גם סתם ככה, אפילו לקשר ראשון. לא תמיד הלב נפתח תוך 4 פגישות, זה עשוי לקחת הרבה יותר.
אז לא להילחץ מזה.
ואם את כבר מחבבת ורוצה להכיר לעומק, זה ממש טוב ומשמח

ב"ה.
זה יכול להיות קשור לעבר, ויכול להיות שלא...
אולי תנסי לנתח אם ישנן תפיסות על עצמך ועל קשר, שנשארו לך מהעבר, ומונעות ממך להתקדם. כי - אם תתקדמי, הוא יכאיב לך; אם תיפתחי - הוא לא יעריך; וכדו'. ולנסות לפרט את זה כמה שיותר, שתהיי מודעת לכמה שיותר "שאריות" מהעבר, אם ישנן.
זה יכול להיות גם תפיסות עמוקות יותר, כמובן, שמונעות להתקדם - על תפקידו של קשר בכלל, והאם נכון להיפתח, ולמה, ובאיזה אופן. וכו'.
זו עבודה שרק את יכולה לעשות עם עצמך (או עם חברות שמכירות וכדו'), למצוא אם יש דברים כאלה.
אם יש לך דברים כאלה, נסי לבחון את הדברים כפי שהם באמת: האם פלוני, שאיתו את נפגשת עכשיו, באמת יכאיב לך אם תתקדמי? האם הוא באמת לא יידע להעריך אם תיפתחי?
אם למדת לקחים מהעבר, תדעי הפעם בע"ה לבחון את הדברים בצורה יותר אמיתית, ולדעת אם באמת עלולות להיות בעיות, שבגללן כדאי להימנע מלהתקדם ולהיפתח, או לא. אגב, זה בהחלט לגיטימי לגלות שבאמת ישנן סיבות טובות לא להתקדם או לא להיפתח, זה גם דבר שעשוי לקרות בקשר - שלא רוצים להתקדם בו.
אבל אם תגלי שישנם דברים שחוסמים אותך מלהיפתח סתם, ושזה לא באמת מוצדק שיחסמו אותך - עצם המודעות לזה, שאת חסומה בגלל סיבה איקס, שהיא בכלל לא סיבה נכונה - עוזרת עם הזמן, בע"ה.
זה לא מיד, כמובן. אבל אין צורך להיות בלחץ, תני לדברים את הזמן שלהם.
ברמה הפשוטה יותר, אפשר לנסות לגרום לפגישות ביניכם להיראות יותר טבעיות ומשוחררות, כי יש משהו "מרובע" בעצם המעמד של הפגישה הרשמית, שעשוי לתת תחושת אי-נוחות, שפחות מאפשרת להיפתח.
בין אם זה בשינוי סגנון הפגישות - טיול, משחק, ועוד, ובין אם זה בשינוי ה"כללים" הלא-רשמיים שמנחים אתכם - מי מתקשר, מתי, בשביל מה "מותר" להתקשר ובשביל מה זה פדיחה מדי; על איזה נושאים מדברים בצורה שונה מאשר עם חברים, כי זה מעמד מרגש מדי של פגישה; וכדו'.
כמו כן, נסו ליצור חוויות משותפות.
(המחשבות לא מספיק מסודרות לי לגבי האם לשתף, אז לא התייחסתי)
הצלחה רבה!
חזרי לספר בשורות טובות, בע"ה
