להעלות למחשב את התמונות מהכינרת והים
לקרוא שוב הנסיך הקטן
לכתוב לאמא את הזהו
לתמחר את התמונות והסרטונים - בהקדם!
אפשר גם להעלות לפסיפס וביכורים את התמונות מהכינרת והים
או נואו! מחר השבע ברכות! גוועאלד 
להכניס ללו"ז את הביקורים אצל סבתא
להוריד לה את כל הפרקים של שטיסל?
לשאול את אמא על הספר ההוא ואיך ומה וכמה מתכונים
לגנוז את חלום מספר אחת 
אבל אי אפשר להודיע לו כי הוא לא מרשה
אוח. הבנים של היום זה לא הבנים של פעם
ללכת לישון! עכשיו!
ליל"ט חבריא!
שורדתתתאם זו אותה אחת שסיפרת עלייה. סרטים!
לא אין המצב קשה
ולמה לגנוז חלומות?
אם ישלך כאלו, לפחות תשמרי עליהם
|מקנא|
מה את יודעת על הבנים שלפעם?קמנו ונתעודדושולחים אותם באמצע מלחמות לאהובותיהם שבמרחקים.
היום אין להם זמן לפתוח את הטלפון 
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
