חברת ילדות זה לכל החיים.
גדלתן ביחד!(:

גם אם היא לא החברה הכי טובה שלך,
היא חברת ילדות,עברתן דברים,זכרונות, דרך..

לא יודעת איך להסביר;
חברת ילדות,לרוב היא תמיד תבין אותך,
היא מכירה עלייך הכל,וגם במצבי כעס,היא מכירה אותך..
ויודעת איך להתנהג.. וזה מדהים.

אנחנו יכולות לא להיפגש שלושה שבועות, ואז בערב אחד לדבר כאילו אנחנו מדברות כל יום עשרים פעמים.
זה באמת כיף.




אבל המדהים בחברות שלנו, שאני הגעתי לבית ספר שלהן רק בכיתה ז', וליבנות חברות אמיתית בגיל הזה-זה לא קורה הרבה (אלה אם כן זה חברת ילדות) .
ובכלל לא קלטתי שזו באמת הייתה חברות אמיתית. היום הבנתי את זה
זו הייתה חברות של שנתיים, אבל החברות הכי טובה שהייתה לי. ועם הזכרונות הכי טובים. ובתקופה הכי טובה.
הגיוני שבאמת בגלל המצב אז זו הייתה חברות כזו.
אבל לא באמת משנה, העיקר שיש אנשים טובים ואנשים שאוהבים בעולם הזה.

כזה נכון...

אני הולכת לחברה שלי ,חברת ילדות,
בביתספר אנחנו לא כלכך מדברות,
ושאני מגיעה אליייה,אנחנו מדברות מלא! מלא!
ואין שתיקה!

כעבור שעה אנחנו כזה; יואווו לא התחלנו ללמוד בכלל
ואותה אחת כל הזמן אני מזכירה לה: שמעת?! את המלווה שלי בחתונה(;
כןכן,זה כייף שאוהבים (;
הלוואי שיהיו לנו תמיד זכרונות טובים,עם אנשים טובים.

זו זכות שיש אנשים כאלה.
לא לכולם זה ככה