בדיוק עכשיו נתקלתי בכתבה שעסקה בתאריך שלנו לפני שנתיים.
היום, לפני שנתיים התאחדו הציבור הדתי לאומי והחרדי לתפילה משותפת לשלום הנערים.
היום, שנתיים אחרי, כולנו מתאחדים שוב.
הפעם, בשל הרצח של הלל.
אומרים שהכי חשוך לפני עלות השחר,
שלפני אור הגאולה יהיה חושך כפול ומכופל.
רק אני חושבת שזהו? עברנו כ"כ הרבה, אנחנו בחושך כ"כ חזק, כ"כ הרבה צרות,
לא מספיק?
משיח לא יכול לבוא כבר?
תראה כמה עמ"י סובל.
כמה אנשים, נשים איבדנו רק השנה!
כמה איבדנו בשנים עברו.
אם ננסה לספור את כמות הפיגועים והנרצחים מכל השנים,
לא נוכל מרוב מספרם הרב.
דיי, נמאס לי.
אני רוצה משיח.
אני רוצה מציאות של טוב.
שנתאחד כולנו באהבת ישראל אמיתית, נמשיך עוד ועוד להפיץ יהדות,
שנמשיך ליישב את הארץ שלנו בכל העז והכח.
ושהכל יעשה מתוך מנוחת הנפש, מתוך שמחה וקלות.
בבקשה.
ה'.
... אלוקים...
יש
