ראיתי תמונות מהחתונה הזו.
יש מצב רואים אותך גם.
זה באמת מגניב לראות עירובביה של דתלים רציניים עם פאות מלחיצות שכאלה, לצד חבדניקים מתוקים 
ראיתי תמונות מהחתונה הזו.
יש מצב רואים אותך גם.
זה באמת מגניב לראות עירובביה של דתלים רציניים עם פאות מלחיצות שכאלה, לצד חבדניקים מתוקים 
פאות מלחיצות וחבדניקים מתוקים?
הייתי אומר חבדניקים מלחיצים לצד אנשים מתוקים עם פאות גדולות.
שתיהם מתוקים ...תחשוב טוב...
בעניי לפחות... ![]()
![]()
חתונה של תלמידי הרב גינזבורג?
(אני תוהה איך עוד יכול להיות שילוב כזה)
בכפר חב"ד
רק אצלם יכול להיות שילוב של חבדניק עם כובע וחליפה, גוזמבות ורדבק..

נחלחח,סתם..
תחשוב טוב...
אבל לאלה עם הפאות יש אש כזו יפה ...
![]()
תחשוב טוב...
לא בעיה לראות מי אני. יש כמה תמונות שלי באתר של הישיבה...
כאילו, מן הסתם יש הרבה תמונות..נחלחח, זה נשמע מפגר 
מעניין אותי לראות את זה ![]()
תחשוב טוב...
ועכשיו אני יודעת מזה פשמינה -ציצית 
ויכולה לחשוד שמי שלבש אותה בחתונה זה יירא ...
תחשוב טוב...
)נחלהוא דיבר ממש עמוק!
נחלמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)