ננה בננה..![]()
קיצור, הוא הזדעק כששאלתי אותו אם מותר להתפלל לצדיק שיתפלל עלי ואמר שזו עבודה זרה ממש.
ננה בננה..![]()
קיצור, הוא הזדעק כששאלתי אותו אם מותר להתפלל לצדיק שיתפלל עלי ואמר שזו עבודה זרה ממש.
שווה לך.
אבל זה גם לא חכמה..
אתה שומע ממנו שיעור כל שבוע כמדומני..
אבל כבר חודש לא ראיתי אותו, אז ברכתי שחלק מחכמתו ליראיו.
ואחרי השיעור תפסתי אותו ודיברתי איתו.
תמיד כשאני שומע על זה זה מדהים לראות כמה יהודי חסיד צאנז לא שם על אף מוסכמות ומעביר באופן קבוע שיערים אצל מזרוחניקים..
בדגש על "הרב"
ועל "אשר"..
![]()
ר', ורב זה לא מובן.
ואושר גם לא הולך..
למשל - האם מותר לבקש מצדיק שנפטר שיתפלל עליך?
אם כן- מה מבדיל בין בקשה רגילה לתפילה לצדיק?
אם לא- כיצד זה מתיישב עם כמה מקורות שמצאנו בהם לכאורה דברים כאלה?
מה ההבדל המהותי בין זה, לבין בקשה מצדיק חי שיתפלל עליך?
מה הוא אומר על התפילה שהזכרת?
האם הוא מקבל את המסקנות הקיצוניות שלך ביחס לחסידי ברסלב?
האם התפילה הזו שונה מהותית מפיוטים מסויימים שהיו עליהם ערעורים ע"י חלק מגדולי ישראל (כגון המהר"ל) בנקודה דומה?
האם הוא נמנע מלומר את אותם פיוטים, ואם כן, האם הוא סבור שיש למחות באומרים אותם, ואם כן, איך הוא מתייחס אל אלו שאומרים אותם?
למה אתה מתכוון?
(יש להניח של"מלאכי רחמים"),
מה עוד?
וכמדומה שיש פיוטים שהטענה שייכת לגביהם, ואולי גם שערערו עליהם במפורש.
וגם לא התכוננתי לזה מראש.
פשוט לויתי אותו והיה שקט, אז שאלתי...
שאלתי אם מותר להתפלל לצדיק שיתפלל עליך, והוא אמר שזו ע"ז ממש, אבל לבקש מותר.
ואז שאלתי מה החילוק בין בקשה לתפילה, והוא אמר שהחילוק פשוט, אם זאת בקשה כמו שבקשים ללכת למכולת אז זאת בקשה ואם זאת תפילה אז אסור.
שאלתי: ובכל זאת מה החילוק, מה הגדר? והוא אמר שאני יבין לבד..
ואז הוא כבר נכנס לרכב...
ואיך אתה הבנת, מה החילוק בין בקשה לבין תפילה..?
לכאורה זה לא תלוי באורך הבקשה כי יכולות להיות בקשות ארוכות, ומצינו גם תפילות קצרות.
לכאורה זה תלוי בצורת היחס למי שמבקשים ממנו, או באופן הבקשה.
אבל אין לי הגדרה מדויקת, זה מה שאני מחפש עכשיו.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)