(מה זה אומר בכלל?)

כאילו, יש.
אבל לא כמו שאנחנו מכירים היום. היום מכל דבר מתייאשים, זה לא באמת נקרא ייאוש, זה סתם אצלות.
ר' נחמן התכוון לייאוש אחר אני חושבת.
ייאוש שהוא באמת ייאוש, עם משמעות אחרת.
משהו שראוי להתייאש ממנו.

אוף אין לי כח להסביר ואני לא מצליחה להסביר את עצמי. לא משנה

אני חושבת שהייאוש של ר' נחמן הוא לא עצלות לנסות שוב שגוררת הרמת ידיים.

הייאוש של ר' נחמן הוא יאוש קיומי, כלומר תסכול מהותי מהעולם, מחסור באמונה. זה תסכול מהמגבלות שטבועות בעצם המציאות, בין היתר המגבלות שיש לנו כבני אדם (לצורך הדוגמא - שאלת התכלית - מה התועלת והמטרה בחיי האדם, שמעפר בא ואל עפר ישוב).

 

זה התסכול מהמקום הכי עמוק והכי אמיתי, ודווקא בגלל שהוא כל כך אמיתי - הדרכים הרגילות לא עובדות. זה יאוש שורשי והוא דורש טיפול אחר; טיפול של אמונה, נקודה פנימית שמעל השכל.

לר' נחמן יש הצעות לשיטות התמודדות, אבל צריך להיות מאוד אמיץ ועקשן כדי ליישם אותן.

 

(בעיניי זה יאוש כמעט הופכי מהראשון. הייאוש הזה לא מגיע מחוסר כוח טכני, הוא מגיע מחוסר כוח מהותי - מחוסר מוטיבציה. הכוחות בוערים לצאת, אבל האדם חסר את המניע או האפיק להשתמש בהם, משהו שיהיה ראוי להשקעה. כשאין מוטיבציה, גם כדי להזיז את הזרת חסר כוח, וזו אולי הסיבה לבלבול בין שני סוגי הייאוש - שניהם מוצגים כנובעים ממחסור בכוח. ד"א, זה הכי מקימי בעולם.)

 

(ובקשר ללמטה - זה שווה את זה בשביל לסגור רישיון, אני חושבת. וזו גם דרך מצוינת לנצל את החופש לא בתסכול או בשעמום ברוב הזמן.)

אשכרה אני עובדת עד ה11/8!
לא רוצההה
זה כל החופש! אוףף אבל אבל, יענו אם אני עובדת כל הזמן הזה סגרתי רישיון. אבל באלי חופש אוף אוף
זה לא פיר
מה עושים?

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)