לא חשוב בן כמה אתה, עם כמה שיער שיבה.
גם עולל גם ילד, תשמע לי ותלמד,
קח סכין קח אבן, צא אל המסע.
פוסע
בין שבילי דמעות של אש ושל
דם
ים של דם נהר, שוטף את לבי
כי,
לא צריך סיבה הרי אני רק,
יהודי.
בין החוסר ביטחון, לתרבות ההגיון,
מחפשים את הצביון, שירד אל הטמיון.
בין דמעות של אמהות, מבנות הן שכולות,
לכאב, של הילדים, שלנצח יתומים.
פוסע
בין שבילי דמעות של אש ושל
דם
ים של דם נהר, שוטף אותי
כי,
לא צריך סיבה הרי אני רק,
יהודי
בין תרבות לאמונה, בין חגים לבין שגרה,
הוא נכנס בבהלה, ודוקר ביד רמה.
בין הכעס, העלבון, בין אמת להגיון,
לא רוצה הוא בדמעה, רק רוצה עולם הבא.
פוסע
בין שבילי דמעות של אש ושל
דם
ים של דם נהר, שוטף אותי
כי,
לא צריך סיבה הרי אני רק,
יהודי
בין שבילי הרים ועמק, בין בתים בעיר הצדק,
שם צועד לו יפייפה, מה מסתיר לא מגלה.
בין גנים של נוי וגם, בין חדרי הבית,
מטייל הוא, מחפש, קרבן תמים בדרך..
פוסע
בין שבילי דמעות של ושל
דם
ים של דם נהר, שוטף אותי
כי,
לא צריך סיבה הרי אני רק
יהודי
אל תרגיש תמיד בטוח, פה כולם שווים,
לא משנה אם בין עיר אתה, או בין פרברים.
דין אחד יש לכולם, דין מיוחד שונה,
למלחמה אתה נולדת, על חרבך תחיה.
פוסע
בין שבילי דמעות של ושל
דם
ים של דם נהר, שוטף אותי
כי,
לא צריך סיבה הרי אני רק
יהודי
@יוסף מזרחי

- לקראת נישואין וזוגיות