקט בשקט ולקחתי את המוצצים מהפח והחבאתי בצד.

פחדתי שיתחרטו אח"כ ויהיה בלאגן.

אז כמובן שבלילות הראשונים היה להם מאוד קשה ולפעמים רצו להתחרט-

אבל אמרתי להם שזהו! זרקנו יחד את המוצצים, לא?

ואחרי כמה לילות זה עבר והם התרגלו.

בלי שום משבר וכד'.

עכשיו תגידו לי איך גומלים מאצבע??

2 הקטנים שלי מגיל 0 עם אצבע...

מכירה הרבה שנגמלו מצבע רק בשנות היסודי... מא' עד ו' ואפילו כיתה ז',

כדאי לנסות כבר מגיל צעיר להפסיק את זה עם מרה שמורחים על הציפורן.

לכן עם הילדים שלי העדפתתי מוצץ שיותר קל לגמול (לא שזה לגמרי תלוי בי)

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות