איזה יום*בננית*
היה לי מתיש
והמון מחשבות
והמון תסכולים שצפים
והמון כאב שמתעורר
ובעיקר היה לי קשה לשאת את עצמי. היו כל כך הרבה פעמים היום שכמעט התפרקתי. הכי רציתי לזרוק את עצמי על הרצפה ולבכות עד שאירדם.
אתם יודעים מה הכי קשה? שאי אפשר לשתף. או שחושבים שאי אפשר לשתף. או שאפשר לשתף אבל זה יוצר מצבים בעייתיים אז מרימים ידיים מראש.
אחרי הכל היה טוב ומיוחד וגם... כיף.
ממכמו הירח.
רק שתדעי שקראתי.

ואם את צכה-
אז חיבוק, יקרה.
יהיה טוב.
..*בננית*
כמה אפשר להסתבך
בואו נחזור להיות ילדים
כמה חסרי טאקט ככה פשוטים, ככה משוחררים ממחשבות מטופשות. חיים את עצמם
אבל ברור שיש בזה בוסריות.
אוף
למה העולם הזה כל כך מסובך ולמה אני נשמעת כמו בת 80?

(תודה לך)
...חלילית אלט
"אתם יודעים מה הכי קשה? שאי אפשר לשתף. או שחושבים שאי אפשר לשתף. או שאפשר לשתף אבל זה יוצר מצבים בעייתיים אז מרימים ידיים מראש."
או שמשתפים ואחר כך מתחרטים אז בפעם הבאה שומרים בבטן ושומרים בבטן עד שהכל מתפוצץ אצל האדם ההכי לא מתאים.
אני מצטערת.כמו הירח.
אין על מה...חלילית אלט
בדיוק.*בננית*
זו נקודה ששכחתי להוסיף. נראה לי שהיא הכי קריטית.
לחוות אכזבה עמוקה משיתוף זה אחד הדברים האיומים. זה פשוט מרסק לך את האמון באנשים, ביכולת של אדם שהוא לא אתה להבין את הסאבטקסט ולדעת מה נכון לעשות עם מה שאתה מספר לו.
..חלילית אלטאחרונה
עבר עריכה על ידי תמקה בתאריך ב' בתמוז תשע"ו 02:20
לא התכוונתי כל כך לזה. ברוך השם זה לא קרה לי.
התכוונתי לשתף מישהו שלא קשור בכלל, הוא לא יודע מה לומר, לא מכיר אותי, ואחר כך זה מרגיש חסר טעם. חשיפה לחינם.
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך