שמעו שיש טרמפים טובים מהצפון קול דממה
רשמית אני חולה על צומת עמיעד |מאוהב|
אחרי בערך חמש דקות שאני עומדת, עצרו לי כבר טרמפ לכרמיאל ולנהריה, ואז--

טרמפ כמעט עד הבית


(כמובן, זה רק מעצים את העובדה שאני שייכת לצפון ולא למרכז. אבל אם אני יכולה ככה לנסוע בטרמפים אז סבבה ממש ממש.)
אין על הטרמפים בצפון, הכי שווים שישעלה למעלה
נכוןנכוןקול דממה
כלומר, עד עכשיו לא הזדמן לי. וזה ממש שווה
ואני רוצה לדבר איתך אבל אנלא אעשה את זה כי אני מתביישת
מתביישתעלה למעלה
אין לך מה להתבייש!!
אני יודעתקול דממה
דרך אגבקול דממה
@כבשה פגשתי שתי בנות מהאולפנה שלך בצומת אחת
וואלה? מי?כבשה
שאלה מעולהקול דממה
אחת מצפת ואחת מנצרת עילית והן נסעו לצפת
שבעיסטיות בטחכבשה
תהילה פרדייאן ותהילה בן יצחק?
מאיפה לי קול דממה
רגע את לא שביעיסטית? את בגילי??
חמשושיתכבשה
את זה לא ציפיתי נגידקול דממה
ממ מה חשבת שאני אז?כבשה
היית בטוחה שאת שביעיסטיתקול דממה
אם את חמשושה זה מסביר הכל
יאווו אחותייישוברת גלים
קול דממה
אני עדיין לא מאמינה שבאמת יצאתי ונהנתי ושזה קרה
אבל ממש נחמד לי
כיף לשמוע!!שוגי~
ואת מוזמנת בשמחה לירושלים!!
לאט לאטקול דממה
וולקאם טו דה קלאב איזה כיף לשמוע שהלך לך טובבמקום אחר


כלומר, אני גרה בדרום הצפון! פשוט מבחינת הורים בעיקרון אסור טקול דממה
*טרמפיםקול דממה
אללל תהיו כל כך בטוחים חחחחשולם עלייכם

יש מקומות בצפון שגם אם תהייה גופה לא יעצרו..(

אם עבדת לפני זה בדיר, אז נכוןמקום אחר


אזמה! לפני שהם עצרו הם לא יכולים להריחח לא פייירררשולם עלייכם


אז אולי בגלל שהם ראו אותך.. סתם סתםמקום אחר


הוווווו... 1:0 ^^ שולם עלייכם


חיכיתי בערך 3 שעות בבית שאן ורק שניים עצרושוגי~
תלוי איפה את עומדתקול דממה
באמת תלוי. יש מקומות מעולים ובית שאן זה -לא- אחד מהם, למיטב ידיעתי
לגמרי לאשוגי~
מקום שומם ביותר...
אבל הייתי אבודה באותו היום וקיצרר
יאאפרפר לבן.

יצאת מהבית!!

בחיים לא עצרתי טרמפים ולא ניסיתי גם ולא הייתי צריכה...שיח סוד
|כמה שאני עירוניסטית.... |
יאאפרפר לבן.אחרונה


למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך