כִּי הַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין
גַּם צָרִיךְ לָדַעַת
שֶׁכְּשֶׁבָּא לִטָּהֵר וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
- "אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן",
הַיְנוּ
אַף שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמַהֵר מְאֹד
לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ לִבְרֹחַ מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ,
אַף עַל פִּי כֵן
אַל יְבַהֲלוּהוּ רַעְיוֹנָיו
כְּשֶׁרוֹאֶה רִחוּקוֹ מִתְּפִלָּה וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה,
כִּי הַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין
עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתִקּוּן גָּמוּר כָּזֶה,
בְּחִינַת
"הַבָּא לְטַהֵר מְסַיְּעִין לוֹ - אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן",
וְהָבֵן.
(ליקוטי עצות, תשובה, ה')






