הלוואי שלבנות גם היה בית מדרש*בננית*
שאפשר לקפוץ אליו בבוקר ולתפוס חברותא עם מישהי כשברקע קולות של לימוד תורה

כן, אני יודעת שאפשר ללמוד תורה לבד בבית
אבל זה לא העניין הפעם
זה עניין של אווירה.

מתסכל.
מה יש במדרשות?ירא ורך לבב

אין משהו כזה?

אני חושבת שהרוב המוחלט של המדרשות (או אפילו כולן)*בננית*
לא פתוחות לקהל הרחב
אי אפשר לקפוץ ןללמוד קצת?ירא ורך לבב

מה הקטע?

למיטב ידיעתי לא. זה מוסד פרטי, כמו אולפנה*בננית*
לא פתוח לציבור...

נורא חבל.
גם בנות צריכות מקום להתעשר רוחנית בקיץ. אני לא חושבת שאין דרכים נוספות, אבל זו אפשרות שהייתה יכולה להיות מועילה.
חוצמזה גם לכל המדרשות זה השבוע האחרוןפיתה פיתה
נכון זה באמת מתסכל...תחשוב טוב...
אני עכשיו בצפת , מחפשת מקום שאפשר לשבת ללמוד בו , אם היה כזה דבר ... יאוו חלום... ‏‎ ‎
יש מקומות כאלה...השתיקה שלי.
תחפשי
למה לא סתם עזרת נשים של איזה בית כנסת?תועה בשדה.


גם רעיון.. רק איך היא תמצא חברותא..השתיקה שלי.
א. עזרות הנשים סגורות בד"כ*בננית*

ב. גם אם לא, מה שחיפשתי זה את הערך המוסף של האווירה.

ללמוד לבד אני יכולה גם בבית. ספרים יש. אווירה אין.

לגבי הבעיה שהן סגורות.תועה בשדה.

אפשר לבקש מהגבאי את המפתח..

אני יודע שצריך קצת אומץ בשביל זה..

ולגבי אווירה, זו באמת בעיה..

אבל אין אף מדרשה שיש בימ"ד פתוח שאפשר פשוט לשבת וללמוד?

 

עזרת נשים ריקה לא תועיל ולכן לא אתאמץ לפתוח אותה*בננית*

לצערי לא.

מדרשות לא מיועדות לציבור אלא לתלמידותיהן

וגם לרוב במדרשות זה שיעורים מוסדרים ופחות סדרים..נדנדה כתומה.
את יכולה לארגן עם חברותמשה אבואבאחרונה

לדוג' אח שלי וכמה חברים שלו מארגנים יום לימוד בחופש לנוער מכל האזור ממש משקיעים שם מזמיים הרבה רבנים חשובים וכו'

ואיי אמן.נדנדה כתומה.
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך