פיגועים וילדיםmp3
לא יודעת עד כמה זה קשור לפה אבל בכל אופן.
מאז שנהייתי אמא תמיד רצים לי בראש תסריטי אימה ואיל אני מתפקדת בהם. כמעט תמיד זה היה אזעקות ומלחמות. האינטיפאדה האחרונה עברה להיות קיומית יותר וקרובה יותר.
אני זוכרת שכשזה התחיל אחרי החגים הייתי יורדת עם הילדים לחכות להסעה עם מטריה בשביל הגנה עצמית והייתי סוקרת את הסביבה כמו משוגעת. לאט לאט זה נרגע-אולי מההרגל.
הייתי גם מסתכלת על הגלגלים של רכבים שנראו לי חשודים כדי לוודא שהם לא סוטים לכיווננו... בקיצור נהייתי חרדתית.
מה שהשתנה עכשיו זה שבעלי גם התחיל לחשוש אולי תמיד הוא הסתיר...
תמיד כשהוא בבית הוא אומר שלא צריך לבדוק מי דופק בדלת לפתוח וזהו היום הוא כבר לא הסכים שנפתח לפני שנוודא בדיוק מי מעבר לדלת.
או שאחד הילדים סגר את הדלת הראשית אבל לא נעל אותה.הוא מיד קם ונעל ואמר לי שמהיום חייבים לנעול תמיד.
בקיצור עכשיו שגם הוא חושש אני מבינה שהחרדות שלי הן לא סתם.

בקיצור לשאלה שלי. זה רק אנחנו שהשתגענו???
זה לא רק אתש.א הלוי
אנחנו גם מקפידים יותר לנעול ולבדוק מי בדלת, יותר מקפידים איפה הולכים ועם יותר ערנות - ואנחנו גרים במקום שמצדיק את זה.. (קרית ארבע.. נראה לי מקום מספיק נפיץ )



אבל אני מרגישה שאצלך זה בא ממקום יותר לחוץ ודואג מידי. בצורה שהיא כבר לא טובה למשפחה-
הורים צריכים לשדר ביטחון לילדים ולעצמם, ולהאמין שבעז"ה יהיה טוב
לא אומרת להיות שאננים - אבל כן לשדר ביטחון ואמונה
ילדים מרגישים לחץ וחרדה וזה יכול לפעמים להלחיץ אותם יותר כי הם פחות יודעים מה המצב בד"כ ושומעים סיפורים...

יש לך/לבעלך נשק? אם לא אולי הגיע הזמן לעשות אחד? לך או לו או אפילו לשניכם?
את ממש רגועהmp3
בשביל מישהי שגרה בקרית ארבע לא יודעת אם הייתי שורדת שם.כל הכבוד לך!!!
אני יודעת שאני בחורה חרדתית ולכן משתדלת לא להעביר את זה לילדים.אין חדשות בבית וגם כשמגיעים מבוגרים ומדברים ישר אנחנו משתיקים אותם כדי שהילדים לא ישמעו חצאי דברים ויבהלו עוד יותר.משתדלים לספר להם בעצמנו מה שנכון ונחוץ לגיל שלהם.מעדיפה שיתעדכנו דרכנו...
לגבי נשק- הבנתי שצריך עבר צבאי או משהו כזה.באמת הגיע הזמן לברר את זה כמו שצריך.
תודה שענית. שתהיה שבת רגועה ושלווה.
גם בק"א, תלוי היכן גרים.ד.

הנגיעה בגדר זוהתה מיידית - תוך 4 דקות הכחות היו שם, אלא שהבית פחות מדקה מהגדר.

 

[דרך אגב, אפשר להצטייד בגז פלפל ולתרגל תיאורטית איך מפעילים. זה מתאים גם לנשים]

לגלות עירנותחנן.לב

להיות ענייני.
לדעתי זה בסיסי לא לפתוח בלי לבדוק מי בדלתl666

וברור שצריך לנעול. ושלא יהיו חלונות הזזה בלי סורגים. תמיד. גם כשאין גל של פיגועים.

לדעתי זה עדיין בסדר. 

בקשר לנשק - צריך לדעת איך להשתמש בו שלא ייקחו ממך וישתמשו נגדך. האמת שאם מחבל בא מאחורה ובמהירות אין הרבה מה לעשות גם אם מותקף הוא גבר ספורטיבי. כמובן שצריך להיזהר ולא להיות במקומות מסוכנים  ולהתגונן אבל בסופו של דבר זה פשוט לא בידינו. 

 

לא השתגעתם, אבל מצד שני זה לא נכוןד.

שהחרדות שלך הן לא "סתם".

 

זה סובייקטיבית, את מרגישה כך - אחרים אחרת.

 

אבל אפשר גם לעבוד על זה.

 

לבדוק מה חשש סביר, ולדעת איך להתמודד מול דבר כזה. ו"סרטים", ממש להשתדל להימנע מלהריץ בראש.

 

מה שבעלך אומר לנעול את הדלת - לא מחייב שזה "חרדה". יתכן שבמקום שאתם גרים, זה אמצעי זהירות סביר. לא בכל מקום זה כך. לא בכל זמן.

זה לא רק את. אני גרה ביש"ע..א..א..
ואני יכולה להגיד לך שכל הזמן עובר לי בראש תסריט של מה יקרה אם חס וחלילה, מה אני יעשה. ממש כמו סרט בראש שלי. מה יקרה אם מחבל יבוא מה אני יעשה עם הילדים וכו.
אז את לא הפרנואידית היחידה. ובקשר הנעילה של הדלת. ברגע שהשמש שוקעת אני נועלת דלתות סוגרת תריסים.
הילדים גם מרגישים את הלחץ הזה, אבל באמת מה אני יכולה לעשות.. השם יעזור ושיהיה בשורות טובות
גם אני מרגישה ככהאנונימי (2)
גם אני ממש מרגישה ככה....אני גם מקרית ארבע. ...וקרובה הרבה פחות מדקה לגדר. כן. זה באמת מפחיד....התרחישים האלה שרצים בראש מה יקרה ומה מעשה. .. מנסים להתחזק באמונה....שהשם טוב. ויש השגחה פרטית.....
ונסיעה ברכב בכבישים...?אנונימי (3)
הפיגועים היו לאור יום...
כן, אני חוששת לסוע ברכב.
צריכה, חייבת אבל פוחדת.
ביום שלא אסע בגלל פחד- זה יהיה עצוב..
מאמינה שה' איתנו, לא חושבת שהוא רוצה שנישאר ביישוב סגורים ומסוגרים...
התמודדות. גדולה.

מה הייתם מספרים לילד שעולה לכיתה א...??
שאבא אמא וילדים נסעו באוטו וירו עליהם...??
הכל מלחיץmp3
גם אוטובוסים התפוצצו ומסעדות עפו באויר.אבל תמיד היתה תחושה ש''ביתי הוא מבצרי'' תחושה שלאט לאט נעלמת לצערי.
מה לספר לילדים?לא מפרטת להם כלום. מספרת שיש ערבים שהם מחבלים וצריך להיות ערניים וזהירים.ושצריך להתפלל שמשיח יבוא ואז יהיה סוף לצרות.זהו.
יש לי ילד גדול בן 9 שדורש קצת יותר פרטים וגם כדאי לי שידע כי אנחנו גרים בעיר מעורבת והת''ת שלו באזור די ערבי אז הוא כבר יודע שהפיגועים הם עם סכינים ולא רק רובים ושיכולות להיות חטיפות ח''ו ושאם הוא רואה משהו חשןד שיפנה מיד לשומר או לצוות המורים.
לא אפרט להם יותר מזה אולי אני עושה טעות אבל מספיק לי מה שהם יודעים וגם זה הורס להם את התמימות הילדותית.
לדעתיאנונימי (4)
את לא צריכה להשתיק כשמדברים על זה.

ואני כותבת את זה בתור אחת שההורים השתיקו הכל- רדיו עיתונים טלוויזיה- הכל.

ומתי הייתי מגלה על הפיגועים? זה היה באינטיפאדה השנייה- בכיתה, לפני התפילה, כשהבנות היו משתפות את המורה בפחדים ובקשיים.
אז הייתי לוקחת את זה מאוד קשה כי לגלות את הסיפורי זוועה בכיתה- זה נוראי בעיניי, במיוחד כשצריך להתחיל השיעור ובשביל שאר הבנות שידעו כבר מה קרה והכל היה מספיק זמן לעכל אבל לי לא .
את יכולה לדמיין את התסכול שנוצר ואת רמת ההקשבה שלי בשיעור.

אז רק שתדעי שכשלא מספרים ומסתירים ומשתיקים זה גורם לילד פחד גדול כי זה הופך למשהו לא ידוע, וכשמספרים ובוכים ומחבקים אז אחכ אפשר להמשיך בחיים.
ילד זה לא יצור שלא מבין, ילדים סקרנים מטבעם וקולטים ומבינים.
אולי את צודקתmp3
כבר כתבתי פה שאולי זו טעות. אבל את מסוגלת לספר לו שהורים נרצחו מול הילדים שלהם?ששחטו ילדה במיטה באמצע שינה? זה נשמע לי מטורף מידי לספר את זה.
לספר את הפרטים.אנונימי (4)
את מעדיפה שישמע את זה מהחברים שלו ויחפש פרטים בשיגעון?

בפשטות! ואפשר להגיד- היא ישנה, וכנראה לא כאב לה. עם חיבוק.
למבוגר קשה להכיל את זה. אז לילד?אנונימי (5)
מה יעזור החיבוק?
לדעתי כמה שפחות פרטים. לספר מעורפל כזה. אבל לא להתעלם, הילדים שומעים את זה ממקומות אחרים.
אם הוא שואל לפרטי פרטים אז לענות. כשזה בא ממנו, זה משהו אחר וגם אז, לא להיסחף בתשובות המפורטות.
לפחות אני לא בדעת יחידmp3
גם אני חושבת שאם לי זה עושה חרדות מה זה יעשה לילד בן 9 או 6???
אבל אם את מתארת שהוא שואל המוןאנונימי (4)
סימן שזה מאוד מטריד אותו.

אז לא לענות ולהשתיק יכול להחריף את הבעייה. לא אמרתי שחייבים לספר את כל הפרטים אלא שאם הוא שואל פרטים אז להשתדל לספק לו.
לא אמרתי ששואל המוןmp3
אלא דורש יתר מידע מאחיו הקטנים יותר.
לדעתי~א.ל
כמה שפחות להעצים את זה..
לצערנו אנחנו למודי מלחמות וייסורים. לדבר על זה בלי סוף רק מכניס לחרדות גדולות.
אפשר לספר בכלליות על האירוע, בכמה מילים ובתמצות. ואת שאר השיח לנתב למקום של ביטוי הרגשות.

אפשר לומר: קרה מקרה מאוד מצער. ירו על משפחה בזמן נסיעה..
זה באמת מצער ומפחיד/ אנחנו יהודים רחמנים ולכן טבעי להרגיש צער על זה..
להמשיך ולהסביר שגם אנחנו בתור הורים מפחדים לפעמים
אבל תמיד צריך לזכור שכמו שקורים מקרים מצערים,
כך כל יום נולדים ילדים רבים ב"ה..
ונכון שמאוד קשה לקבל את זה, אבל אנחנו מאמינים שכל מה שה' עושה הוא לטובה.

נראה לי שכך יותר נכון לגשת לעניין.
וגם מצידנו, כהורים לא לנבור ולדוש בחדשות. כמה שפחות.
רעיון. חיכיתי לשמוע עוד דעות.mp3
על הפחדtintin

חברה סיפרה לי בשם הרבנית טובה בזק שהשורש של כל החרדות הוא מהצמצום, 
מהחלל הפנוי (מזכיר מחלה, חלחלה, חיל ורעדה) 
מהתחושה שכביכול ה' לא נמצא איתנו 
בגלוי- זו החרדה הכי קיומית, היא גורמת לנו צורך לשלוט 
כי אם חס ושלום ה' לא נמצא אז צריך מישהו שיחזיק את המציאות, אני כמובן. 
וזו החרדה השנייה איבוד שליטה.ואז כשאני מגלה (מפתיע...) 
שאני לא באמת יכולה לשלוט זה מעורר חרדה. 
הפתרון לשחרר מראש את האחיזות והצורך לשלוט, 
ולהשליך את עצמי על ה', לדעת שהצמצום לא כפשוטו. 
כשיש פחד להעלות אותו ע"י דיבור, לבקש מה' שאזכה 
במקום לפחד מסתם דברים חיצוניים שתהיה לי יראה אמיתית מה'.
 

מחשבות על פחד ואמונה- רקפת כהן, בית חגיאומנותי
יש שיעור של הרב פיירמן מתחילת האינתיפאדה הזוצביה22
שממש שינה את כל הראיה שלי על הנושא. שווה להשקיע את הזמן לשמוע
http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?recommender=18377&idx=58774&cat_id=4028
"פחדים וחרדות" + קטע יפה על טרור ואיך מסתכלים עליואנונימי (6)אחרונה

ד"ר אבולעפיה

לא הקשבתי אך התגובות שם נלהבות. אולי יעזור?

1.  תודה רבה
אמיר,   - יום שישי, יז כסלו תש"ע (04/12/2009)
2.  תודה
אביבה,   - יום חמישי, כג כסלו תש"ע (10/12/2009)
3.  מדהים! רעיונות חזקים. [לת]
צילה,   - יום שלישי, יב טבת תש"ע (29/12/2009)
4.  עונג צרוף @@ישר כוח
שלו,  חדרה - יום שלישי, כב ניסן תשע"א (26/04/2011)
5.  מדהים...עמוק [לת]
רועי,   - יום שישי, יב אב תשע"א (12/08/2011)
6.  דברים נפלאים ומאירי עיניים! [לת]
קרן,  ירושילם - יום חמישי, כה אב תשע"א (25/08/2011)
7.  תודה רבה
אביעד,   - יום שלישי, ג כסלו תשע"ב (04/12/2011)
1.  תודה רבה
אמיר,   - יום שישי, יז כסלו תש"ע (04/12/2009)
2.  תודה
אביבה,   - יום חמישי, כג כסלו תש"ע (10/12/2009)
3.  מדהים! רעיונות חזקים. [לת]
צילה,   - יום שלישי, יב טבת תש"ע (29/12/2009)
4.  עונג צרוף @@ישר כוח
שלו,  חדרה - יום שלישי, כב ניסן תשע"א (26/04/2011)
5.  מדהים...עמוק [לת]
רועי,   - יום שישי, יב אב תשע"א (12/08/2011)
6.  דברים נפלאים ומאירי עיניים! [לת]
קרן,  ירושילם - יום חמישי, כה אב תשע"א (25/08/2011)
7.  תודה רבה
אביעד,   - יום שלישי, ג כסלו תשע"ב (04/12/2011)

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4927&cat_id=4258

 
אמא, אני מפחד
ד"ר מיכאל אבולעפיה
לא תמיד קל לנו כהורים להכיל ילד מפחד כשאנחנו בעצמנו מפחדים. מה נגיד לו: אין מה לפחד, הכל בסדר, הכל לטובה...? יש תחושה שהמילים נגמרו לנו...
באמת, ההתמודדות עם גל הטרור שפוקד את ארצנו אינה שייכת לפסיכולוגיה רגילה אלא לפסיכולוגיית הכלל. הרי מה שהמפגע רוצה הוא לקעקע את תחושת הביטחון הכללי של האומה כולה, ולא רק להזיק ליוסי או למשה. מספר עקרונות לפסיכולוגיה הכללית הזאת:
1. לאוורר רגשות - לאפשר לילד להוציא, לאוורר, לשתף, ללא תשובה ללא מענה ישיר אלא רק להקשיב.
2. העמדה האמונית שלנו היא הגורם המרכזי ביותר לטפל בחרדת ילדינו. מחקר ידוע שהתפרסם לפני יותר מעשור מאוניברסיטת 'בר אילן' בדק אצל היהודים והערבים מהו הגורם המרכזי של החוסן הנפשי במצבים אלה ומצא: מערכת התמיכה האמונית, ההשתייכות לאידיאה, ההבנה העמוקה של צדקת הדרך... לחנך ילד לאומץ זה אומר לחזק את עצמנו באמונה.
3. התפילה - ככל שהאדם יותר בר תפילה כך הוא חושב פחות על המציאות ממקום ארצי, רציונאלי. הוא חווה יותר את החיים כמסע ערכי שבו המהלכים של נצח הם שקובעים את עמדתנו בעולם הזה. כי ההעשרה הציורית של המתפלל היא שמאפשרת לו להכיל יותר מציאות מורכבת ומשפיעה על הבית כולו.
4. השדר - הורה אינו בודק כל דקה מה עוד קרה ואין מסך אינטרנט פתוח בבית... הוא מעודכן כמובן אבל לא באופן שהוא צריך לדעת בכל רגע את פרטי האירועים. הילד קולט בקלות אווירה שבה עולם הדעת מנצח את עולם הידיעות. כלומר סוג החיבור בין ההורים לבין עצמם ובין ילדיהם. ההורה מחנך את האוויר... כלומר משפיע על האווירה בבית, ואווירה חמה היא הפועלת על הילד.
5. לעולם אין צדק בספק אלא הוא משקר לנו תמיד. לכן אנחנו מגלים כמה חוסן יש בעם הזה המשוכנע בצדקתו וממשיך את שגרת חייו למרות הכל, ומגיב בתושייה, בדריכות ובביטחון כפי יכולתו.
הגורם המרכזי של החוסן מול אירועי חיי האדם הוא החיבור שלו לכלל, שהרי המקום העמוק ביותר של כל פרט הוא הנקודה הכללית, החיבור לכנסת ישראל. כמו בדורו של נוח, כשחטאו בחטאים כלליים נענשו על כך. עלינו לקחת אחריות על ההשפעות הכלליות של הבית ושל האומה ומתוך תיקונן לגלות את הכוח להתמודד. ובשפה פנימית: אנחנו עוסקים ב'אורות מקיפים' השייכים לעומק של המציאות יותר מאשר אורות פנימיים השייכים למימד המורגש והמושכל שמתגלה במציאות. אם כן עיקר העבודה היא על עצמנו, שנהיה בטוחים שאחרי צירי לידה אמור לצאת לאוויר העולם תינוק מתוק שישכיח מאתנו את הכאב... ובניין בית ה' תלוי בבניין נפשי ורוחני של כל בית ובית...
 
מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית

אולי יעניין אותך