אבל אני ממש לא מסכימה עם אמירות של 'נשים הן ככה' ו'גברים הם ככה', כי הן פשוט לא נכונות.

קצת מגוחך להחליט על חצי אנושות שהיא 'בעלת נטייה להוסיף ולשנות פרטים', למשל.

כל אישה היא איניבידואל וכך גם כל גבר.

מסכימה שיש תכונות שנוטות לאפיין את אחד המינים, אבל ההכללות שעשית כאן קצת גורפות מידי לטעמי.

הנה קישור

זה נמצא היכנשהו באמצע, אם אתה רוצה תחפש את המילה וְהַנָּחָשׁ (כולל הניקוד).

לדעת ר' יצחק הנחש=יצר הרע.

עדיין לענ"ד 'אהבה בתענוגים' כתבה לא מעט טעויות שעוד מעט אכתוב עליהם.

אם תקרא את הכל אז רשב"י אומר שהנחש=שטן.

ובמסכת בבא בתרא דף ט"ז עמ' א' כתוב: "אמר ר"ל הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות.."

מכאן אפשר להסיק נחש=יצר הרע.

הסיפור על ה-ס"מ, מובא רק בפיסקה אח"כ, וממש לא סותר את ההנחה שלה.

פשוט תקרא..

א. האדם לא ביקש אישה, הוא רק לא הכיר בטובה שהקב"ה נתן לו אותה.

    לא כתוב בשום מקום שאדם ביקש אישה!

    אם כבר להיפך, הקב"ה נותן מעצמו.

ב. 'אין לדיין אלא מה שעיניו רואות!',

    אדם לא יודע על פיתוי הנחש והוא כן יודע שאשתו פיתתה אותו.

    אז הוא חתר לשורש היחידי שאליו הוא יכל להגיע.

    גם היא לא חתרה אל השורש, היא פשוט אמרה את המציאות.

    אם את מעדיפה ללכת עפ"י הזוהר שהנחש=יצר הרע, את למעשה רק מגדילה את אשמת האשה בכל הסיפור.

    יצר הרע הוא חלק ממנה, אז היא בעצם פיתתה את עצמה, בלי שגורם חיצוני הסית אותה.

ג. רש"י על פס' ו':

    וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן

    גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל.

   ותרא האשה - ראתה דבריו של נחש, והנאו לה, והאמינתו:

   כי טוב העץ - להיות כאלוהים:

   וכי תאווה הוא לעיניים - כמו שאמר לה "וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם":

   ונחמד להשכיל - כמו שאמר לה "יֹדְעֵי טוֹב וָרָע":

   ותתן גם לאשה עמה - שלא תמות היא ויחיה הוא, וישא אשה אחרת^[7]:

   גם - לרבות כל בהמה וחיה^[8]:

   מסקנה: אדם סמך על חוה ולא ידע שמדובר על עץ הדעת!

               היא הכשילה אותו, ולא בטוח שהייתה לו דרך לדעת שיש כאן יצר הרע שהוא צריך להתמודד מולו.

               (ואז אם כבר, המסקנה אמורה להיות שאסור לסמוך על נשים.)

ד. שהיצר הרע פחות אטרקטיבי מהאשה?

    אפשר לדעת על מה את מסתמכת?

    הסברא הפשוטה היא, שהנחש ידע שכדי להגדיל את הסיכויים שהמזימה שלו תצליח, עדיף לו לפנות לאשה.

יש לי כבוד למגדר שלכן.

אבל אם כתבת, והתאמצת בדרך לא דרך להוכיח דברים שגויים, אז נאלצתי להעמיד דברים במקומם.

לצערי, הרב שריקי גם אמר על מרדכי היהודי שהוא מתבולל..

ודאי שמה שאתה אומר הוא רחוק מאד מאד מהפשט, אז לכן זה לא רלוונטי לדיון!

וכמו שכתבת לעיל, אתה בעצמך אומר שאתה לא מבין,

אז אם אתה לא מבין - אל תכתוב!

אבל א. זה ממש לא הפשט! ב. הוא יצטרך להסיק שגם האשה אכלה מן העץ..

וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל.

(היא אכל מפריו ונתנה גם לאדם)

ואם אתה רוצה אולי להבין זאת מהמשך הפסוקים,

אז תאלץ להסיק (מהבפירוש שלך) שגם האשה אכלה מן העץ.

מהפשט, מרדכי לא היה מתבולל, זה סותר מלא מלא דברים מהמגילה..

ואם "הוא אמר שניתן לפרש כך כדי ללמוד דברים גדולים לעבודת ודעת ה'." - זה מזעזע!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים