לצרוח
לצרוח
לצרוח
די זה לא עושה לי טוב.
מצד שני, גם לשקוע בכאב הפרטי זה לא טוב.
ה' ישמור.
אני אמורה להיות שמחה.
לא להשבר.
כי אני חזקה.
עובדה.
אני לא זקוקה לעזרה.
רק חיבוק.
לצרוח
לצרוח
לצרוח
די זה לא עושה לי טוב.
מצד שני, גם לשקוע בכאב הפרטי זה לא טוב.
ה' ישמור.
אני אמורה להיות שמחה.
לא להשבר.
כי אני חזקה.
עובדה.
אני לא זקוקה לעזרה.
רק חיבוק.
אפילו נחוץ.
אפילו הכרחי.
די די מה את מתמסכנת??)
מותר להתמסכן לפעמים.
(החלק הקשה זה לזכור להפסיק אתזה מתישהו,
ולהתחיל קצת לעלות)
אני גרועה בזה.
להפסיק זה הנסיון של החיים שלי.
בין השאר.)
ותודה.
אופ זה לא מעודד בכלל.
את בעז"ה תצליחי,
כי יש לך מלא כוחות שהקבה נתן רק לך.
גמזה לא משו,
אבל באמת המון כוחות אהובה
כמו הירח.הנה את צוחקת.
נמ
כוחות, כן.
כוח
(זה כזה מתבגר להחליף ככה מצבי רוח)
כן כן. כוחות.
(וזה מעודד משו.)
חיימשלי אני![]()
תודה לך, אהובה. הלוואי גמלך.
(תכלס)
הלוואייש לי סיכויאחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)