לכל זמן ועת לכל חפץ.
יש כאן גננת-משלימה, שאמרה דבר שיכול להיות ממש נזק. דבר חסר אחריות, אם המפקחת שלה היתה יודעת מזה - אני לא מקנא בה...
לגבי שקט בריכוז או לא - זה נושא אחר. אם הגננת תדבר על כך עם ההורים, אפשר לבדוק. תלוי מי הילד, תלוי מה האוירה בגן, תלוי כמה היא מדברת ברמה מתאימה לילדים. יש מקום בהזדמנות לבדוק עם הגננת. אם יש צורך- אפשר לעודד את הילד לשבת בשקט בזמן הזה.
זה לא שהם מדברים "נגד הגננת", אלא שוללים לגמרי את הדבר הספציפי שאמרה. אם לא כך, עלול להישאר נזק קשה ח"ו.
לילד בן 4 אי אפשר להסביר בהקשר זה, ש"כמו כל אדם גם היא עושה טעויות".
בכללי, את צודקת לדעתי, שהרגל-דיבור "נגד המחנכים" לפני הילדים, הוא לא טוב ועלול לגרום לזלזול.
אבל גם "גיבוי" מופרז במקרים של טעויות חמורות (בלי להתייחס ספציפית כרגע), עלול לגרום לנוגדנים בהמשך - גם כלפי ההורים שמגבים מישהו שעשה עוול גדול לילד. לכן, צריך בכללי איזון. לדבר בכבוד על המחנך - אבל לבדוק עניינית כשצריך, כולל שיתוף הילד במסקנות, לפי דרגת החומרה וכמה שאפשר בכבוד בהתאמה אליה.
לנידון הספציפי, זה לא שייך. הילד לא ירגיש שהוא יכול לדבר בריכוז כי הגננת "מדברת שטויות". הוא ידע שהאמירה הספציפית הזו היא שטות - וזה חשוב מאד, ללא שמץ "הנחה". אומרים לו, כנ"ל: אולי קראה באיזה סיפור וחשבה שזה באמת, או שסתם רצתה שתהיו בשקט.
ואחרי הכל - גננת שאומרת טיפשות כזו, שתיקח קצת אחריות על התוצאות..
