ברור שיש פה את עניין המודעות של הבעל, השאלה שלי מה אני יכולה לעשות .
יש גבול כמה אפשר לדבר על כך, ואני רוצה לעשות מהלך שיהיה אחת ולתמיד שלא יגרור אחריו עוד שיחות על זה.
ברור לי שהמצב לא יכול להמשיך ושאני צריכה לעצור פה משהו שמתרחש ומזיק לנו.
חשבנו ללכת לפגישת ייעוץ בנושא הזה, האם יועצי זוגיות מוכשרים לטפל בנושאים כאלו או שצריך לחפש מישהו שמבין בנושא הזה?
אציין שוב שגם אם הוא מודע לזה ההשפעה קיימת .( בעלי- כשתקרא את זה תחייך

אין עליך בעולם)
אנסה לתרגל את עניין הסימולציה, וכן, בפעם היחידה שהייתי חצופה ( עד כמה שהייתי יכולה להיות חח כנראה הרגשתי לא טוב) היא מאוד העריכה אותי.
זה פשוט הזוי איך שהמשפחה המורחבת אוהבת אותי ושהיא פשוט רואה רק רע.
היא אכן מנהלת מלחמות עולם, התקווה שלה זה להפריד ביננו, עד כדי כך.
בעלי כבר אמר לה שאנחנו לא מגיעים כי היא מדברת עליי ( היא כמובן הכחישה- ואמרה שמעולם לא אמרה עליי דבר "

".
אבל בפעמים שיוצא לו לבקר שם היא זורקת לו משפטים.
האם יש סיכוי להתמודד עם אישה כזאת?
( הכוונה לא איתה ספציפית אלא עם ההשפעות שלה, אין לי עניין איתה) היא חולנית ברמות כאלה שתעדיף לראות את בנה לבד, והיא עושה את הכל במסווה של אהבה גדולה.
האמת שהתחלתי להיות בספק גדול כלפי זה, אני לא אוהבת מלחמות.אני לא לוקחת חלק במלחמות. מוכנה לנהל אותן אך לא להכנס לזה, אלא אם כן זאת הברירה היחידה.
זה כל הזמן בטפטופים, משפט פה על המקצוע שלי, משפט שם על העבר שלי, על המצב הנפשי שלי, על התעסוקה שלי, תמיד יהיה משהו שלא לרוחה, גם על הלימודים שלי היא אמרה בגלוי שהיא לא רואה את זה בעין טובה.
ברור לי שהכל נובע מקנאה.
זה באמת ברור לי,זה לא משהו שמנחם אותי, אבל זה שקוף,
שאני לומדת את מה שאני אוהבת, שיש לי את הבן שלה, שהוא קונה לי תכשיטים, שאנחנו אוכלים דברים שהיא לא יכולה לאפשר לעצמה,יש לה הרבה מה לקנא בי.
הרבה מאוד. גם בדברים הכי הזויים, אפילו שאני יכולה לאכול שטויות בלי לחשבן כמוה.עד כדי כך, הרי אני צעירה ממנה בשלושים שנה לפחות, על מה הקנאה? ??!!!
מה אפשר לעשות עם זה?
גם כשאנחנו מתרחקים היא מנצלת כל הזדמנות כדי לזרוק משפט. יש טלפונים כמה פעמים בשבוע, ולפחות אחד.
אני לא מפחדת ממנה, רק רואה את ההשלכות, וכן, זה מפריע לי מאוד שמסתכלים עליי בביקורתיות כזאת, בפרט כשזה בנאדם עם קרבה כזאת ובעל השפעה חזקה על הסביבה.
מפריע לי לקחת חלק בדברים משפחתיים איתה, ובגללה.
לא רוצה לבוא אליהם, ולא לדבר איתה, אבל תמיד אני יוצאת נחמדה בסוף.
חמי אדם מדהים, בעל רגישות נדירה, אבל מי שנותן את האווירה זאת היא.
*לכל מי שאמר לי לא לקחת קשה זה לא יעזור, אני רגישה מאוד ויכולה לבכות אם אני שומעת מה היא אמרה. זה מצער אותי שזה ככה.
מה שכן ביקשתי מבעלי שלא יפרט לי בדיוק מה היא אמרה כדי שלא אקח את זה קשה.
הבעיה שאני מרגישה הכל, גם כשהוא לא אומר לי כדי שלא אצטער אני מרגישה דברים ויודעת בדיוק מה קורה גם בלי לשמוע מילה, גם מזה אני יכולה לבכות, , זה לא מדמיונות.
המילים פחות משמעותיות אלא מה שמתרחש.
אני יודעת ממרחקים בדיוק מה עובר לה בראש,ואם משהו מתרחש- לדוגמה שיחות עם בעלי בעלות ריח חזק.שוב, זה לא דמיונות, תמיד מתברר שאני צודקת.
כן, תקראו לי מיסטיקנית אבל החושים שלי חדים ומפותחים זה הכל, ארצה או לא ארצה.
לא. לא מסוגלת להיות במקום שלא רוצים אותי.
ויש לי מספיק על מה לעבוד כרגע, בפן האישי, כך שאין לי כח לחשוב על אימון אישי וכדומה
לכן שאלתי אם יש עצות בהתנהלות כלפיה,
*כנראה שבעלי גם יקרא את השרשור הזה..



אם יש פה מישהי שעברה משהו דומה והצליחה לצאת מזה אשמח שתיצור איתי קשר.
טוב, פרקתי פה הרבה נתונים, מקווה שתצא מכך תועלת...