אתם יודעים מה בא לי

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

אתם יודעים מה בא ליחלילית אלט

ללכת למרכזית
לתפוס את האוטובוס הראשון שמגיע
לרדת בתחנה הראשונה
להסתובב באיפה שזה לא יהיה
לקחת עוד אוטובוס לאנשהו
וככה להמשיך הלאה.
אין איזה חוק שיגרום לי להגיע לנקודת המוצא מתישהו?

ואי גם אחותי אמרה לי פעם שבא לה לעשות את זהאחת מהעם הנבחר

פעם עשיתי אתזהההשוגי~

זה באמת טירופ.

הגעתי ליישוב ליד נתיבות

ואני בכלל גרה בירושלים

ואני רוצה לעשות אתזה שובשוגי~

זה באמת מאוד נחמד

רוצה לבוא איתי? |מתחנן על נפשו|חלילית אלט

חחחח יאללהשוגי~

קראת את שירה גאולה? משם הרעיון הזה?הברווזה שבאגם

קראתי...חלילית אלט

אבל לא, סתם פתאום עלה לי הרעיון

בטח זה עלה לך מהתת מודעהברווזה שבאגם

יש מצב

חלילית אלט

מה זה שירה גאולה שכולם פה מדברים עליה?שוגי~

ספר (חדש?) של נועה ירון דייןחתולה

חדשחלילית אלט

זה ספר מדהים.
נועה ירון דיין היא פשוט סופרת אדירה.

אוקיי

נכנס לרשימת הספרים שאני רוצה לקרוא

שוגי~

לא נועה ירון המציאה את הרעיון הזה |רוטן|פינג.

אני למשל, עושה את זה הרבה לפני שנועה תכננה בכלל לכתוב את הספר שלה.

באמת? , שיהיההברווזה שבאגם

יאאחלילית אלט

תצטרפי אלי?
למרות שאולי הלבד זה מה שעושה את הטיול להרפתקני יותר.

כנראה שהלבד,פינג.

למרות שזה מרתק אותי לנסות את ההרגשה של להיות אבודה ביחד.

גם אותי. ומפחיד אותי ממש להיות לבדלבדחלילית אלט

נאבדתי פעמיים לבד לבד במדינות זרות.ציף

פעם אחת בכיתי.
פעם שניה צחקתי.

חוויות.

הייתי בוכהחלילית אלט

בואי ננסה פעם |עיניים נוצצות|פינג.

כןכןכן

חלילית אלט

אני אף פעם לא יכולה ללכת לאיבודקול דממה

פיזית

כי אחרת אעלם לגמרי, אם שני החלקים שלי אבודים

ולכן

זה עצוב.חלילית אלט

למה?קול דממה

כלומר. איפה זה נוגע בך, אם מותר לשאול

לכן, אני כל כך יודעת איפה אני ואיך נוסעים והכל הכל. אני חייבת לדעת. חייבת.

זה הרגיש לי כאילוחלילית אלט

כאילו את אומרת שיש בך שני חלקים: פיזי ולא פיזי. והלא פיזי הוא רגשי/רוחני, ואיבדת אותו. ואם תאבדי גם את עצמך הפיזית תהיי אבודה לגמרי.
וכנראה הבנתי את זה ככה כי אני כל כך הרבה חושבת על החלקים האלה שבי.

אבל ללכת לאיבוד זה גם טוב לפעמים, לא? כלומר, אני מבינה את הצורך לדעת איפה אני ומה. אבל כל העניין בזה שאני רוצה פשוט לעלות על אוטובוס לאנשהו, למקום שאני לא מכירה, הוא הללכת לאיבוד. לתת לעצמי להיות חופשיה. מבינה?

האמתקול דממה

צדקת. זו היתה כוונתי. אני גם מתעסקת בשני החלקים הללו.

אבל אולי לא אמרתי במדויק מספיק.

הכוונה שלי, שהפיזי זה מה שמחזיק אותי כאן, כמו מין עוגן כזה. הרוח והנפש ממאנות לעוף, להשתחרר. ברגע שהוא ילך לאיבוד- העוגן ישתחרר- והלך גם החלק השני, הנפש.

לכן אני כל כך מתמצאת בדרכים. (כלומר, יש לזה גם עוד סיבה, ואני חושבת שעליתי עליה הרגע.)

הבנתיחלילית אלט

(מותר לשאל?)

(מותר, כשיהיה לי כמה דקות, אכתוב לך)קול דממהאחרונה

^^ציף

עושים את זה תמיד עם טרמפיםהדובדבן שבקצפת

אני חוששת מטרמפים במקומות לא מוכריםחלילית אלט

כל עוד זה לא נשמע כמו כפר ערביהדובדבן שבקצפת

אז עולים