דיקול דממה
למה העולם כל כך מתנכל אליי
א.קול דממה
א. זה לא מגיע לי,
ב. זה לא יקרה,
ג. אילו הייתי מרגישה חיבוק.. תודה
נמיש לי סיכוי

זה מגיע לך בטוח

אוף, לפחות וירטואלי.

זה גם עוזר.

ושתדעי לפחות,

שאת חשובה

ואהובה.

זה לפעמים עוזר

טוב?

חשובה?קול דממה
אהובה?? אני??
שתי הדברים האלו לא מסתדרים יחד במשפט אחד
תשאלי את רחלי אפילו
כןיש לי סיכוי

את מאוד חשובה ואהובה

(ואוף שאני לא מכירה אותך כדי לומר לך למה כן,

אבל אני מכירה אותך מכאן וזה מספיק אני חושבת)

..קול דממה
המנגינות מכאיבות לי בתוך הראש ואני רוצה להוציא אותם אבל אין
יש לי סיכוי

אולי תנגני מנגינות אחרות?

זה יעזור?

אין, איןקול דממה
אין לנגן
אין פסנתרקול דממה
וזה חייבת להיות פסנתר אחרת זה לא ייצא אפילו שיש לי כלים אחרים פה
כינור? הרבה יותר יפהיש לי סיכוי


לא, לאקול דממה
המנגינות האלו מחייבות פסנתר
רוצה? אני אביא לך קישור לקצת
22. - נסיונות פעילים
17. (נקודתית) - נסיונות פעילים
ובכלליש לי סיכוי

ישלי מנגינה שכל כך הייתי רוצה לנגן לך

 

משו שהמורה שלי עשתה לזה עיבוד.יש לי סיכוי

ממש יפה ואני לא זוכרת איך קוראים לזה

היי, אשמח לשמועקול דממה
אני מכירה אותך, ודווקא זה מאד מסתדר.יומנים נשרפים
ואני יכולה להוכיח את זה.
אבל אין צורך, כי בתוך תוכך את יודעת את זה.
זה סתם קול פנימי ורע שמנסה להסיט אותך
הי! |נדחף|חלילית אלט
בטח שאת אהובה.
אהובה מאוד אפילו.
לא רק אלייךחלילית אלט
ובאמת למה
אחותתת נשמה. חיבוק גדול ותמיכהדורשת קרבתך
תודה לךקול דממה
תודה
אני אוהבת אותך.מישהי בעולם!
ואת מוזמנת ממש לדבר איתי

היי, תודהקול דממה
סליחה שלא עניתי, התכוונתי ואז..
את עדיין מוזמנת לענות...מישהי בעולם!אחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך