שלא כל כך כואבת
אבל מלאת מוגלה
והיא גודלת
והיא דוקרת
והיא שוצפת
והיא צועקת
והזיהום מתפשט
ואט אט מכלה כל חלקה טובה
תחילה האושר
אחר כך הרגש
אט אט הוא שולח
את אצבעותיו הארוכות
ומגיע אף למוח
מכלה תאים
משבית חיים
כמו חור שחור
בתוך הלב
סופח אל קרבו
מכל הבא ליד
שואב, שואב, שואב
רסיסי זיכרונות
נעלמי במחי יד
כהרף עין
אושר נמוג לכאב
שמחה לצעקה
נחלי דמעות
למעיין המתבגר
יש לי ציפןר קטנה בלב
ציפורניה ברזל
מבט עיניה
כשלהבת יוקדת
ובלהט זעמה
חורצת בי תילי תילים
של זעקות
ואני מנסה לפייסה
מבקש ממנה טיפת מרגוע
מחילה
אך היא ממאנת לקבל
ממשיכה בלהט החידלון
וההרס
להשבית את אחרון צלילי שמחתי
להפיג את אחרון צלילי השיכרון
להוציא אותי מעולם אחד
ולהכניסני תחת כנפי
העולם האחר.
- לקראת נישואין וזוגיות