אני הולכת ללמוד בדרך הקשה שהבטלה היא אם כל חטא
אפעם לא נטשתי באמת את הדיכאון. תמיד שמרתי אותו בצד, למקרה שלא תהיה אפשרות טובה יותר.
בטוח שמתרגלים. לכל דבר מתרגלים בסוף. |משכנע את עצמו|.
איזה יופילי, אפחד כבר לא מצפה ממני לשומדבר. הגיע הזמן שאני אפסיק לצפות מעצמי!
אז אין תשרי ואין עבודה לקיץ. אני חסרת סיכוי וחבל שנתתי לעצמי לשכוח אתזה.
יופי טופי לי. לפחות עכשיו אני נטולת מצפון. כי רציתי, ובאמת רציתי. ובאמת שלא באשמתי זה לא הלך. שלום.
זאת תהיה הפאדיחה של החיים לקרוא את הדפים ההם בסופו של דבר, במידה ואכן אמשיך לכתוב אותם כמובן...
הרי אפחד לא באמת האמין שאצליח לעשות את זה |מרגיע את שארית עצמו|
פעם ריחמתי עליו, היום אני נגעלת ממנו, וגם מפחדת
איכסה אחד גדול!
מוזיקה זו דרך טובה לגרום למחשבות להיות שקטות יותר. או לעמעם את העובדה שאין כאלה.
